משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק כח

7 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   כָּל הַכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בֵּית קִבּוּל שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרֵיהֶן בְּמַשְׁקִין לֹא נִטְמָא תּוֹכָן לִתְרוּמָה וְלֹא אָגְנֵיהֶן וְלֹא אָזְנֵיהֶן וְלֹא מְקוֹם אֶצְבַּע הַשּׁוֹקֵעַ בִּשְׂפַת הַכְּלִי. נִטְמָא תּוֹךְ הַכְּלִי נִטְמְאוּ כֻּלָּן. נָפְלוּ מַשְׁקִין טְמֵאִין עַל כַּנֵּי הַכֵּלִים אוֹ עַל אָגְנֵיהֶן אוֹ עַל אָזְנֵיהֶן אוֹ עַל יְדוֹת הַכֵּלִים הַמְקַבְּלִין הֲרֵי זֶה מְנַגְּבָן וְהֵן טְהוֹרִין וַאֲפִלּוּ אֲחוֹרֵי הַכְּלִי כֻּלּוֹ לֹא נִטְמְאוּ:

   השגת הראב״ד

   הרי זה מנגבן והן וכו'. א"א תוכן טהור ושאר אחוריים שאין היד מטמא מן האוגן ולא זה וזה מיהו לא ישתמש בו עד שינגב שמא יגע במשקה:

   כסף משנה (4)

   כל הכלים וכו'. נפלו משקין טמאים וכו'. פכ"ה וכתב רבינו שנטמאו אחוריהם במשקין משום דאמרינן בפרק קמא דפסחים עלה י"ז (ע"ב) עלה דמתניתין דהני מילי בטומאת משקין שהיא דרבנן אבל בטומאת שרץ מאחר שהיא דאורייתא נטמא תוכו נטמא גבו. וכתב

   רבינו לתרומה כלומר אבל לקדש הא תנן בסוף ההוא פירקא כלי הקדש אין להם אחוריים ותוך ואין להם בית הצביטה.

   ומ"ש ואפילו אחורי הכלי כולו לא נטמאו. הכי משמע במשנה ובתוספתא דכלים פרק ג':

   כתב הראב"ד הרי זה מנגבן והן טהורים א"א תוכן טהור וכו'. ולרבינו י"ל שכיון שלא הוזכר כן במשנה מנין לנו לגזור כן ויותר נראה לומר דמלשון מנגבן והן טהורים דייק לה הראב"ד וגם רבינו סובר כן ולא הוצרך לפרש:

2. הלכה ב׳

   אֶחָד כְּלֵי הַשַּׂק כְּגוֹן הַשַּׂקִּין וְהַמַּרְצּוּפִין. אוֹ כְּלֵי הָעוֹר כְּגוֹן הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת. וְאֶחָד כְּלֵי עֵץ אֲפִלּוּ קֻפּוֹת וּמִשְׁפָּלוֹת אִם נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵיהֶן בְּמַשְׁקִין לֹא נִטְמָא תּוֹכָן:

   השגת הראב״ד

   לא נטמא תוכן. א"א ואף לא אחוריהן ומ"ש אינו מחוור עיין בבכורות:

   כסף משנה (2)

   אחד כלי השק וכו'. בריש פרק כ"ה דכלים:

   כתב הראב״ד לא נטמא תוכן א״א ואף לא אחוריהן וכו'. נראה שטעמו משום דס״ל שהוא הדין שאם נטמא תוכן לא נטמאו אחוריהן וכמ״ש ר״ש בראש הפרק הנזכר דאיכא דגרסי הכי בפירקא קמא דפסחים ואף על פי שר״ש דחה אותה גירסא הראב״ד סבר כוותה וזהו שכתב ואף לא אחוריהן כלומר כשם שאם נטמאו אחוריהם במשקין לא נטמא תוכן כן אם נטמא תוכן לא נטמא אחוריהן אי נמי טעמו לומר דמדכתב רבינו לא נטמא תוכן משמע דאחוריהן מיהא טמא והראב״ד סובר שאף אחוריהם לא טמאו. ומ״ש עיין בבכורות. היינו דאמרינן בפרק על אלו מומין (בכורות דף ל״ח) דמדאורייתא אין משקה מטמא כלי ורבנן הוא דגזור ביה ועבדו ביה היכרא כי היכי דלא נשרוף עליה תרומה:

3. הלכה ג׳

   פְּשׁוּטֵי כְּלֵי שֶׁטֶף שֶׁאֵין רְאוּיִין לְמִדְרָס כְּגוֹן הַשֻּׁלְחָן וְטַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ דֹּפֶן הוֹאִיל וְאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִן הַתּוֹרָה אִם נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵיהֶן בְּמַשְׁקִין לֹא נִטְמָא תּוֹכָן. אֲבָל פְּשׁוּטֵי כְּלֵי שֶׁטֶף הָרְאוּיִים לְמִדְרָס כְּגוֹן הַמִּטָּה וְהָעוֹר שֶׁיְּשֵׁנִים עָלָיו וְהַכִּסֵּא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם וְתוֹךְ אֶלָּא בֵּין שֶׁנָּגְעוּ מַשְׁקִין בָּהֶן מִתּוֹכָן אוֹ מֵאֲחוֹרֵיהֶן נִטְמָא הַכְּלִי כֻּלּוֹ. וְכֵן מִדּוֹת יַיִן וְשֶׁמֶן וְזוֹמָא לִיסְטְרוֹת וּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל וּמְשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַיִן אֵין לָהֶן אֲחוֹרַיִם וְתוֹךְ אֶלָּא אִם נָפַל מַשְׁקִין עַל מִקְצָתָן נִטְמְאוּ כֻּלָּן כְּמוֹ הַבְּגָדִים:

   השגת הראב״ד

   על מקצתן נטמאו כולן. א"א הא דלא כהלכתא דר' יהודה היא דאמר הכי ור' מאיר ור"ש פליגי עליה והוה ליה רבי יהודה יחיד אצל רבים:

   כסף משנה (4)

   פשוטי כלי שטף וכו'. פרק כ"ה דכלים וכרבי יהודה.

   ומ"ש אבל פשוטי כלי שטף הראויים למדרס וכו' עד נטמא הכלי כלו. בפרק אלו מומין עלה ל"ח:

   וכן מדות יין ושמן. פרק כ"ה דמסכת כלים מדות יין ושמן וזומא ליסטרא ומסננת של חרדל ומשמרת יין יש להם אחוריים ותוך דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין להם אחוריים רבי שמעון אומר יש להם נטמאו מאחוריהם מה שבתוכם טהור וצריך להטביל וטעמא דר' יהודה משום דכל הני כלים יש מאחוריהם חקק בית מושב כעין שעושין לכלי כסף ופעמים שכופהו על פיו ומשתמש בחקק שבאחוריו:

   כתב הראב"ד אם נפלו משקין על מקצתן נטמאו כולן כמו הבגדים א"א הא דלא כהלכתא וכו'. וי"ל שלענין טומאת הכלי עצמו ר"ש סובר כרבי יהודה שהרי אמר כשנטמאו מאחוריהן צריך להטביל את כל הכלי וכאן לא איירי רבינו אלא לענין טומאת הכלי עצמו לא לענין טומאת מה שבתוכו:

4. הלכה ד׳

   הַמַּרְדֵּעַ וְהַמַּלְמָד יֵשׁ לָהֶן אֲחוֹרַיִם וְתוֹךְ. כֵּיצַד. נָפְלוּ מַשְׁקִין עַל הַחַרְחוּר לֹא נִטְמָא מִן הָעֵץ הַסָּמוּךְ לַחַרְחוּר אֶלָּא שִׁבְעָה טְפָחִים בִּלְבַד וּשְׁאָר הָעֵץ טָהוֹר. וְכֵן אִם נָפְלוּ מַשְׁקִין עַל הַדָּרְבָן לֹא נִטְמָא אֶלָּא אַרְבָּעָה טְפָחִים הַסְּמוּכִין לַדָּרְבָן. נָפְלוּ חוּץ לְשִׁבְעָה וְחוּץ לְאַרְבָּעָה הֲרֵי זֶה כִּכְלִי קִבּוּל שֶׁנָּגְעוּ מַשְׁקִין בַּאֲחוֹרָיו וְלֹא נִטְמְאוּ אֶלָּא מִמְּקוֹם מַגָּעוֹ וְלַחוּץ:

   כסף משנה

   המרדע והמלמד וכו'. שם כרבי יהודה לגבי רבי מאיר פירוש מרדע הוא מקל ארוך בראשו האחד ברזל רחב וחדוד לחתוך ושמו חרחור ובראשו השני ברזל כעין מרצע ושמו דרבן שבו מלמד פרה לתלמיה:

5. הלכה ה׳

   כִּיס שֶׁבְּתוֹךְ כִּיס שֶׁנִּטְמָא אֶחָד מֵהֶן בְּמַשְׁקִין לֹא נִטְמָא חֲבֵרוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה הַחִיצוֹן עוֹדֵף וְנִטְמָא הַפְּנִימִי. נִטְמָא הַחִיצוֹן נִטְמָא הַחִיצוֹן לֹא נִטְמָא הַפְּנִימִי וּבְשֶׁרֶץ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִם נִטְמָא אֶחָד מֵהֶם לֹא נִטְמָא חֲבֵרוֹ:

   כסף משנה (2)

   כיס בתוך כיס וכו'. פרק כ"ו.

   ומה שכתב במה דברים אמורים כשהיו שפתותיהן שוין וכו' עד לא נטמא חבירו. תוספתא פרק ד' דבבא בתרא. ומה שחילק בין טומאת משקים לטומאת שרץ שם במה דברים אמורים במשקה אבל בשרץ שניהם שוים ומשמע לי דה"פ דדוקא בטומאת משקין שהיא דרבנן מפלגינן בין נטמא פנימי לנטמא חיצון אבל בטומאת שרץ שהיא דאורייתא אפילו נטמא חיצון נטמא פנימי וכבר כתבתי כן בראש הפרק:

6. הלכה ו׳

   הַחוֹקֵק רֹבַע וַחֲצִי רֹבַע בְּעֵץ אֶחָד וְנִטְמָא אֶחָד מֵהֶן בְּמַשְׁקִין לֹא נִטְמָא הַשֵּׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁהֵן עֵץ אֶחָד. כֵּיצַד. נָגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ הָרֹבַע הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין וַחֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין. נָגְעוּ בַּחֲצִי הָרֹבַע מִתּוֹכוֹ חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִים הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין. וּכְשֶׁהוּא מַטְבִּיל מַטְבִּיל אֶת הַכּל. נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵי הָרֹבַע אוֹ אֲחוֹרֵי חֲצִי הָרֹבַע בְּמַשְׁקִין הֲרֵי אֲחוֹרֵי הַכְּלִי טָמֵא שֶׁאֵין חוֹלְקִין אֶת הָאֲחוֹרַיִם:

   כסף משנה (2)

   החוקק רובע וכו'. משנה פרק כ"ה.

   ומה שכתב נטמאו אחורי הרובע וכו'. שם כחכמים:

7. הלכה ז׳

   קוּמְקוּמוֹס שֶׁהָיוּ אֲחוֹרָיו טְמֵאִין וְהָיָה מַרְתִּיחַ אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יָצְאוּ מַשְׁקִין מִתּוֹכוֹ וְנָגְעוּ בַּאֲחוֹרָיו וְחָזְרוּ לְתוֹכוֹ אֶלָּא הֲרֵי הַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִין לִתְרוּמָה: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעָן

   כסף משנה (3)

   קומקומוס שהיו וכו' והיה מרתיח וכו'. שם.

   ומה שכתב לתרומה, כלומר אבל לא לקדש כדתנן התם בסמוך כלי הקדש אין להם אחוריים ותוך:

   סליקו להו הלכות כלים:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי