ברכה ראשונה – שאלות ותשובות
26 שאלות בנושא ברכה ראשונה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות ברכות.
- האם מברכים על תרופה, ויטמין או סירופ לפני שבולעים?
תרופה שאין בה טעם טוב – כגלולה רגילה – אין מברכים עליה. תרופה שטעמה טוב והחך נהנה ממנה, כגון סירופ מתוק – מברכים לפניה ״שהכל״. כשבולעים כדור עם מים, הדעות נחלקו אם לברך על המים.
- מה מברכים על פת הבאה בכיסנין – מתי היא נחשבת לחם?
על פת הבאה בכיסנין – עוגה, עוגיות, בורקס, קרקרים וכדומה – מברכים ״בורא מיני מזונות״ ואחריה ״על המחיה״. אבל מי שאוכל ממנה כמות שאחרים רגילים לקבוע עליה סעודה – נוטל ידיים, מברך ״המוציא״ ומברך ברכת המזון, אף שהוא עצמו לא שבע ממנה.
- מה מברכים על פיצה כשאוכלים רק משולש אחד?
לפי מנהג רוב הספרדים, פיצה נחשבת ״פת הבאה בכיסנין״, ועל משולש אחד מברכים ״מזונות״ ואחריו ״על המחיה״; רק מי שאוכל כמות של ארוחה מברך המוציא. לפי רבים מפוסקי אשכנז, בצק הפיצה הוא לחם גמור, ולכן מברכים עליו ״המוציא״ וברכת המזון בכל כמות.
- מה מברכים על מיץ ירקות או מיץ גזר?
על מיץ גזר ועל כל מיץ ירקות סחוט מברכים ״שהכל״, כי מן הפירות והירקות רק משקה הזיתים והענבים קיבל ברכה מיוחדת. אחריו – ״בורא נפשות״ אם שתו רביעית. מיץ סמיך שהירק נטחן בו כולו – יש בו פרטים.
- מה מברכים על ירקות מבושלים?
על ירקות מבושלים מברכים ״בורא פרי האדמה״ – גם על ירק שטוב חי ומבושל, וגם על ירק שאוכלים בעיקר מבושל, כמו תפוח אדמה. ירק שטוב חי ומתקלקל בבישול – מברכים עליו מבושל ״שהכל״. אחרי – ״בורא נפשות״.
- מה מברכים על פרי שנאכל מבושל, כמו קומפוט?
על הפירות המבושלים שבקומפוט מברכים ״בורא פרי העץ״ – הבישול אינו משנה את ברכתם. על נוזל הקומפוט כששותים אותו לבד מברכים ״שהכל״ לפי השולחן ערוך; כשאוכלים פירות ונוזל יחד – ברכת הפרי פוטרת את הנוזל.
- מה מברכים על פרי מעוך או מרוסק, כמו רסק או שייק?
נחלקו הפוסקים. על פרי שמעכו ועדיין ניכר מברכים את ברכת הפרי. על רסק חלק לגמרי – יש מברכים ״העץ״ ויש ״שהכל״; הרמ״א כתב שטוב לחוש לכתחילה ולברך ״שהכל״. בשייק נוהגים רבים ״שהכל״. בכל מקרה ״שהכל״ פוטרת בדיעבד.
- מה מברכים על מאכל שעשוי מכמה סוגים יחד?
במאכל מעורב מברכים על הרוב, או על המין שהוא עיקר המאכל. יוצא מן הכלל: כשיש בו מחמשת מיני דגן לטעם – מברכים ״מזונות״ גם אם הוא מיעוט. כשכל רכיב נפרד וניכר ואוכלים כל אחד לעצמו – מברכים על כל אחד.
- מה מברכים על מאכל שנעשה מקמח תירס או קמח אורז?
על מאפה מקמח אורז מברכים ״מזונות״ ואחריו ״בורא נפשות״. על מאפה מקמח תירס – ״שהכל״ לפי השולחן ערוך, ואחריו ״בורא נפשות״. אם עירבו בהם קמח מחמשת מיני דגן – הדין משתנה לפי הכמות, ולפעמים מברכים ״מזונות״ או אפילו ״המוציא״.
- מה מברכים על לחם ללא גלוטן?
תלוי ממה הוא עשוי. לחם ללא גלוטן מקמח אורז או תפוחי אדמה ותירס אינו מחמשת מיני דגן, ולכן אין מברכים עליו ״המוציא״: על קמח אורז – ״מזונות״, על תירס ושאר קמחים – ״שהכל״, ואחריו ״בורא נפשות״. לחם שיש בו שיבולת שועל או עמילן חיטה – צריך לבדוק את הרכיבים.
- מה מברכים על מצה בשאר ימות השנה?
נחלקו הפוסקים: לפי מנהג אשכנז ורבים מן הספרדים מברכים על מצה ״המוציא״ כל השנה, כי היא לחם. לפי הרב עובדיה יוסף, מחוץ לפסח מברכים עליה ״מזונות״ כפת הבאה בכיסנין, אלא אם קובעים עליה סעודה. בפסח עצמו – ״המוציא״ וברכת המזון לכל הדעות.
- מה מברכים על מים כשלא צמאים?
על מים ששותים לצמא מברכים ״שהכל״ ואחריהם ״בורא נפשות״. מי ששותה מים שלא לצמא – כדי לבלוע כדור או להעביר דבר שנתקע בגרון – אינו מברך לא לפני ולא אחרי, כי אין בזה הנאה. אם הוא גם צמא ונהנה מן המים – מברך כרגיל.
- מה מברכים על לחמנייה מתוקה?
לחמנייה שנאפתה כלחם ונאכלת כלחם – ״המוציא״ אף אם יש בה מעט סוכר. אם המתיקות מורגשת מאוד והיא נאכלת כמאפה קינוח – לפי השולחן ערוך ״מזונות״; לפי הרמ״א, רק כשהסוכר והתבלינים הם עיקר הטעם. בלחמניות מתוקות מסחריות – ההכרעה לפי טעמן, ויש לשאול.
- מה מברכים על מרק שאוכלים בלי הירקות?
על מרק ירקות שבושל בלי בשר מברכים ״בורא פרי האדמה״ גם כשאוכלים רק את הנוזל, כי ״מי שלקות״ ברכתם כברכת הירקות. מרק שבושל עם בשר או עוף – ״שהכל״. מרק אבקה או מרק שעיקרו מים מתובלים – ״שהכל״.
- מה מברכים על מיץ ענבים מדולל?
על מיץ ענבים או יין שמהלו במים מברכים ״בורא פרי הגפן״ כל עוד טעם היין עיקר. אם רוב המשקה מים וטעם הענבים חלש – ״שהכל״. במיצים מסחריים ״מרוכז מדולל״ ההכרעה תלויה ביחס, ויש לבדוק את ההכשר וההנחיה של היצרן.
- מה מברכים על קובה שעשויה מבורגול?
על קובה שהמעטפת שלה עשויה בורגול (חיטה גרוסה) או סולת מברכים ״בורא מיני מזונות״, ואחריה ״על המחיה״ אם אכל כזית מהמעטפת בתוך כדי אכילת פרס. המעטפת היא מחמשת מיני דגן ונותנת טעם וגוף, ולכן היא העיקר ופוטרת את מילוי הבשר. קובה מבצק אורז – מזונות ובורא נפשות.
- מה מברכים על פופקורן מתוק?
על פופקורן – גם מתוק או בקרמל – רוב הפוסקים כתבו שמברכים ״בורא פרי האדמה״, כי גרגר התירס נשאר שלם וניכר, והסוכר טפל לו. יש שנהגו לברך ״שהכל״ משום שאין דרך לאכול תירס יבש. ברכה אחרונה – ״בורא נפשות״. בקרמל עבה שהוא העיקר – יש לשאול.
- מה מברכים על לבבות דקל?
על לבבות דקל מברכים ״שהכל נהיה בדברו״ ואחריהם ״בורא נפשות״. כך פסק השולחן ערוך על ה״קורא״ – החלק הרך שגדל בראש הדקל – משום שאין נוטעים את העץ לשם כך. יש מן האחרונים שדנו לברך ״האדמה״ על לבבות דקל שמגדלים במיוחד לאכילה, ולכן בספק מברכים ״שהכל״.
- מה מברכים על קרקר אורז עם שוקולד?
על פריכית אורז שגרגרי האורז ניכרים בה – רבים מפוסקי זמננו מברכים בורא פרי האדמה, ויש המברכים מזונות. כשהיא מצופה שוקולד, הפריכית היא העיקר והשוקולד טפל לה, ולכן מברכים רק את ברכת הפריכית. ברכה אחרונה: בורא נפשות. כל אחד ינהג כפי שהורו לו רבותיו.
- מה מברכים על ריבת אתרוג?
על ריבת אתרוג שחתיכות הפרי ניכרות בה מברכים ״בורא פרי העץ״, ואחריה ״בורא נפשות״ (האתרוג אינו משבעת המינים). כך פסק השולחן ערוך על פירות שמרקחים בדבש או בסוכר: הפרי עיקר והמתיקה טפלה. ריבה שהפרי נימוח בה לגמרי – לכתחילה מברכים ״שהכל״.
- מה מברכים על לחם מטוגן או לחם שטבלו בביצה?
לחם שטוגן או נטבל בביצה ונצלה – אם יש בפרוסות שיעור כזית ונשאר להן תואר לחם, מברכים המוציא וברכת המזון. כשהלחם נחתך לפירורים קטנים מכזית והתבשל או נדבק – יש דיונים, ולעיתים מברכים מזונות. פרנץ׳ טוסט מפרוסות שלמות – המוציא.
- מה מברכים על עוגיות שאוכלים עם קפה בבוקר?
מברכים שתי ברכות: ״בורא מיני מזונות״ על העוגייה ו״שהכל נהיה בדברו״ על הקפה, כי כל אחד מהם חשוב בפני עצמו ואינו טפל לשני. אחר כך מברכים ״על המחיה״ אם אכל כזית עוגיות בתוך זמן אכילת פרס. על הקפה מברכים ״בורא נפשות״ רק אם שתה רביעית בבת אחת, וזה נדיר בקפה חם.
- מה מברכים על לביבות תפוחי אדמה?
על לביבות מתפוחי אדמה מגוררים נוהגים לברך ״בורא פרי האדמה״ ולאחריהן ״בורא נפשות״, כי תפוח האדמה הוא העיקר ודרכו להיאכל כך. אם הלביבות עשויות ברובן מקמח, או שהקמח ניכר בטעמן – הדין משתנה, ויש מברכים ״מזונות״. בתפוחי אדמה טחונים לגמרי יש פוסקים שמברכים ״שהכל״.
- מה מברכים על כדורי פלאפל בלי פיתה?
על כדורי פלאפל שאוכלים לבד, בלי פיתה, נחלקו: יש מברכים ״בורא פרי האדמה״, כי טחינת החומוס היא דרך הכנתו הרגילה, ויש מברכים ״שהכל״, כי הגרגרים אינם ניכרים. בדיעבד ״שהכל״ פוטרת. בפלאפל בתוך פיתה מברכים ״המוציא״ על הפיתה, והיא פוטרת את הכדורים.
- מה מברכים על בירה שחורה או בירה בלי אלכוהול?
על כל סוגי הבירה – רגילה, שחורה, מאלט ובירה בלי אלכוהול – מברכים ״שהכל נהיה בדברו״, ואחריה ״בורא נפשות״. אף שהבירה עשויה משעורה, היא משקה ואין בה גוף התבואה, ולכן אינה ״מזונות״. כך פוסק השולחן ערוך במפורש על ״שכר שעורים״.
- מה מברכים על יין שהתערב במים?
אם היין עדיין חזק מספיק – מברכים ״בורא פרי הגפן״. השולחן ערוך פוסק שביינות של ימיו, שאינם חזקים, אם רוב המשקה מים – כבר אינו יין, ומברכים ״שהכל״. הרמ״א מוסיף שאם יש פחות מאחד משישה יין – הוא בטל לגמרי. השיעור משתנה לפי חוזק היין, ויש לבדוק.