מה מברכים על מים כשלא צמאים?

ברכה על הנאה

ברכות הנהנין נתקנו על הנאה. המים אין להם טעם מיוחד, וההנאה מהם היא רוויית הצמא. לכן השולחן ערוך (או״ח רד, ז) פוסק: ״השותה מים לצמאו מברך שהכל ולאחריו בורא נפשות, אבל אם חנקתיה אומצא ושותה מים להעביר האומצא – אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו״.

כדורים ותרופות

מכאן הדין המעשי: מי ששותה מים רק כדי לבלוע כדור – אינו מברך. אבל אם הוא גם צמא ונהנה מהשתייה – מברך ״שהכל״. וכן משקה בעל טעם, כמו מיץ, ששותים עם כדור – מברכים עליו, כי נהנים מטעמו.

בתוך האוכל

מי ששותה מים בתוך אכילה כדי להקל על הבליעה – אם נהנה מהם גם כשתייה, מברך; ובתוך סעודה עם לחם – אין מברכים על מים כלל, כי הם חלק מצורכי הסעודה.

ספק

כשמסופקים אם שותים לצמא – ספק ברכות להקל, ואין מברכים.