מה מברכים על פרי מעוך או מרוסק, כמו רסק או שייק?

תמרים מעוכים

השולחן ערוך (או״ח רב, ז) פוסק שתמרים שמעכם ביד ועשה מהם עיסה – ״לא נשתנית ברכתן״, ומברך ״העץ״ ואחריו ״על העץ״. המעיכה אינה מוציאה את הפרי מגדר פרי.

דעת הרמ״א

הרמ״א שם מביא שיש אומרים לברך ״שהכל״ על פירות שנתרסקו לגמרי (כמו ריבת שזיפים), וכותב: ״טוב לחוש לכתחילה לברך שהכל, אבל בדיעבד יצא״ בברכת הפרי. כך נוהגים אשכנזים ברסק חלק. אצל הספרדים רבים נוהגים לברך את ברכת הפרי כל עוד הוא נאכל כמאכל ולא כמשקה, ויש בזה דעות.

שייק וסמוזי

שייק שנשתה בקש הוא משקה, ופרי שנעשה משקה – רבים מן הפוסקים כתבו לברך עליו ״שהכל״, כמו מיץ. יש שחילקו כשהוא סמיך ונאכל בכפית. כאן נכון לשאול רב לפי המנהג.

ברכה אחרונה

על רסק שבירכו עליו ״העץ״ מפרי משבעת המינים (כגון ממרח תמרים) – ״על העץ״; בשאר – ״בורא נפשות״.