מה מברכים על יין שהתערב במים?

יין מזוג בימי חז״ל

בזמן חז״ל היין היה חזק מאוד, ושתו אותו מזוג – שלושה חלקי מים ליין אחד. השולחן ערוך (או״ח רד, ה) פוסק: ״אם נתן שלשה מדות מים ומצא ארבעה – הוה ליה כיין מזוג, ומברך בורא פרי הגפן״.

היינות שלנו

השולחן ערוך ממשיך: ״אבל יינות שלנו שאינן חזקים כל כך – אפילו רמא תלתא ואתא ארבעה אינו מברך עליו בורא פרי הגפן, ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום״. כלומר: הכל תלוי בחוזק היין. יין שהוא חלש ממילא – הוספת מים מוציאה אותו מגדר יין מהר יותר.

השיעור התחתון

הרמ״א שם מוסיף: ״ובלבד שלא יהא יין אחד מששה במים, כי אז ודאי בטל״. גם ביין חזק, אם יש פחות משישית יין – אינו יין עוד, וברכתו ״שהכל״.

למעשה

ביינות המצויים היום יש לפוסקים שיטות שונות. רבים נוהגים שאם רוב המשקה יין – ״הגפן״, ואם רובו מים – לשאול. ביין או במיץ ענבים קנוי שכבר מהול במים או בתוספות (כמו ״משקה ענבים״) – בודקים את התווית: אם כתוב שזה ״משקה״ ואחוז המיץ נמוך, הברכה ״שהכל״, וכך גם אין מקדשים עליו.

קידוש

לקידוש ולהבדלה יש להשתמש ביין או במיץ ענבים שברכתו ״הגפן״. מי שמוסיף מים ליין חזק כדי שיהיה ראוי לשתייה – מותר, כל עוד היין נשאר בגדר יין. ראו מה מברכים על יין.