דלג לתוכן הראשי
כוונות

שיעורי "החיזוק היומי" · גליון וירא תשפ"ז · פרשת וירא

המכסה אני מאברהם אשר אני עשה (יח, יז)

שנמסרו בבית המדרש "אור חיים" פארשעי

הנה חשבונותיו של בורא עולם עמוקים ונעלמים מן העין, ואין לאדם אפשרות להבין בשכלו האנושי את המהלכים העליונים המנהיגים את הבריאה. פעמים רבות, מה שנראה בעיני בשר כדבר שפל ובלתי מובן, טומן בחובו את שורש הישועה והתיקון של העולם.

ונביא את המעשה המובא בהקדמה לשו"ת אגרות משה (חלק ח, עמוד 14), אותו היה רגיל לספר הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל מתקופת כהונתו ברבנות בעיר ליובאן. בעיר זו היו גדולי תורה מופלגים, ורבי משה היה מספר את המעשה כדי להראות שהיו מתושבי העיר שהגיעו למדרגה הקרובה לרוח הקודש ממש, ולגילוי אמיתי של תורת אמת.

בתחילת חורף שנת תרפ"ב, חלה אחד מבעלי הבתים בליובאן ונפל למשכב בחולי מוזר וקשה, שבו לשונו התנפחה בפיו ומצבו הלך והדרדר. כאשר תקף עליו חוליו ונטה למות, הגיע רבי משה לבקרו. ביקש החולה מכל האנשים שהיו בחדר לצאת, כדי שיוכל להישאר לבדו עם הרב, וסיפר לו את סיבת המחלה.

לדבריו, שבוע קודם לכן, בשבת פרשת וירא, קראו בתורה את מעשה בנות לוט. החולה הקשה ברבים קושיה: כיצד זה זכו בנות לוט שמצאצאיהן יצא מלך המשיח, והרי הן לא בושו במעשה גילוי העריות שכתבו, ואף הודיעו לכל בשמות בניהן שהן נתעברו מאביהן? מתוך כך, המשיך אותו אדם ודיבר על בנות לוט בדרך ביזיון וזלזול.

באותו הלילה הופיעו בחלומו שתי נשים זקנות מאוד, שראשן ופניהן מכוסים. הן הציגו את עצמן כבנות לוט, ואמרו לו שבאו מעולם האמת כדי להשיב לו על טענתו.

הן הסבירו לו את כוונתן ואמרו: מאחר שהיינו ממשפחת אברהם אבינו וניצלנו בדרך נס מהפיכת סדום, ברור היה לכל העולם שלא יתלו בנו מעשה זנות פשוט. אילו היינו רוצות, היינו יכולות לייחס לעצמנו מעשה נסים ולומר שנתעברנו מן השכינה כביכול, ובכך לייסד דת שקרית חדשה, כפי שעשו הנוצרים לימים. כדי למנוע טעות זו ולהקדים רפואה למכה, בחרנו לפרסם את האמת וקראנו לבנינו עמון ומואב, כדי להודיע לכל באי עולם שלכל ולד הנולד יש אב בשר ודם, ואין מושג כזה של עיבור מן השכינה. ובזכות מסירות זו, שוויתרנו על כבודנו למען האמת, זכינו ויצא מאיתנו המשיח האמיתי של עם ישראל.

בנות לוט הוסיפו ואמרו לחולה, כי מאחר שחטא חטא גדול ודיבר עליהן בדרך בזיון, הוא ייענש מידה כנגד מידה כעונשם של המרגלים, שלשונם השתרבבה והתנפחה בחולי משונה ומתו בה. כשסיים האיש לספר את סיפורו לרבי משה, היסב את פניו אל הקיר ונפטר לבית עולמו. ורבי משה ראה במעשה זה עניין אמיתי, מאחר שההסבר שניתן על ידי בנות לוט התקבל על לבו כהסבר אמיתי ותורני לחלוטין.

הרי לנו לימוד עד כמה קצר שכלו של האדם מלהשיג את הכוונות הטמונות במעשי הקדמונים, וכיצד דיבור מזלזל אחד הנובע מחוסר הבנה בחשבונות שמים מביא לעונש חמור. עלינו לדעת שמהלכי ההשגחה העליונה נסתרים ועמוקים, ויש להתייחס לכל תג ומעשה של האבות והאימהות באימה וביראת רוממות.

שתפו את הדף:וואטסאפ