משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק טז

14 הלכות · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   תַּנּוּר גָּדוֹל שְׁיָרָיו אַרְבָּעָה טְפָחִים וְהַקָּטָן שְׁיָרָיו רֻבּוֹ. כֵּיצַד. אִם נִשְׁבַּר בַּגָּדוֹל אַרְבָּעָה וּבַקָּטָן רֻבּוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה פָּחוֹת מִכָּאן אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן אִם נִטְמָא וְנִתְּצוֹ עַד שֶׁשִּׁיֵּר בּוֹ פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה בַּגָּדוֹל אוֹ בְּפָחוֹת מֵרֹב בַּקָּטָן טָהוֹר. נִשְׁאַר בּוֹ אַרְבָּעָה אוֹ רֹב בַּקָּטָן עֲדַיִן הוּא בְּטֻמְאָתוֹ. וְהַכִּירָה שְׁיָרֶיהָ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. הַכֻּפָּח שֶׁעֲשָׂאָהוּ לַאֲפִיָּה שִׁעוּרוֹ כְּתַנּוּר. לְבִשּׁוּל שִׁעוּרוֹ כְּכִירָה:

   כסף משנה (2)

   תנור גדול וכו'. רפ"ה דכלים ופרק העור והרוטב (חולין דף קכ"ד).

   ומה שכתב והכירה שיריה שלש אצבעות וכו' עד שיעורו ככירה. רפ"ה דכלים:

2. הלכה ב׳

   תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא וְלֹא רָצָה לְכַתְּתוֹ כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ. חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה שֶׁעַל הַחֲרָסִים עַד שֶׁנִּמְצָא כָּל חֶרֶס מֵהֶן עוֹמֵד עַל הָאָרֶץ בְּלֹא טִיט עַל גַּבָּיו. חִלְּקוֹ לִשְׁנַיִם אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן הַגָּדוֹל טָמֵא וְהַקָּטָן טָהוֹר. חִלְּקוֹ לִשְׁנַיִם בְּשָׁוֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן טָמֵא לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן. אֲבָל טַבְלָא שֶׁל חֶרֶס שֶׁיֵּשׁ לָהּ דֹּפֶן שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם טְהוֹרָה. וְאִם הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן הַגָּדוֹל טָמֵא:

   כסף משנה (4)

   תנור שנטמא וכו'. שם וכתנא קמא.

   ומה שכתב חילקו לשנים וכו'. שם:

   חילקו לשנים בשוה וכו'. פ"ב דבכורות עלה י"ז.

   ומ"ש אבל טבלא של חרס וכו':

3. הלכה ג׳

   תַּנּוּר שֶׁחִלְּקוֹ לִשְׁלֹשָׁה וְאֶחָד גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם הַגָּדוֹל טָמֵא וְהַשְּׁנַיִם הַקְּטַנִּים טְהוֹרִין. חֲתָכוֹ חֻלְיוֹת לְרָחְבּוֹ אִם הָיָה גֹּבַהּ כָּל חֻלְיָא וְחֻלְיָא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים טָהוֹר. חָזַר וְסִדֵּר הַחֻלְיוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְהִמְרִיחַ עֲלֵיהֶם בְּטִיט וְהֶחֱזִירוֹ תַּנּוּר כְּשֶׁהָיָה הֲרֵי זוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה תַּנּוּר אַחֵר וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה אֶלָּא מִכָּאן וּלְהַבָּא וְהוּא שֶׁיַּסִּיקֶנּוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִין אַחַר שֶׁמֵּרְחוֹ. הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַטְּפֵלָה וְנָתַן חוֹל אוֹ צְרוֹרוֹת בֵּין הַחֻלְיוֹת וּבֵין הַטְּפֵלָה אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה לְעוֹלָם וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ הַנִּדָּה וְהַטְּהוֹרָה אוֹפוֹת בּוֹ וְהוּא טָהוֹר. הָיְתָה בּוֹ חֻלְיָא אַחַת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים הִיא מִתְטַמְּאָה בְּמַגָּע וְלֹא מִתְטַמֵּאת בַּאֲוִיר וּשְׁאָר הַחֻלְיוֹת טְהוֹרוֹת:

   כסף משנה (2)

   תנור שחילקו לשלשה וכו' עד אופות בו והוא טהור. פרק ה' דכלים:

   ומה שכתב היתה בו חוליא אחת וכו'. תוספתא פרק רביעי:

4. הלכה ד׳

   תַּנּוּר שֶׁבָּא מְחֻתָּךְ מִבֵּית הָאֻמָּן וְעָשָׂה לוֹ סְמוֹכִין שֶׁמְּקַבְּצִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת כְּאֶחָד וּנְתָנָם עָלָיו וְהוּא טָהוֹר וְנִטְמָא כְּשֶׁיָּסִיר אֶת הַסּוֹמְכִין אוֹתוֹ יִטְהַר וַאֲפִלּוּ הֶחְזִירָן הֲרֵי הוּא טָהוֹר. מֵרְחוֹ בְּטִיט מְקַבֵּל טֻמְאָה לְהַבָּא וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַסִּיקוֹ שֶׁכְּבָר הֻסַּק:

5. הלכה ה׳

   תַּנּוּר שֶׁחֲתָכוֹ חֻלְיוֹת וְנָתַן חוֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא וְטָח בְּטִיט עַל הַכּל מִבַּחוּץ הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה:

6. הלכה ו׳

   יוֹרַת הָעַרְבִיִּים שֶׁהוּא חוֹפֵר בָּאָרֶץ וְטָח בְּטִיט אִם יוּכַל הַטִּיט לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה וְאִם לָאו טָהוֹר:

   כסף משנה

   (ד-ו) תנור שבא מחותך וכו' עד ואם לאו טהור. פרק חמישי דכלים:

7. הלכה ז׳

   הַמֵּבִיא שִׁבְרֵי חֶרֶס וְדִבְּקָן זֶה בָּזֶה וַעֲשָׂאָן תַּנּוּר וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ וְהִסִּיקוֹ הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶן כַּשִּׁעוּר:

   כסף משנה

   המביא שברי חרס וכו'. תוספתא ריש פרק שלישי:

8. הלכה ח׳

   פִּטָּם שֶׁקִּרְזְלוֹ וַעֲשָׂאַהוּ תַּנּוּר וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה מִחוּץ אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֵּל עַל דָּפְנוֹתָיו כַּשִּׁעוּר הֲרֵי זֶה טָהוֹר שֶׁכְּלִי חֶרֶס שֶׁטָּהַר אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאָהוּ תַּנּוּר וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ:

   כסף משנה

   פטם שקרזלו וכו':

9. הלכה ט׳

   תַּנּוּר שֶׁל סְדָקִין שֶׁעָשָׂה טְפֵלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וּמְקוֹם הַסְּדָקִין מְגֻלֶּה אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. נָתַן טִיט אוֹ סִיד אוֹ גַּפְסִיס עַל גַּבֵּי הַסְּדָקִין הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא. נָתַן עֲלֵיהֶן חַרְסִית אוֹ זֶפֶת וְגָפְרִית שַׁעֲוָה וּשְׁמָרִים בָּצֵק אוֹ גְּלָלִים טָהוֹר. זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ תַּנּוּר אֵינוֹ מְחַבֵּר אֶת הַסְּדָקִין:

10. הלכה י׳

    סֶדֶק תַּנּוּר שֶׁנְּתָנוֹ כְּלַפֵּי זָוִית וּמֵרֵחַ בְּטִיט מִן הַצְּדָדִין טָהוֹר:

11. הלכה י״א

    דַּף שֶׁל תַּנּוּר שֶׁנְּתָנוֹ בְּזָוִית לִהְיוֹת אוֹפֶה בּוֹ טָהוֹר. וְאִם יֵשׁ בּוֹ רֹב תַּנּוּר מְקַבֵּל טֻמְאָה:

    כסף משנה

    (ט-יא) תנור של סדקין וכו' עד ואם יש בו רוב תנור מקבל טומאה. תוספתא פ"ד:

12. הלכה י״ב

    תַּנּוּר שֶׁנָּתַן בּוֹ עָפָר עַד חֶצְיוֹ אִם נִטְמָא מֵאֲוִירוֹ בִּלְבַד אֵינוֹ מִתְטַמֵּא אֶלָּא מֵעָפָר וּלְמַעְלָה וְאִם נִטְמָא בְּמַגָּע וְנָגְעָה טֻמְאָה בּוֹ מִתּוֹכוֹ נִטְמָא כֻּלּוֹ אַף מֵעָפָר וּלְמַטָּה:

    כסף משנה

    תנור שנתן בו עפר עד חציו וכו'. משנה פרק ה':

13. הלכה י״ג

    הַכִּירָה מְקוֹם שְׁפִיתַת שְׁתֵּי קְדֵרוֹת וְהַכֻּפָּח מְקוֹם שְׁפִיתַת קְדֵרָה אַחַת. לְפִיכָךְ כִּירָה שֶׁנֶּחְלְקָה לְאָרְכָּהּ טְהוֹרָה לְרָחְבָּהּ עֲדַיִן מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. הַכֻּפָּח שֶׁנֶּחְלַק בֵּין לְאָרְכּוֹ בֵּין לְרָחְבּוֹ טָהוֹר:

    כסף משנה (2)

    הכירה מקום שפיתת וכו'. פרק כירה (שבת דף ל״ח ע״ב).

    ומה שכתב לפיכך כירה שנחלקה וכו'. משנה פ"ז דכלים:

14. הלכה י״ד

    הַקְּלָתוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים שֶׁנִּפְחֲתָה קַרְקָעִיתָהּ אִם הָיָה עֹמֶק הַפְּחָת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה שֶׁאִם יַסִּיק בַּפְּחָת מִלְּמַטָּה תִּתְבַּשֵּׁל הַקְּדֵרָה מִלְּמַעְלָה. הָיָה הַפְּחָת עָמֹק שְׁלֹשָׁה אוֹ יֶתֶר אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה שֶׁהֲרֵי הָאֵשׁ רְחוֹקָה מִן הַקְּדֵרָה וְאֵינָהּ בְּשֵׁלָה. נָתַן אֶבֶן אוֹ צְרוֹר עַל פִּי הַפְּחָת עֲדַיִן הִיא בְּטָהֳרָתָהּ. מֵרְחוֹ בְּטִיט נַעֲשֵׂת הָאֶבֶן קַרְקַע הַכִּירָה וּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא:

    כסף משנה

    הקלתות של בעלי בתים וכו' עד סוף הפרק. ריש פ"ז:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי