בראשית מג, י

לולא התמהמהנו. על ידך, כבר היינו שבים עם שמעון ולא נצטערת כל הימים הללו:

אֲרֵי אִלּוּלָפוֹן בְּדָא אִתְעַכָּבְנָא אֲרֵי כְעַן תַּבְנָא דְּנַן תַּרְתֵּין זִמְנִין

אֲרוּם אִילוּלֵי פוֹן שְׁהִינָא אֲרוּם כְּדוֹן תַּבְנָא דְנַן תַּרְתֵּין זִמְנִין

כי לולא התמהמהנו. והטעם שקבלתי עלי חטא עולם אם לא הביאותיו הוא מפני שדבר ברור אצלי שלול' התמהמהנו מאז שספרנו אליך דברי האיש או מאז שכלה השבר:

כי עתה שבנו זה פעמים. שלא היה האיש מעכבנו כלל בהיותו ירא אלהים ולא יוסיף להרע עמנו כאשר ידע האמת:

כי עתה שבנו זה ס"ת שם בן ד' לומר שהשם מלוה לצדיקים:

כי לולא התמהמהנו. למדך הכתוב שדחקו במאכל ולא הטיחו דברים כלפי אביהם עד שנתרצה מעצמו לפי שכבוד גדול היו נוהגים בו. וכיון שנתרצה השיאם עצה בחמשה דברים. האחד הורידו לאיש מנחה. השני וכסף משנה קחו בידכם. השלישי ואת הכסף המושב וגו' אולי משגה הוא. אולי הממונה על הבית שכחו בשוגג וצוה להם יעקב להחזירו מפני קדוש השם. הרביעי ואת אחיכם קחו. החמישי תפלה. אמר להם ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש:

כי לולא התמהמהנו. פירש רבינו חננאל ז"ל למדך הכתוב שדחקו עצמן במאכל ולא הטיחו דברים כלפי אביהם עד שנתרצה מעצמו לפי שכבוד גדול היו נוהגים בו, וכיון שנתרצה השיאם עצה בחמשה דברים. האחד הורידו לאיש מנחה, השני וכסף משנה קחו בידכם. השלישי ואת הכסף המושב וגו' אולי משגה הוא, שמא הממונה על הבית שכחו שוגג צוה להם יעקב להחזירו מפני קדוש השם, הרביעי ואת אחיכם קחו, החמישי תפלה, אמר להם ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש.

כי עתה שבנו זה פעמים. ולא נתייקר השער עלינו כי היה דעתם לילך ולשוב בעוד שתהיה להם תבואה הרבה קודם שייתיקר השער יותר מדאי:

א דאם לא כן מאי נפקא מינה אם היו שבים פעמים, אלא על כרחך עם שמעון היינו שבים והיית מרויח הצער שנצטערת עד הנה: