משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק י

17 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   מַסְמְרוֹת שֶׁמַּחֲזִיקִין בָּהֶן הַתִּקְרָה הָעֲשׂוּיִין לִתְקֹעַ אוֹתוֹ בְּעֵצִים אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכֵן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁתּוֹקְעִין אוֹתָן בַּכְּתָלִים לִתְלוֹת בָּהֶן. וְאִם הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. כֵּיצַד. מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בָּהּ אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הַפְּתִילָה אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד אוֹ שֶׁל חֲמוֹר הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. הִתְקִינוֹ לִפְתֹּחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית טָהוֹר עַד שֶׁיִּצְרְפֶנּוּ:

   השגת הראב״ד

   טהור עד שיצרפנו. א"א פירושו לפי שהמסמר שנוקבין בו את החבית צריך שיהיה חזק הרבה משאר מסמרות הילכך בהתקנה לבדה אינה מטמאה עד שיצרפנו באש ובמים:

   כסף משנה (4)

   מסמרות שמחזיקים בהם וכו'. ומ"ש וכן המסמרות שתוקעין בהם וכו'. פרק י"ב אונקלי שבכתלים טהורה:

   כיצד מסמר שהתקינו וכו'. פ' י"ב:

   וכתב הראב"ד טהור עד שיצרפנו א"א פירוש לפי שהמסמר שנוקבים בו את החבית וכו'. וטעם נכון הוא.

   ומה שכתב או להוציא את הפתילה וכו'. ומ"ש התקינו לפתוח בו את החבית וכו'. משנה פרק י"ב וכחכמים:

2. הלכה ב׳

   מַסְמֵר הֶעָשׂוּי כְּסִימָן לִשְׁמִירַת הַפֶּתַח אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי שֶׁתּוֹלֶה בּוֹ הַמֹּאזְנַיִם וְהַכִּיס טָהוֹר. וְכֵן תְּלוֹיֵי הַמִּגְרָדוֹת טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁמַּסְמְרִין אֵלּוּ מְשֻׁנִּין בְּצוּרָתָן מִשְּׁאָר מַסְמְרוֹת הַתְּקִיעָה:

3. הלכה ג׳

   מַסְמֵר הַגָּרָע וְהוּא הַכְּלִי שֶׁמַּקִּיזִין מְקַבֵּל טֻמְאָה. וּמַסְמֵר שֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת טָהוֹר:

   השגת הראב״ד

   מסמר הגרע. א"א לא נראה כן מן התוספתא שהרי א"ר ישמעאל בן יהודה משום ר"ש מסמר הגרע טהור שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע אבל נראה שתוקעין אותו בקרקע ותולין בו הכלי שמקבל דם הקזה ויש אומרים מסמר ארוך הוא שהמוקז סומך בו את זרועו בשעת הקזה:

4. הלכה ד׳

   מַסְמֵר הַגַּרְדִּי וְהוּא הַמַּסְמֵר הָאָרֹךְ כְּעֵין שִׁפּוּד שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ הָאוֹרֵג שְׁפוֹפֶרֶת הַקָּנֶה אוֹ הָעֵץ וְלוֹפֵף עָלֶיהָ חוּטִים מְקַבֵּל טֻמְאָה:

   כסף משנה (2)

   (ב-ד) ומה שכתב מסמר העשוי בסימן לשמירת הפתח וכו' עד מסמר הגרדי וכו'. שם:

   וכתב הראב"ד מסמר הגרע א"א לא נראה כן מהתוספתא וכו'. ולדברי רבינו אפשר שבתוספתא מחשיב האיזמל שמקיזים בו שהוא משמש עם הקרקע מפני שהמוקז סומך על זרועו של עץ תקוע בקרקע ותנא דמתניתין לא חשיב מפני כך משמש עם הקרקע ולפיכך טמא:

5. הלכה ה׳

   אֵלּוּ כְּלֵי מַתָּכוֹת הַמִּתְטַמְּאוֹת בָּעֲגָלָה. הָעל שֶׁל מַתֶּכֶת. וְהַקַּטְרָב. וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת. וּבַרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי הַבְּהֵמָה. וְהַסּוֹמֵךְ. וְהַמַּחְגֵּר. וְהַתַּמְחֻיּוֹת. וְהַעִנְבּוֹל. וְהַצְּנִירָה. וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם. וְאֵלּוּ טְהוֹרִים בָּעֲגָלָה. הָעל שֶׁל עֵץ הַמְצֻפֶּה. וּכְנָפַיִם הָעֲשׂוּיִין לְנוֹי. וְהַשְּׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל. וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְּהֵמָה. וְהַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל. וְהַטַּסִּין וְהַצִּפּוּיִין. וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת שֶׁבָּהּ טְהוֹרִין:

   כסף משנה

   אלו כלי מתכות המתטמאות בעגלה העול וכו' עד ושאר כל המסמרות שבה טהורים. פרק י"ד:

6. הלכה ו׳

   עַקְרָב בֵּית הַבַּד מְקַבֵּל טֻמְאָה. אָרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר אִם הָיְתָה תַּחְתָּיו עֲגָלָה שֶׁל מַתֶּכֶת הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

   כסף משנה (2)

   עקרב בית הבד מקבל וכו'. פרק י"ב:

   ארון של גרוסות אע"פ שהוא וכו' עד מקבלת טומאה. שם:

7. הלכה ז׳

   רֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה כֵּלִים מִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת וּמִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל וּמִשּׁוּם כְּבָרָה:

   כסף משנה

   ריחים של פלפלין מקבלת טומאה וכו'. משנה סוף פרק שני דביצה (דף כ"ג ע"ב):

8. הלכה ח׳

   הַדֶּלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבְּמִגְדָּל שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְשֶׁל רוֹפְאִים מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחִים בָּהּ אֶת הָאִסְפְּלָנִית וְתוֹלֶה בָּהּ אֶת הַמִּסְפָּרַיִם:

   כסף משנה

   הדלת של מתכת שבמגדל של בעלי וכו'. פי"ב דכלים:

9. הלכה ט׳

   טַסִּין שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁמְּנַעֲרִין בָּהֶן אֶת הַקְּדֵרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהַקְּבוּעִין בַּכִּירָה טְהוֹרִין:

   השגת הראב״ד

   טסין של מתכת. א"א מתניתין פי"ב היתוכים טמאים והפרכים טהורים תוספתא אלו הם היתוכים אלו שהחנווני מנער בהן את הקדרה אלו הן פרכים הקבועים בקירות פירש בעל הערוך מלקחיים שתופס בהם את הקדרה ומערה לתוך הקערות פרכים אותו מלקחיים שתופסין בהם אורגי היריעות הקנים או השתי והוא ורדו"ר בלעז ואם עומדים קבועים לנירים ולקירוס קורא אותם פרכים של שם שכובשים הקנים והארוג מלשון בפרך כך נ"ל והם כמו טבעת כלים:

   כסף משנה (2)

   טסין של מתכת שמנערין בהן את הקדרה מקבלין וכו'. שם הייתינים טמאים והרכין טהורים ובתוספתא (פ"ב דב"מ) אלו הם הייתינים אלו שהחנווני מנער בהם את הקדרה ואלו הן הפרכין אלו הקבועים בכירים ופי' רבינו שמשון מנער מלשון ותער כדה:

   וכתב הראב"ד טסין של מתכת א"א מתניתין פי"ב היתינין טמאים וכו':

10. הלכה י׳

    הַמֶּלְקָחַיִם שֶׁמְּמָעֵךְ בָּהֶן אֶת הַפְּתִילָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהַצִּנּוֹרוֹת שֶׁתּוֹפְסוֹת אֶת הָרֵחַיִם מִלְּמַעְלָה אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיוֹת אֶלָּא לְחַזֵּק:

    כסף משנה

    המלקחיים שממעך בהם את הפתילה וכו'. כלומר מלקחיים שנוטל בהם הקדרה ומערה אותה לקערות. ולי נראה דאפשר לפרש שנוטל הקדרה במלקחיים ומנערה מלמעלה למטה וטסין שהן קבועין בכירים היינו ברזלים התלויים במוקד ובסופם מזלגים שהקדרה תלויה בהם על האש כדי שלא תהיה יושבת על האש ממש ותשרף וכבר ראיתי ברזלים אלו בבית קצת בני אדם:

11. הלכה י״א

    קְלוֹסְטְרָא שֶׁנּוֹעֲלִין בָּהּ הַדְּלָתוֹת אִם הָיְתָה שֶׁל מַתֶּכֶת מִתְטַמְּאָה. הָיְתָה שֶׁל עֵץ וּמְצֻפָּה מַתֶּכֶת טָהוֹר:

    כסף משנה

    קלוסטרא שנועלין בה הדלתות אם היתה וכו'. משנה פרק י"א ופירש רבינו שם קלוסטרא כלי מקשיי וכו':

12. הלכה י״ב

    הַפִּין וְהַפּוּרְנָא טְמֵאִים:

    כסף משנה

    הפין והפורנא טמאים. שם ופירש שם רבינו הפין הם השיניים הקבועין בפותחת והפורנא הוא המקום עצמו אשר תכנס בו הפין:

13. הלכה י״ג

    פִּיקָה שֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרָה לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ:

    כסף משנה

    פיקה של מתכת טהורה וכו'. שם ופירש שם רבינו פיקה דמיון חצי כדור נקוב וכו':

14. הלכה י״ד

    הַכּוּשׁ וְהַפִּימָא וְהַמַּקֵּל וְסִמְפּוֹנְיָא וְחָלִיל שֶׁל מַתֶּכֶת מְקַבְּלִין טֻמְאָה. הָיוּ שֶׁל עֵץ וּמְצֻפִּין מַתֶּכֶת טָהוֹר. חוּץ מִן הַסִּמְפּוֹנְיָא שֶׁאִם הָיָה בָּהּ בֵּית קִבּוּל כְּנָפַיִם אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְצֻפָּה טְמֵאָה:

    כסף משנה

    הכוש והפימא וכו' עד אע"פ שהוא מצופה טמאה. גם זה שם ופירש שם רבינו הוא מטוה וכו':

15. הלכה ט״ו

    הַחֲצוֹצֶרֶת שֶׁמְּפֻצֶּלֶת חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת. אִם אֵין יוֹדֵעַ לְהַחְזִירָהּ אֶלָּא אֻמָּן הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כְּשֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת. וְאִם יְכוֹלִין הַכּל לְפָרְקָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

    השגת הראב״ד

    ואם יכולין הכל לפרקה ולהחזירה. א"א זאת הפסקא של חצוצרת לא מצאתי כדבריו וכן היא שנוי' אצלנו בב' ספרים חצוצרת של פרקים הרי זו טמאה נתפרקה העליון טמא והתחתון טהור ומה שאמר שאם אין יכול להחזירה אלא אומן מקבלת טומאה כשהיא מחוברת אבל אם הדיוט יכול להחזירה אינה מקבלת טומאה אפילו מחוברת דבר זה רחוק מאד ובהפך נמצא במשנה פכ"ו סנדל עמקי וכיס של שנצות הרי אלו מטמאין ומטהרין שלא באומן אמר רבי יוסי לא כל הכלים (ס"א והלא כל הכלים) מתטמאין ומתטהרין שלא באומן אבל אלו אע"פ שמותרין טמאין שההדיוט יכול להחזירם וכן בגמרא דשבת לגבי ענבל וזוג אמרינן הואיל והדיוט יכול להחזירם אפילו נטלו ענבליהם טומאתם עליהם אלמא כיון שיכול הדיוט להחזירו כל שכן שהוא כמחובר ואפילו נתפרק וכל שכן בשעת חיבורו:

16. הלכה ט״ז

    הַקָּצֶה שֶׁמַּנִּיחִין הַפֶּה עָלָיו בִּשְׁעַת תְּקִיעָה מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהַקָּצֶה הָאַחֵר הָרָחָב אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבִשְׁעַת חִבּוּר הַכּל טָמֵא. כַּיּוֹצֵא בּוֹ קְנֵי מְנוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָן אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שֵׁם לְוַוי. הַפֶּרַח שֶׁלָּהּ וְהַבָּסִיס מִתְטַמְּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן וּבִשְׁעַת חִבּוּר הַכּל טָמֵא:

    כסף משנה (3)

    (טו-טז) החצוצרת שמפוצלת חוליות וכו'. שם קרן עגולה טמאה ופשוטה טהורה אם היתה מצופית שלה של מתכת טמאה הקו שלה וכו' כיוצא בו קני מנורה טהורים וכו' עד הכל טמא ופירש רבינו שם קרן ירצה בו החצוצרת וכו':

    כתב הראב"ד ואם יכולין הכל לפרקה וכו' זאת הפיסקא וכו'.

    ומה שכתב רבינו שאם אינו יודע להחזירה אלא אומן מקבלת טומאה וכו'. הקשה עליו הראב"ד דבר זה רחוק מן הדעת ובהפך נמצא במשנה פרק כ"ו וכו'. וי"ל דהכא שאני שהוא של חוליות ואם אינה תקועה בחוזק אינו חיבור כלל:

17. הלכה י״ז

    קוֹרַת הַחִצִּים שֶׁהִיא הַמַּטָּרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְשֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָהּ בְּרַגְלֵי הָאֲסוּרִים טְהוֹרָה. וְהַקּוֹלָר מְקַבֵּל טֻמְאָה. מְגֵרָה שֶׁעָשָׂה שִׁנֶּיהָ לְחוֹר הַדֶּלֶת אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְאִם מִשֶּׁנִּטְמֵאת עֲשָׂאָהּ לְחוֹר הַדֶּלֶת הֲרֵי זוֹ בְּטֻמְאָתָהּ עַד שֶׁיִּקְבָּעֶנָּה בְּמַסְמֵר. הֲפָכָהּ בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה בֵּין מִן הַצְּדָדִים טְהוֹרָה:

    כסף משנה

    קורת החצים וכו' עד והקולר מקבל טומאה. ריש פי"ב:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי