דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק ט

16 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

  1. הלכה א׳

    כָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה חוּץ מִן הַדֶּלֶת וְהַנֶּגֶר וְהַמַּנְעוּל וְהַפּוֹתָת שֶׁתַּחַת הַצִּיר וְהַצִּיר וְהַקּוֹרָה וְהַצִּנּוֹר מִפְּנֵי שֶׁאֵלּוּ עֲשׂוּיִין לְקַרְקַע אוֹ לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָעֵץ אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה וַאֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁיִּקָּבְעוּ. וְכָל כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַוי אֵינוֹ מִתְטַמֵּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמִקְצָת כְּלִי. כֵּיצַד. עַקְרָב שֶׁל פְּרוּמְבְּיָא טָמֵא וּלְחָיַיִם שֶׁלָּהּ שֶׁעַל לְחָיֵי הַבְּהֵמָה מִכָּאן וּמִכָּאן טְהוֹרִין. וְאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָן מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן. וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן הַכּל מְקַבֵּל טֻמְאָה:

    השגת הראב״ד

    כיצד עקרב של פרומביא. א"א נ"ל שלא מן השם הוא זה אלא שהעקרב הוא ממשמשי ידי האדם בבהמה משא"כ בלחיים ומה שאמרו בתחלת הפרק כל כלי מתכות שיש להן שם בפ"ע טמא חוץ מן הדלת וכו' לא בא למעט אלא כיסויי הכלים וחפויים כמו שמפורש במקומו:

    כסף משנה (3)

    כל כלי מתכות וכו' עד הכל מקבל טומאה. פרק י"א דכלים:

    כתב הראב"ד כיצד עקרב של פרומביא א"א נ"ל שלא מן השם הוא זה וכו'. לא ידעתי למה ידחה טעם אחד מפני שיש לו טעם אחר.

    ומ"ש לא בא למעט אלא כסויי הכלים וכו' כמו שמפורש במקומו. לא ידענא מאי קאמר וצ"ע:

  2. הלכה ב׳

    טַסִּין שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁמַּנִּיחִין עַל לְחָיֵי הָאָדָם בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן. וְאִם יֵשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַיִם מִתְטַמְּאִין כְּכָל כְּלִי קִבּוּל:

  3. הלכה ג׳

    נֶזֶם הֶעָשׂוּי כִּקְדֵרָה מִלְּמַטָּה וְכַעֲדָשָׁה מִלְּמַעְלָה וְנִפְסַק הַקְּדֵרָה שֶׁלּוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ בֵּית קִבּוּל וְהָעֲדָשָׁה מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְהַצְּנִירָה שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת בָּאֹזֶן אוֹ בָּאַף אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. הָיָה הַנֶּזֶם עָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל וְנִפְרַק טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ בֵּית קִבּוּל וְאֵין לְכָל גַּרְגִּיר מִמֶּנּוּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וַהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְתַכְשִׁיט מִשֶּׁנִּפְרַק:

    השגת הראב״ד

    ואין לכל גרגיר ממנו. א"א כל מ"ש משום שיש לו שם בפ"ע או משום שאין לו שם בפ"ע אני איני תולה אותם בשם אלא הטהורים מפני שאינם משמשים בפני עצמם כלום אלא על ידי חבורם עם השאר והטמאים מפני שמשמשים בפני עצמם:

    כסף משנה

    (ב-ג) טסים של ברזל שמניחין על וכו' עד משנפרק. ג"ז שם:

  4. הלכה ד׳

    טַבַּעַת אַחַת שֶׁמַּנִּיחִין הַבָּנוֹת בְּרֶגֶל אַחַת הִיא הַנִּקְרֵאת בִּירִית וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין עָלֶיהָ צוּרַת כְּלִי תַּכְשִׁיט אֶלָּא כְּמוֹ טַבַּעַת הַכֵּלִים אוֹ טַבַּעַת שֶׁקּוֹשֵׁר בָּהּ בֵּין כְּתֵפָיו. אֲבָל שְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁמְּשִׂימוֹת הַבָּנוֹת בְּרַגְלֵיהֶן וְשַׁלְשֶׁלֶת מֻטֶּלֶת בֵּינֵיהֶן מִזּוֹ לְזוֹ מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן תַּכְשִׁיטֵי הַבָּנוֹת וְהֵן הַנִּקְרָאִין כְּבָלִים:

    כסף משנה (2)

    טבעת אחת וכו' עד כבלים. פרק במה אשה עלה ס"ג:

    כתב הראב"ד ואין לכל גרגיר ממנו שם בפ"ע א"א כל מ"ש משום שיש לו שם בפני עמצו או משום שאין לו שם בפ"ע וכו'. ואין דבריו מוכרחים:

  5. הלכה ה׳

    קַטְלָא שֶׁל חֻלְיוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת וְהֵם בְּחוּט שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתָּן וְנִפְסַק הַחוּט. הַחֻלְיוֹת מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הָיָה הַחוּט שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת וְהַחֻלְיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וְשֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת אוֹ שֶׁל זְכוּכִית וְנִשְׁבְּרוּ הַחֻלְיוֹת וְהַחוּט קַיָּם הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שְׁיָרֵי קַטְלָא כִּמְלֹא צַוַּאר קְטַנָּה:

    כסף משנה

    קטלא של חוליות וכו' עד צואר קטנה. פרק י"א דכלים:

  6. הלכה ו׳

    כָּל הַכִּסּוּיִין שֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרִין וְאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן. חוּץ מִכִּסּוּי הַמֵּחַם וּמִכִּסּוּי טֶנִי שֶׁל רוֹפְאִין מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ אֶת הָאִסְפְּלָנִית נַעֲשֶׂה כְּלִי קִבּוּל:

    כסף משנה (2)

    כל הכיסויים וכו'. פרק י"ד שם כל הכיסויים טהורים חוץ משל מיחם.

    ומ"ש ומכיסוי טני של רופאים וכו'. פי"ב דכלים כיסוי טני של מתכת וכו' של רופאים טמא:

  7. הלכה ז׳

    כִּסּוּי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁשָּׁפוֹ וְלִטְּשׁוֹ וְעָשָׂהוּ מַרְאָה הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה:

    כסף משנה

    כיסוי של מתכת וכו'. שם פי"ד כיסוי טני של מתכת שעשה בו מראה ר' יהודה מטהר וחכמים מטמאים:

  8. הלכה ח׳

    כָּל הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה וְהֵן הַנִּקְרָאִין אוֹנְקִיאוֹת. קְנֵה מֹאזְנַיִם שֶׁל עֵץ שֶׁהָיוּ אוֹנְקִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל תְּלוּיוֹת בּוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי הָאוֹנְקִיּוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמֹאזְנַיִם שֶׁל מוֹכְרֵי פִּשְׁתָּן וּמוֹכְרֵי צֶמֶר. אֲבָל שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּהְיוּ הָאוֹנְקִיּוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ:

    השגת הראב״ד

    קנה מאזנים של עץ. א"א נ"ל אפילו של מתכת צריך לאונקלאות לפי שאינו עושה מלאכה כי אם עמהם וראיה לדבר שכל אותו הפרק בכלי מתכות ובפי"ז תנן קני מאזנים והמחוק שיש בהם בית קיבול מתכת טמאים וכאן מדבר בשל עץ:

    מפני האונקיאות התלויות בו. א"א דבר מזוייף הוא זה בעיני שהרי לא הזכירו במשנה לבעלי בתים קבע ולשון התוספתא קנה מאזנים של סרוקות אם יש בו אונקיאות טהור אין בו אונקלאות ואין בו אונקיות טמא פירוש אונקלאותיו טהורין ולשון המשנה המדוייק ושל בעלי בתים אם יש בו אונקלאות טמא וכן פירוש המשנה קנה מאזנים של סרוקות שהן שוקלים משקלים קטנים ויש באותו הקנה חריצים דקים בצד הא' ותולין בו אוקיא אחת של מתכת בחוט א' ובאותו אוקיא שוקלין כמה אונקייאות לפי הרחקה והוא הנקרא בלשון ישמעאל קלסטין והוא אינו צריך לאונקליות אבל יכול לשקול כמה אוקיות באותה אונקייא התלויות בה או באונקלי אם יש בה אבל של בעלי בתים שהם שוקלים משקלים גדולים אותה האוקיא התלוייה בחוט אינה כלום וצריך שיעשה בראשי הקנה כעין אונקלאות שקורין גופו"נש ראשיהם כפופים נותנין המשקולות באונקלא האחת והקמח באחרת ע"כ אמרו אם יש בו אונקלאות טמא מפני שראוי למלאכתו ואם לא טהור וזהו באור המשנה:

    כסף משנה (3)

    כל המשקולות של מתכת וכו'. שם פי"ב קנה מאזנים של סרוקות טמא מפני אונקיות ושל בעלי בתים אם יש בו אונקיות טמא:

    כתב הראב"ד קנה מאזנים של עץ א"א נ"ל אפילו של מתכת וכו'. ואפשר שרבינו לרבותא נקט דאפילו קנה של עץ טמא מפני האונקיות התלויות בו אע"פ שאינם קבועות בו:

    וכתב עוד הראב"ד דבר מזוייף הוא זה בעיני שהרי לא הזכירו במשנה לבעלי בתים קבע. י"ל שרבינו דייק לשון המשנה דגבי סרוקות קתני טמא מפני אונקיות וגבי בעלי בתים קתני אם יש בו אונקיות ולישנא דיש בו משמע שהן קבועות בו:

  9. הלכה ט׳

    מִשְׁקָלוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ אַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִירָן וְשׁוֹקֵל בָּהֶן אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. יִחֵד מֵהֶן חֲצָאֵי לִיטְרִין שְׁלִישֵׁי לִיטְרִין רְבִיעֵי לִיטְרִין הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה:

    כסף משנה

    משקלות שנשתברו וכו'. תוספתא סוף פ"ט:

  10. הלכה י׳

    סֶלַע שֶׁנִּפְסְלָה וְהִתְקִינָהּ לִהְיוֹת שׁוֹקֵל בָּהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

    כסף משנה

    סלע שנפסלה וכו'. משנה פי"ב:

  11. הלכה י״א

    אֻנְקְלִי שֶׁל כַּתָּפִים טְהוֹרָה וְשֶׁל רוֹכְלִים מִתְטַמְּאָה. אֻנְקְלִי שֶׁל נַקְלִיטֵי הַמִּטָּה טְהוֹרָה וְשֶׁל דַּרְגִּישׁ מִתְטַמְּאָה. אֻנְקְלִי שֶׁל כַּוֶּרֶת הַצַּיָּדִים שֶׁצָּדִין בָּהֶן הַדָּגִים טָהוֹר וְשֶׁל שִׁדָּה מִתְטַמְּאָה. אֻנְקְלִי שֶׁל מְנוֹרוֹת הָעֵץ טָהוֹר וְשֶׁל שֻׁלְחָן מִתְטַמְּאָה. זֶה הַכְּלָל כָּל כְּלִי שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה הֲרֵי הָאֻנְקְלִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁלּוֹ וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁלּוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וּכְלִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּגוֹן פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי עֵץ הַבָּאִים בְּמִדָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֻנְקְלִי שֶׁל מַתֶּכֶת וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלּוֹ אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה וְכָל אַחַת וְאַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ טְהוֹרָה שֶׁאֵין הָאֻנְקְלִי אוֹ הַשַּׁלְשֶׁלֶת כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֶלָּא הֲרֵי הֵן כְּמִקְצָת כְּלִי. וַאֲפִלּוּ אֻנְקְלִי שֶׁבַּכְּתָלִים שֶׁתּוֹלִין בָּהּ הַכֵּלִים וְהַבְּגָדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן טְהוֹרָה:

    כסף משנה (2)

    אונקלי של כתפים וכו' עד הרי הם כמקצת כלי. שם:

    ומ"ש ואפילו אונקלי שבכתלים וכו'. שם:

  12. הלכה י״ב

    שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית נְעִילָה מִתְטַמְּאָה וְהָעֲשׂוּיָה לִכְפִיתָה טְהוֹרָה:

  13. הלכה י״ג

    שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל סִיטוֹנוֹת מִתְטַמְּאָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹעֲלִין בָּהּ אֶת הַחֲנֻיּוֹת. וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים טְהוֹרָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֶלָּא לְנוֹי:

    כסף משנה

    (יב-יג) שלשלת שיש בה בית נעילה וכו' עד ושל בעלי בתים טהורה. ריש פי"ב:

  14. הלכה י״ד

    שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מוֹשְׁחֵי קַרְקַע וִיתֵדוֹתֵיהֶן שֶׁתּוֹקְעִין בַּקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹשְׁחִין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְשֶׁל מְקוֹשְׁשֵׁי עֵצִים טְהוֹרָה לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ:

  15. הלכה ט״ו

    שַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָּדוֹל אַרְבָּעָה טְפָחִים מִמֶּנָּה סָמוּךְ לַדְּלִי מִתְטַמְּאָה עִם הַדְּלִי מִפְּנֵי שֶׁהִיא צֹרֶךְ הַדְּלִי וְהַשְּׁאָר טָהוֹר לְפִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְשַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי קָטָן עֲשָׂרָה טְפָחִים:

    כסף משנה

    (יד-טו) שלשלת של מושחי קרקע וכו' עד י' טפחים. פי"ד:

  16. הלכה ט״ז

    הַכַּדּוּר שֶׁל מַתֶּכֶת וְהַסַּדָּן. וְהַקַּנְטָר שֶׁל בַּנַּאי. וְהַדַּקָּר שֶׁל חָרָשׁ. וַחֲמוֹר שֶׁל נַפָּח. וְהַמְטֻלְטֶּלֶת. וְהַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁל בַּנָּאִים. וְהַכִּירַיִם שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁחוֹבְטִין בָּהֶם הַזֵּיתִים. וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל מַתֶּכֶת. וְהָאוֹלָר שֶׁכּוֹרְתִין בּוֹ הַסּוֹפְרִים רֹאשׁ הַקֻּלְמוֹס שֶׁל קָנֶה. וְהַקֻּלְמוֹס שֶׁל מַתֶּכֶת. וְהַכַּן. וְהַכַּנָא שֶׁמְּשַׂרְטְטִין בּוֹ הַסּוֹפְרִים. כָּל אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

    כסף משנה (4)

    הכדור של מתכת והסדן: הקנטר של בנאי והדקר של חרס. פרק י"ד.

    ומה שכתב וחמור של נפח. שם.

    ומה שכתב והמטולטלת וכו' עד סוף הפרק. סוף פי"ב.

    ומה שכתב והאפרכס של מתכת. סוף פרק י"ד:

שאלות נפוצות

מה כתוב ברמב״ם הלכות כלים פרק ט׳?

פרק ט׳ בהלכות כלים לרמב״ם (ספר טהרה) כולל 16 הלכות, והוא פותח במילים ״כל כלי מתכות שיש להן שם בפני עצמן מקבלין טמאה״. על 3 מהן יש השגות של הראב״ד.

מה הפרק הבא אחרי הלכות כלים פרק ט׳?

אחרי פרק זה לומדים את הלכות כלים פרק י. בלימוד הרמב״ם היומי לומדים את הפרקים לפי הסדר, שלושה פרקים או פרק אחד בכל יום.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך הרמב״ם?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. רבים מפסקי הרמב״ם נתקבלו להלכה, אבל בהרבה עניינים נפסקה ההלכה אחרת בשולחן ערוך ובספרי האחרונים.

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי

מקור הנוסח