איך מכשירים כבד בבית?

למה כבד שונה

איסור דם הוא מן התורה: ״וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם״ (ויקרא ז, כו). בשר רגיל מוציאים ממנו את הדם במליחה. אבל הכבד, כלשון השולחן ערוך (יו״ד עג, א), ״יש בו ריבוי דם, לפיכך לכתחילה אין לו תקנה לבשלו על ידי מליחה, אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה וצולהו״.

הסדר המעשי

שוטפים את הכבד היטב; חותכים בו חתכים לאורכו ולרוחבו, או מנקבים אותו בסכין במקומות רבים; מפזרים מעט מלח; מניחים על רשת מעל אש גלויה – לא בתוך מחבת ולא בתנור סגור שבו הדם אינו נוטף; צולים עד שהכבד מתייבש מבחוץ ומשתנה צבעו גם בפנים; ואז שוטפים שוב שלוש פעמים. השיפוד או הרשת שבהם צלו – משמשים רק לכבד.

אחרי הצלייה

כבד שנצלה כראוי מותר לטגן, לבשל ולקצוץ, כמו בשר מוכשר. ויש שנוהגים שלא לבשל כבד בסיר עם בשר אחר אלא אחרי צלייה מלאה.

במטבח הביתי

צלייה כזאת בבית דורשת אש פתוחה – כמו כיריים גז עם רשת, או מנגל. בתנור חשמלי או במחבת – אינה כשרה לכתחילה. לכן כיום רוב האנשים קונים כבד שעבר הכשרה בבית המטבחיים או באטליז, ועל האריזה כתוב ״כבד צלוי״ או ״מוכשר״.

כבד עוף

אותו דין חל על כבד עוף. יש שמקילים בצלייה של כבד עוף בתנור מסוים – יש לשאול רב.

הקיצור (לו) מביא את דיני המליחה ואת דין הכבד, והרמב״ם במאכלות אסורות פרק ו.