דלג לתוכן הראשי
כוונות

מקראות גדולות השלם

בראשית פרק מג

פרשת מקץ · 34 פסוקים · 22 מפרשים על הפרק

לצד כל פסוק: תרגום אונקלוס, ומתחתיו פירוש רש"י. בסרגל שלמטה בוחרים אילו מפרשים נוספים יוצגו – הבחירה נשמרת בדפדפן. לכל המפרשים על פסוק אחד, לחצו על מספר הפסוק. הפרק בלי פירושים

מפרשים נוספים (0):

אוְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ׃

בוַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת־הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ־לָנוּ מְעַט־אֹכֶל׃

רש"י

כאשר כלו לאכל. יהודה אמר להם המתינו לזקן עד שתכלה פת מן הבית:

כאשר כלו. כד שציאו והמתרגם כד ספיקו, טועה כאשר כלו הגמלים לשתות מתרגם כד ספיקו כששתו די ספוקם הוא גמר שתיתם. אבל זה כאשר כלו לאכול, כאשר תם האכל הוא, ומתרגמינן כד שציאו:

גוַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא־תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם׃

רש"י

העד העד. לשון התראה, שסתם התראה מתרה בו בפני עדים, וכן (ירמיהו יא ז) העדתי באבותיכם, (שמות יט כא) רד העד בעם:

לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם. לא תראוני בלא אחיכם אתכם ואנקלוס תרגם אלהין כד אחוכון עמכון, ישב באור הדבר על אפנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא:

דאִם־יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת־אָחִינוּ אִתָּנוּ נֵרְדָה וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל׃

הוְאִם־אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד כִּי־הָאִישׁ אָמַר אֵלֵינוּ לֹא־תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם׃

ווַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח׃

זוַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל־הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַגֶּד־לוֹ עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת־אֲחִיכֶם׃

רש"י

לנו ולמולדתנו. למשפחותינו, ומדרשו אפילו עצי עריסותינו גלה לנו:

ונגד לו. שיש לנו אב ואח:

על פי הדברים האלה. על פי שאלותיו אשר שאל הזקקנו להגיד:

כי יאמר. אשר יאמר, כי משמש בלשון אם, ואם משמש בלשון אשר הרי זה שמוש אחד מארבע לשונותיו שמשמש כי, והוא אם, שהרי כי זה כמו אם, כמו עד אם דברתי דברי (כד לג):

חוַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם־אֲנַחְנוּ גַם־אַתָּה גַּם־טַפֵּנוּ׃

רש"י

ונחיה. נצנצה בו רוח הקדש, על ידי הליכה זו תחי רוחך שנאמר (מה כז) ותחי רוח יעקב אביהם:

ולא נמות. ברעב בנימין ספק יתפש ספק לא יתפש, ואנו כלנו מתים ברעב אם לא נלך, מוטב שתניח את הספק ותתפוש את הודאי:

טאָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם־לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל־הַיָּמִים׃

רש"י

והצגתיו לפניך. שלא אביאנו אליך מת כי אם חי:

וחטאתי לך כל הימים. לעולם הבא:

יכִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי־עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם׃

רש"י

לולא התמהמהנו. על ידך, כבר היינו שבים עם שמעון ולא נצטערת כל הימים הללו:

יאוַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם־כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים׃

רש"י

אפוא. כל לשון אפוא לשון יתר הוא לתקון מלה בלשון עברי, אם כן אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם, צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם, ואומר אני זאת עשו:

מזמרת הארץ. מתרגם מדמשבח בארעא שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם:

נכאת. שעוה:

בטנים. לא ידעתי מה הם ובפרושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי פישיטצי"ש [פיסטוקים] ודומה לי שהם אפרסקין:

יבוְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם וְאֶת־הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא׃

רש"י

וכסף משנה. פי שנים כראשון:

קחו בידכם. לשבור אוכל, שמא הוקר השער:

אולי משגה הוא. שמא הממנה על הבית שכחו שוגג:

יגוְאֶת־אֲחִיכֶם קָחוּ וְקוּמוּ שׁוּבוּ אֶל־הָאִישׁ׃

ידוְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת־אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת־בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי׃

רש"י

ואל שדי. מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה, הריני מתפלל עליכם:

ואל שדי. שדי בנתינת רחמיו, וכדי היכולת בידו לתן, יתן לכם רחמים, זהו פשוטו ומדרשו מי שאמר לעולם די יאמר די לצרותי, שלא שקטתי מנעורי, צרת לבן, צרת עשו, צרת רחל, צרת דינה, צרת יוסף, צרת שמעון, צרת בנימין:

ושלח לכם. ויפטר לכון, תרגומו, יפטרנו מאסוריו, לשון (שמות כא כו) לחפשי ישלחנו, ואינו נופל בתרגום לשון וישלח, שהרי לשם הם הולכים אצלו:

את אחיכם. זה שמעון:

אחר. רוח הקדש נזרקה בו, לרבות יוסף:

ואני. עד שובכם אהיה שכול מספק:

כאשר שכלתי. מיוסף ומשמעון:

שכלתי. מבנימין:

טווַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה־כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת־בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף׃

רש"י

ואת בנימין. מתרגמינן ודברו ית בנימין, לפי שאין לקיחת הכסף ולקיחת האדם שוה בלשון ארמי, בדבר הנקח ביד מתורגם ונסיב, ודבר הנקח בהנהגת דברים מתרגמינן ודבר:

טזוַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת־בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל־בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת־הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם׃

רש"י

וטבוח טבח והכן. כמו ולטבוח טבח ולהכין, ואין טבוח לשון צווי שהיה לו לומר וטבח:

בצהרים. זה מתורגם בשירותא, שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי, ובלע"ז דישני"ר [ארוחת צהרים], ויש הרבה בתלמוד (תענית יא ב) שדא לכלבא שירותיה, (ברכות לט ב) בצע אכולא שירותיה אבל כל תרגום של צהרים טיהרא:

יזוַיַּעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף׃

יחוַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל־דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת־חֲמֹרֵינוּ׃

רש"י

וייראו האנשים. כתוב בשני יודי"ן ותרגומו ודחילו:

כי הובאו בית יוסף. ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף, כי אם בפנדקאות שבעיר וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר:

אנחנו מובאים. אל תוך הבית הזה:

להתגולל. להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו ואונקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא, הוא לשון להתעולל, כדמתרגמינן (דברים כב יד) עלילת דברים תסקופי מלין, ולא תרגמו אחר לשון המקרא, ולהתגלל שתרגם לאתרברבא הוא לשון (קהלת יב ו) גלת הזהב, (נחום ב ח) והצב גלתה העלתה, שהוא לשון מלכות:

יטוַיִּגְּשׁוּ אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל־בֵּית יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבָּיִת׃

כוַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר־אֹכֶל׃

רש"י

בי אדני. לשון בעיא ותחנונים הוא, ובלשון ארמי בייא בייא:

ירד ירדנו. ירידה היא לנו, רגילים היינו לפרנס אחרים, עכשיו אנו צריכים לך:

כאוַיְהִי כִּי־בָאנוּ אֶל־הַמָּלוֹן וַנִּפְתְּחָה אֶת־אַמְתְּחֹתֵינוּ וְהִנֵּה כֶסֶף־אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ וַנָּשֶׁב אֹתוֹ בְּיָדֵנוּ׃

כבוְכֶסֶף אַחֵר הוֹרַדְנוּ בְיָדֵנוּ לִשְׁבָּר־אֹכֶל לֹא יָדַעְנוּ מִי־שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ׃

כגוַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל־תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת־שִׁמְעוֹן׃

רש"י

אלהיכם. בזכותכם, ואם אין זכותכם כדאי, ואלהי אביכם, בזכות אביכם נתן לכם מטמון:

כדוַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף וַיִּתֶּן־מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיִּתֵּן מִסְפּוֹא לַחֲמֹרֵיהֶם׃

רש"י

ויבא האיש. הבאה אחר הבאה, לפי שהיו דוחפים אותו לחוץ עד שדברו אליו פתח הבית, ומשאמר להם (פסוק כג) שלום לכם, נמשכו ובאו אחריו:

כהוַיָּכִינוּ אֶת־הַמִּנְחָה עַד־בּוֹא יוֹסֵף בַּצָּהֳרָיִם כִּי שָׁמְעוּ כִּי־שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם׃

רש"י

ויכינו. הזמינו, עטרוה בכלים נאים:

כווַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת־הַמִּנְחָה אֲשֶׁר־בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ אָרְצָה׃

רש"י

הביתה. מפרזדור לטרקלין:

כזוַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי׃

כחוַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ׃

רש"י

ויקדו וישתחוו. על שאילת שלום קידה כפיפת קדקד, השתחואה משתטח לארץ:

כטוַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן־אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי׃

רש"י

אלהים יחנך בני. בשאר שבטים שמענו חנינה (לעיל לג ה) אשר חנן אלהים את עבדך, ובנימין עדיין לא נלד, לכך ברכו יוסף בחנינה:

לוַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי־נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל־אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה׃

רש"י

כי נכמרו רחמיו. שאלו יש לך אח מאם, אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא יש לך בנים, אמר לו יש לי עשרה, אמר לו ומה שמם, אמר לו (להלן מו כא) בלע ובכר וגו', אמר לו מה טיבן של שמות הללו, אמר לו כלם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו, בלע שנבלע בין האמות. בכר שהיה בכור לאמי. אשבל ששבאו אל. גרא שנתגייר באכסניא. ונעמן, שהיה נעים ביותר. אחי וראש אחי היה וראשי היה. מפים מפי אביו למד. וחפים שלא ראה חפתי ולא ראיתי אני חפתו. וארד שירד לבין האמות, כדאיתא במסכת סוטה (לו ב) מיד נכמרו רחמיו:

נכמרו. נתחממו, ובלשון משנה (ב"מ עד א) על הכמר של זיתים, ובלשון ארמי מכמר בשרא, ובמקרא (איכה ה י) עורנו כתנור נכמרו, נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט וכווץ:

לאוַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם׃

רש"י

ויתאפק. נתאמץ והוא לשון (איוב יב כא) ומזיח אפיקים רפה, וכן (איוב מא ז) אפיקי מגנים, חוזק:

לבוַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת־הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי־תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם׃

רש"י

כי תועבה הוא. דבר שנאוי הוא למצרים לאכול את העברים, ואונקלוס נתן טעם לדבר:

לגוַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ׃

רש"י

הבכור כבכורתו. מכה בגביע וקורא ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבולון, בני אם אחת, הסבו כסדר הזה שהוא סדר תולדותיכם וכן כלם, כיון שהגיע לבנימין אמר זה אין לו אם ואני אין לי אם ישב אצלי:

לדוַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ׃

רש"י

משאת. מנות:

חמש ידות. חלקו עם אחיו ומשאת יוסף ואסנת ומנשה ואפרים:

וישכרו עמו. ומיום שמכרוהו לא שתו יין, ולא הוא שתה יין, ואותו היום שתו

שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Genesis – On Your Way (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Genesis – דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Genesis – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר"ח: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Chananel on Genesis – מגדל חננאל, ברלין 1876 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • הרא"ש: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rosh on Torah – הדר זקנים, ליוורנו ת"ר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Genesis – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • כלי יקר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kli Yakar on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אברבנאל: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Abarbanel on Torah – Torah Commentary of Yitzchak Abarbanel, Warsaw 1862 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.