בראשית מג, כד

ויבא האיש. הבאה אחר הבאה, לפי שהיו דוחפים אותו לחוץ עד שדברו אליו פתח הבית, ומשאמר להם (פסוק כג) שלום לכם, נמשכו ובאו אחריו:

וְאָעֵיל גַּבְרָא יָת גֻּבְרַיָּא לְבֵית יוֹסֵף וִיהַב מַיָּא וְאַסְחוֹ רִגְלֵיהוֹן וִיהַב כִּסְּתָא לַחֲמָרֵיהוֹן

וְאָעֵיל גַבְרָא יַת גוּבְרַיָא לְבֵית יוֹסֵף וִיהַב מוֹי וּשְׁזִיגוּ רַגְלֵיהוֹן וִיהַב אַסְפַּסְתָּא לַחֲמוֹרֵיהוֹן

ביתה יוסף. כמשפט הלשון אל בית יוסף:

ויבא האיש את האנשים וגו׳. אמר כן פעם שניה להיות כי בפעם ראשונה נפסקה הכניסה, כי נתעכבו ועמדו פתח הבית, פרוש קודם שיכנסו לבית. והגם שאמר ״ויבא האיש וגו׳ ביתה יוסף״ הוא על דרך אמרו (בראשית כח:י) ״וילך חרנה״ שהכונה היא ללכת לחרן, ולעולם עדין לא נכנסו. וטעם שרצו לדבר עמו קודם על הכסף, לדעת ביאתם למה, אם לטוב אם לרע, לדעת מה יעשה ישראל. ואחר תשובתו אליהם הצרך פעם שניה לומר ״ויבא האיש ביתה יוסף״, פרוש בית המשבח שלו.