משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק יט

16 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   כַּמָּה שִׁעוּר הַשֶּׁבֶר שֶׁיִּשָּׁבֵר כְּלִי חֶרֶס וְיִטְהַר מִטֻּמְאָתוֹ אִם הָיָה טָמֵא. אוֹ לֹא יְקַבֵּל טֻמְאָה אִם הָיָה טָהוֹר. הֶעָשׂוּי לָאֳכָלִין מִשֶּׁיִּנָּקֵב בְּמוֹצִיא זֵיתִים. וְהֶעָשׂוּי לְמַשְׁקִין מִשֶּׁיִּנָּקֵב בְּמַכְנִיס מַשְׁקִין, כְּשֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ עַל הַמַּשְׁקֶה יִכָּנֵס הַמַּשְׁקֶה לַכְּלִי בַּנֶּקֶב. הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ מְטִילִין אוֹתוֹ לְחֻמְרוֹ וַהֲרֵי הוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּנָּקֵב בְּמוֹצִיא זַיִת. וְלֹא אָמְרוּ בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה אֶלָּא בְּגִסְטְרָא בִּלְבַד לְפִי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְקַבֵּל הַמַּשְׁקִין הַנּוֹזְלִים מִן הַכֵּלִים וְאִם הוֹצִיאָה מַשְׁקִין הֲרֵי זֶה בָּטֵל תַּשְׁמִישָׁהּ:

   כסף משנה

   כמה שיעור השבר וכו'. בריש פרק ג' ובסוף פרק המצניע (שבת דף צ״ו):

2. הלכה ב׳

   חָמֵשׁ מִדּוֹת בִּכְלִי חֶרֶס. נִקַּב בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה טָהוֹר מִלְּהִתְטַמֵּא מִשּׁוּם גִּסְטְרָא וַעֲדַיִן הוּא חָשׁוּב כְּלִי לְקַדֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת. נִקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה אֵינוֹ רָאוּי לְקַדֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת וַעֲדַיִן כְּלִי הוּא חָשׁוּב לְהַכְשִׁיר הַזְּרָעִים בְּמַשְׁקִין הַתְּלוּשִׁין בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. נִקַּב כְּשֹׁרֶשׁ קָטָן אֵין הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מַכְשִׁירִין אֶת הַזְּרָעִים וַהֲרֵי הֵן כְּמוֹ שֶׁאֵינָן בַּכְּלִי וַעֲדַיִן כְּלִי הוּא חָשׁוּב לְקַבֵּל בּוֹ זֵיתִים וּמְקַבֵּל טֻמְאָה. נִקַּב בְּמוֹצִיא זֵיתִים טָהוֹר וַהֲרֵי הוּא כִּכְלֵי גְּלָלִים וַאֲבָנִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה וַעֲדַיִן כְּלִי הוּא חָשׁוּב לְהַצִּיל בְּצָמִיד פָּתִיל עַד שֶׁיִּפָּחֵת רֻבּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּטֻמְאַת מֵת (בְּפֶרֶק שְׁנֵים עָשָׂר):

   כסף משנה

   ומ"ש חמש מדות בכלי חרס וכו'. בס"פ המצניע וכפירש"י:

3. הלכה ג׳

   הֶחָבִית שִׁעוּרָהּ כֶּאֱגוֹזִים. הָאִלְפָּס וְהַקְּדֵרָה שִׁעוּרָן כְּזֵיתִים. וְכֵן עֲרֵבָה שֶׁל חֶרֶס אֲפִלּוּ הָיְתָה גְּדוֹלָה וּמַחְזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח וְנִפְחֲתָה בְּמוֹצִיא זֵיתִים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַטָּהּ עַל צִדָּה וְלָשׁ בָּהּ טְהוֹרָה שֶׁמִּתְּחִלָּתָהּ לֹא נַעֲשֵׂית לְכָךְ:

   כסף משנה (3)

   החבית שיעורה כאגוזים. בפרק כ"ג דכלים וכרבי יהודה.

   ומ"ש האלפס והקדרה וכו'. שם:

   וכן עריבה של חרס וכו'. תוספתא פ"ג:

4. הלכה ד׳

   הַפַּךְ וְהַטֶּנִי שִׁעוּרָן בְּשֶׁמֶן. וְהַצַּרְצוּר שִׁעוּרוֹ בְּמַיִם:

   כסף משנה

   הפך והטני וכו'. משנה פרק שלישי וכתנא קמא:

5. הלכה ה׳

   נֵר שֶׁנִּטַּל פִּיו טָהוֹר. וְשֶׁל אֲדָמָה שֶׁהֻסַּק פִּיו בִּפְתִילָה אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה וְאֵינוֹ בִּכְלַל כְּלֵי חֶרֶס עַד שֶׁיֻּסַּק כֻּלּוֹ בַּכִּבְשָׁן כִּכְלֵי חֶרֶס:

6. הלכה ו׳

   חָבִית שֶׁנִּפְחֲתָה וּכְשֶׁמַּטִּין אוֹתָהּ עַל דָּפְנָהּ מְקַבֶּלֶת אוֹ שֶׁנֶּחְלְקָה כְּמִין שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת עֲדַיִן הִיא מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. נִתְרַעְעָה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגָרוֹת טְהוֹרָה:

   כסף משנה (2)

   חבית שנפחתה וכו'. רפ"ד וכחכמים.

   ומ"ש נתרעעה וכו'. שם:

7. הלכה ז׳

   חָבִית שֶׁנִּטְּלוּ אָזְנֶיהָ הֲרֵי הִיא כְּגִסְטְרָא אֲפִלּוּ אֹזֶן אַחַת. נִסְדְּקָה לְמַטָּה מֵאָזְנֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁאָזְנֶיהָ קַיָּמוֹת הֲרֵי זוֹ כְּגִסְטְרָא. וְאִם עֲשָׂאָהּ מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא בְּאָזְנַיִם נִדּוֹנֶת כְּחָבִית:

   כסף משנה (2)

   חבית שניטלו אזניה וכו'. בפ"ד.

   ומ"ש אפילו אזן אחת וכו' עד נדונית כחבית. תוספתא פ"ג:

8. הלכה ח׳

   חָבִית שֶׁנִּסְדְּקָה בַּכִּבְשָׁן וְנִמְצָא שֶׁהִיא כִּשְׁתֵּי גִּסְטְרָאוֹת. אִם מִשֶּׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ נִסְדְּקָה כָּל גִּסְטְרָא מֵהֶן מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְאִם נִסְדְּקָה קֹדֶם שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּהּ וְאַחַר כָּךְ נִשְׂרְפָה בַּכִּבְשָׁן טְהוֹרָה. וְהֵיאַךְ יִוָּדַע דָּבָר זֶה. אִם הָיוּ שְׁבָרֶיהָ שָׁוִין וְתוֹכָהּ מַאֲדִים עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ נִסְדְּקָה. אֵין שְׁבָרֶיהָ שָׁוִין וְאֵין תּוֹכָהּ מַאֲדִים בְּיָדוּעַ שֶׁאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ נִשְׁבְּרָה וּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כִּשְׁאָר שִׁבְרֵי כְּלֵי חֶרֶס הָרְאוּיִין לְתַשְׁמִישׁ:

   כסף משנה (2)

   חבית שנסדקה וכו'. משנה פ"ב.

   ומ"ש והיאך יודע דבר זה וכו'. תוספתא פ"ב:

9. הלכה ט׳

   גִּסְטְרָא שֶׁנִּתְרַעְעָה וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מַשְׁקִין אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֳכָלִין הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֶלָּא לְקַבֵּל מַשְׁקִין הַדּוֹלְפִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְאִם הָיְתָה דּוֹלֶפֶת אֵין עוֹשִׂין גִּסְטְרָא לְגִסְטְרָא. וְכֵן גִּסְטְרָא שֶׁנִּפְחֲתָה אוֹ שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁתַּיִם טְהוֹרָה שֶׁלֹּא אָמְרוּ שְׁיָרִים שֶׁל שְׁיָרִים מִתְטַמְּאִין אֶלָּא שְׁיָרֵי כְּלֵי חֶרֶס בִּלְבַד הֵן שֶׁמִּתְטַמְּאִין:

   כסף משנה (2)

   גסטרא שנתרעעה וכו'. משנה פרק רביעי.

   ומ"ש וכן גסטרא שנפחתה וכו':

10. הלכה י׳

    גִּסְטְרָא שֶׁחִדּוּדִין יוֹצְאִין מִמֶּנָּה בֵּין שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּין שֶׁהָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ כָּל הַמְקַבֵּל מִן הַחִדּוּדִין זֵיתִים כְּשֶׁיִּתְמַלֵּא הַגִּסְטְרָא זֵיתִים מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּכְנֶגְדוֹ מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר וְכָל שֶׁאֵין מְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים מִתְטַמֵּא בְּמַגָּע וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר:

11. הלכה י״א

    כֵּיצַד מִתְטַמֵּא בְּמַגָּע וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר. שֶׁאִם נָגְעָה הַטֻּמְאָה בַּגִּסְטְרָא מִתּוֹכָהּ מִתְטַמֵּא הַחִדּוּד. נִכְנְסָה הַטֻּמְאָה בַּאֲוִיר הַגִּסְטְרָא אֲפִלּוּ הָיְתָה כְּנֶגֶד הַחִדּוּד לֹא נִטְמָא הַחִדּוּד:

    השגת הראב״ד

    אפילו היתה כנגד החדוד לא נטמא. א"א אני איני אומר כן אלא שאם נכנס שם שרץ לתוך הגסטרא כל החידודין טמאין עמו אבל אם נכנס שרץ לאויר לחדודין היוצאין אין הגסטרא מיטמאה מאותו אויר שאין אויר החידוד אויר הגסטרא הואיל ואינן מקבלין עמה זיתים:

    כסף משנה (2)

    (י-יא) גסטרא שחדודין יוצאין ממנה וכו'. משנה פרק ד':

    כתב הראב"ד על מ"ש נכנסה הטומאה באויר הגיסטרא אפילו היתה כנגד החידוד לא נטמא החידוד א"א אני איני אומר כן אלא שאם נכנס שרץ לתוך הגיסטרא וכו'. יש לתת טעם לפירוש רבינו דכשם שמטמא במגע היינו לומר שאם נגע שרץ בגיסטרא נטמאו גם החידודין כך אינו מטמא באויר היינו לומר שאף ע"פ שנטמאת הגיסטרא באויר לא נטמאו החידודין:

12. הלכה י״ב

    וְכֵיצַד כְּנֶגְדּוֹ מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר. שֶׁאִם הָיְתָה הַטֻּמְאָה בַּאֲוִיר הַגִּסְטְרָא כְּנֶגֶד הַחִדּוּד נִטְמָא הַחִדּוּד עִם הַגִּסְטְרָא. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה יז) "בִּכְלִי חֶרֶס" וּבְתַנּוּר וְכִירַיִם מִתְטַמֵּא בְּמַגָּע וּכְנֶגְדוֹ בָּאֲוִיר אוֹ אֵין מִתְטַמֵּא כְּנֶגְדּוֹ בָּאֲוִיר. וְכֵן כָּל טֻמְאַת מַגָּע הָאֲמוּרָה בְּעִנְיַן כְּלִי חֶרֶס אוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם הוּא שֶׁתִּגַּע הַטֻּמְאָה בָּהֶן מִתּוֹכָן וְכָל טֻמְאַת אֲוִיר הוּא שֶׁלֹּא תִּגַּע הַטֻּמְאָה כְּלָל אֶלָּא תִּכָּנֵס לָאֲוִיר בִּלְבַד:

13. הלכה י״ג

    חָבִית שֶׁנִּתְרַעְעָה וּטְפָלָהּ בִּגְלָלִים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת הַגְּלָלִים וְהַחֲרָסִים נוֹפְלִים הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּטַל שֵׁם כְּלִי מֵעָלֶיהָ. נִשְׁבְּרָה וְדִבֵּק חֲרָסֶיהָ אַחַר שֶׁפֵּרְשׁוּ אוֹ שֶׁהֵבִיא חֲרָסִים מִמָּקוֹם אַחֵר וּטְפָלָם בִּגְלָלִים אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטֵל אֶת הַגְּלָלִים וַחֲרָסֶיהָ עוֹמְדִין הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁבָּטַל מֵעָלֶיהָ שֵׁם כְּלִי. הָיָה בָּהֶן חֶרֶס מַחֲזִיק רְבִיעִית כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הַחֶרֶס בִּלְבַד מִתְטַמֵּא בָּאֲוִיר מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּשְׁאָר הֶחָבִית אֵינוֹ מִתְטַמֵּא עַד שֶׁתִּגַּע בָּהּ הַטֻּמְאָה מִתּוֹכָהּ מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ כְּלִי שָׁלֵם:

14. הלכה י״ד

    חָבִית שֶׁנִּקְּבָה וְסָתַם הַנֶּקֶב בְּזֶפֶת וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבְּרָה אִם יֵשׁ בַּחֶרֶס הַסָּתוּם בְּזֶפֶת כְּדֵי לְהַחֲזִיק רְבִיעִית הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִשִּׁבְרֵי הֶחָבִית וְלֹא בָּטַל שֵׁם כְּלִי מֵעָלֶיהָ. אֲבָל חֶרֶס שֶׁנִּקַּב אַחַר שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַכְּלִי וְסָתַם הַנֶּקֶב בְּזֶפֶת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַחֲזִיק רְבִיעִית טָהוֹר. שֶׁהַחֶרֶס שֶׁנִּקַּב בָּטַל שֵׁם כְּלִי מֵעָלָיו וְטָהַר וְכָל שֶׁטָּהַר בִּכְלִי חֶרֶס שָׁעָה אַחַת אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם:

15. הלכה ט״ו

    קוּמְקוּמוֹס שֶׁנִּקַּב וַעֲשָׂאָהוּ בְּזֶפֶת טָהוֹר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל הַחַמִּין כְּצוֹנֵן. וְכֵן כְּלֵי הַזֶּפֶת וְהַשַּׁעֲוָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן טְהוֹרִין וְאֵינָן בִּכְלַל הַכֵּלִים:

    כסף משנה

    (יג-טו) חבית שנתרעעה וכו' עד ואינן בכלל הכלים. משנה פרק שלישי:

16. הלכה ט״ז

    מַשְׁפֵּךְ שֶׁל חֶרֶס שֶׁפְּקָקוֹ בְּזֶפֶת אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה שֶׁאֵין הַזֶּפֶת מְשִׂימוֹ כְּלִי קִבּוּל. אֲבָל מַשְׁפֵּךְ שֶׁל עֵץ שֶׁסְּתָמוֹ הֲרֵי זֶה כִּכְלִי קִבּוּל וּמִתְטַמֵּא:

    כסף משנה

    ומ"ש משפך של חרס וכו'. שם וכרבי עקיבא:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי