בראשית מג, ג

העד העד. לשון התראה, שסתם התראה מתרה בו בפני עדים, וכן (ירמיהו יא ז) העדתי באבותיכם, (שמות יט כא) רד העד בעם:

לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם. לא תראוני בלא אחיכם אתכם ואנקלוס תרגם אלהין כד אחוכון עמכון, ישב באור הדבר על אפנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא:

וַאֲמַר לֵהּ יְהוּדָה לְמֵימָר אַסְהָדָא אַסְהֵד בָּנָא גַּבְרָא לְמֵימָר לָא תֶחֱזוּן אַפַּי אֶלָּהֵין כַּד אָחוּכוֹן עִמְּכוֹן

וַאֲמַר לֵיהּ יְהוּדָה לְמֵימַר מְסַהֲדָא אַסְהִיד בְּנָא גַבְרָא לְמֵימַר לָא תֵיחְמוּן סְבַר אַפַּי בִּדְלֵית אֲחוּכוֹן זְעֵירָא עִמְכוֹן

ויאמר אליו יהודה לאמר. אמרו תיבת לאמר, פרוש, שאמר אליו יהודה הצעת דברים לאמר אליו התשובה, וההצעה היא ״העד העיד״ וגו׳, והאמירה היא ״אם ישך״ וגו׳. ונתכון הכתוב בזה לשלול תשובה מאופן אחר הנשמעת מההצעה הנזכר, והוא כי לצד שהעיד וגו׳ בהכרח שיקחו בנימין וילכו בין לרצון בין שלא לרצון, לזה אמר ״לאמר״ פירוש הודעה זו גזרתה היא מה שיאמר אחר כך.

או ירצה על זה הדרך: לאמר העד וגו׳, פרוש אמר לנו זה והעיד עלינו עדים בהתראתו. עוד ירצה לומר: השיבני על טענה זו אם יש לך תשובה להשיב לאדוני הארץ. עוד ירצה שיש עוד לומר טעם אחר מלבד זה, והוא סכנת שמעון הנתון בבית כלא לערב הוכחת דבר כי לא מרגלים.

לא תראו פני וגו׳. נתכון בזה לשלול טענה כי יאמר יעקב שיעשה הוכחות וראיות המספיקים לפני מלכים ויועצי ארץ להכיר כי אינם בגדר ספק מרגלים, ובזה תמה טענת האיש החושד בהם. לזה אמר העד בנו לאמר לא תראו, פרוש שאינו מתרצה לראות פנינו זולת בביאת בנימין, ומעתה אינם יכולים לעמוד לפניו בשום אופן, ואיך ילכו לקנות התבואה ממנו. ואולי כי לזה כפל יהודה דבר זה שתי פעמים, כי תנאי זה של בנימין מעכב הגם שיוסר חשד המרגלות.

לא תראו פני. התראה משמעה שאם יעברו דברי המתרה יענשו במאסר וכדומה. והי׳ עולה עה״ד דמ״מ עליהם לילך משום גזרת אביהם. ע״כ הוסיף יהודה ואמר עוד הפעם.

ויאמר אליו יהודה העד העד. ר"ל שהיה בזה. א] התראה שיעניש אותם אם יבואו בלא בנימין. ב] שחוץ מזה האיש אמר אלינו לא תראו פני, חוץ מהעונש אם נראה פניו בלא האח הקטן אמר שלא נראה פניו כלל, היינו שלא יתנו אותנו להתראות לפניו, ולכן אם אינך משלח לא נרד, שאם היה רק התראת העונש היינו הולכים ומקבלים העונש, אבל אחר שחוץ מזה אמר שלא נוכל לבא לפניו כלל, א"כ לא ימכרו לנו אוכל כלל ולמה נלך בחנם:

פ דאין לומר דפירושו כמו כל בלתי שבמקרא שפירושו אלא, דאם כן היה לו למיכתב נמי בלתי כאשר אחיכם אתכם, לכך צריך לומר דבלתי דכאן פירש בלא. (מהרש"ל), שלא תאמר שכך פירושו שלא תראוני, בלתי אחיכם לבד יראני, לכן פירש שאינו כן רק שלא תראוני בלתי אחיכם אתכם:

צ רוצה לפרש שתירגם האי בלתי, אלא שמגיה מלת כד שהוא כמו כאשר, היינו מפני שלא דקדק אחר לשון המקרא, דדוחק הוא להגיה תיבה בפסוק: