משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק א

13 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   שִׁבְעָה מִינֵי כֵּלִים הֵן שֶׁמְּקַבְּלִין טֻמְאָה מִן הַתּוֹרָה וְאֵלּוּ הֵן. הַבְּגָדִים. וְהַשַּׂקִּין. וּכְלֵי עוֹר. וּכְלֵי עֶצֶם. וּכְלֵי מַתָּכוֹת. וּכְלֵי עֵץ. וּכְלֵי חֶרֶשׂ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא יא לב) "מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק". וּבִכְלֵי מַתָּכוֹת נֶאֱמַר (במדבר לא כב) "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף". וּבִכְלֵי חֶרֶשׂ נֶאֱמַר "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ כּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ":

   כסף משנה

   שבעה מיני כלים הם וכו':

2. הלכה ב׳

   מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (במדבר לא כ) "וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים" לְרַבּוֹת כֵּלִים הָעֲשׂוּיִין מִן הַקַּרְנַיִם וּמִן הַטְּלָפַיִם וּמִן הָעֲצָמוֹת שֶׁל עִזִּים וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מִינֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה. אֲבָל כֵּלִים הָעֲשׂוּיִין מֵעַצְמוֹת הָעוֹף אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה חוּץ מִכֵּלִים הָעֲשׂוּיִין מִכְּנַף הָעָזְנִיָּה בִּלְבַד וּבֵיצַת הַנַּעֲמִית הַמְצֻפָּה הוֹאִיל וְהֵן דּוֹמִין לְעֶצֶם מְקַבְּלִין טֻמְאָה כִּכְלֵי עֶצֶם. וְקָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁטֻּמְאָתָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

   כסף משנה (2)

   ומה שכתב מפי השמועה למדו שזה שנאמר בתורה וכל מעשה עזים וכו'. בספ"ק דחולין (דף כ"ה ע"ב) מה ת"ל וכל מעשה עזים תתחטאו להביא דבר הבא מן העזים מן הקרניים ומן הטלפיים שאר בהמה וחיה מנין תלמוד לומר וכל מעשה עזים א"כ מה תלמוד לומר עזים פרט לעופות.

   ומה שכתב חוץ מכלים העשויים מכנף העזניה בלבד וביצת הנעמית המצופה. בפי"ז דכלים:

3. הלכה ג׳

   כֵּלִים הָעֲשׂוּיִין מֵעַצְמוֹת חַיָּה שֶׁבַּיָּם וּמֵעוֹרָהּ טְהוֹרִים. כָּל שֶׁבַּיָּם טָהוֹר וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַטֻּמְאוֹת וְלֹא טֻמְאַת מִדְרָס. אַף הָאוֹרֵג בֶּגֶד מִצֶּמֶר הַגָּדֵל בַּיָּם אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לב) "אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ מַה בֶּגֶד מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ אַף עוֹר מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ. חִבֵּר מִן הַגָּדֵל בַּיָּם עִם הַגָּדֵל בָּאָרֶץ אֲפִלּוּ חוּט אוֹ מְשִׁיחָה אִם חִבְּרוֹ חִבּוּר עַד שֶׁמֵּשִׂים אֶת שְׁנֵיהֶן כְּאִלּוּ הֵן אֶחָד לְטֻמְאָה שֶׁאִם נִטְמָא זֶה יִטְמָא זֶה הַכּל מְקַבֵּל טֻמְאָה:

   כסף משנה

   כלים העשויים מעצמות חיה שבים וכו' עד הכל מקבל טומאה. שם:

4. הלכה ד׳

   יֵרָאֶה לִי שֶׁהַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִים מֵעוֹר הָעוֹף אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּמוֹ עַצְמוֹתָיו. וְאִם תֹּאמַר וַהֲרֵי הוּא כָּשֵׁר לִכְתֹּב עָלָיו תְּפִלִּין כְּעוֹר בְּהֵמָה וְחַיָּה. הִנֵּה עוֹר הַדָּג אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה וְלוּלֵא זֻהֲמָתוֹ שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת הָיָה כָּשֵׁר לַתְּפִלִּין הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁאַף דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כָּשֵׁר לִתְפִלִּין אִם אֵין לוֹ זֻהֲמָא:

5. הלכה ה׳

   כְּלֵי זְכוּכִית אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וַחֲכָמִים גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁיְּקַבְּלוּ טֻמְאָה הוֹאִיל וּתְחִלַּת בְּרִיָּתָן מִן הַחוֹל כִּכְלֵי חֶרֶס הֲרֵי הֵן כִּכְלֵי חֶרֶס. וּמִפְּנֵי שֶׁתּוֹכָן נִרְאֶה כְּבָרָן לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁיִּטַּמְּאוּ מֵאֲוִירָן אֶלָּא עַד שֶׁתִּגַּע הַטֻּמְאָה בָּהֶן בֵּין מִתּוֹכָן בֵּין מִגַּבָּן כִּכְלֵי מַתָּכוֹת. וְלֹא גָּזְרוּ טֻמְאָה עַל פְּשׁוּטֵיהֶן אֶלָּא עַל מְקַבְּלֵיהֶן. וְאֵין לָהֶם טָהֳרָה בְּמִקְוֶה. וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן אֶלָּא לִתְלוֹת:

   השגת הראב״ד

   ומפני שתוכן נראה כברן. א"א אין זה הטעם על דרך ההלכה אלא מפני שתוכן נראה כברן עשו גבו כתוכו ומטמא מגבו וא"ת יטמא מאוירו ככלי חרס א"כ יהיה חמור מכל הכלים הכתובים בתורה שלא מצינו שלש טומאות הללו בשום כלי מיעטו את האויר מפני שהוא חידוש:

   כסף משנה (2)

   כלי זכוכית וכו'. בפ"ק דשבת (דף י"ו ע"ב) כלי זכוכית מ"ט גזור בהו רבנן טומאה וכו' עד הואיל ונראה תוכו כברו ופירש"י וכו':

   וכתב הראב"ד אין זה הטעם על דרך ההלכה וכו'. פשטא דגמרא כהראב"ד ולדעת רבינו י"ל שהוא סובר שכשהקשו אלא מעתה לא ליטמו מגבן בכלל זה הוא שיתטמאו מאוירן ככלי חרס וכי שני רב אשי הואיל ותוכו נראה כברו הוי נמי טעמא בין לשמטמאים מגבן בין מאוירן דכיון דלא דמו לכלי חרס שאין תוכן נראה כברן וכלי זכוכית תוכן נראה כברן אין לדמותן לגמרי לכלי חרס ושלא כפירש"י:

6. הלכה ו׳

   כְּלֵי גְּלָלִים וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה לְעוֹלָם טְהוֹרִין. וְאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִן הַטֻּמְאוֹת וְלֹא טֻמְאַת מִדְרָס לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים בֵּין פְּשׁוּטֵיהֶן בֵּין מְקַבְּלֵיהֶן:

   כסף משנה

   כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה וכו'. מנחות פרק רבי ישמעאל עלה ס״ט ע״ב ושבת ר״פ במה אשה (שבת דף נ״ח) ובכמה דוכתי ופירוש כלי גללים כלים העשויים מגללי בהמה ופי' כלי אדמה כלי חרס עד שלא הוסק בכבשן:

7. הלכה ז׳

   פִּיל שֶׁבָּלַע הוּצִין וֶהֱקִיאָן דֶּרֶךְ הָרְעִי הָעוֹשֶׂה מֵהֶן כֵּלִים הֲרֵי הֵן סָפֵק אִם הֵם כִּכְלֵי גְּלָלִים אוֹ כְּלֵי עֵץ כְּשֶׁהָיוּ. אֲבָל כְּפִיפָה שֶׁנִּטְמֵאת וּבְלָעָהּ פִּיל וֶהֱקִיאָהּ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי הֲרֵי הִיא בְּטֻמְאָתָהּ:

8. הלכה ח׳

   פְּשׁוּטֵי כְּלֵי חֶרֶס כְּגוֹן מְנוֹרָה וְכִסֵּא וְשֻׁלְחָן שֶׁל חֶרֶס וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִן הַטֻּמְאוֹת וְלֹא טֻמְאַת מִדְרָס לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לג) "אֲשֶׁר יִפּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ" (ויקרא יא לג) "יִטְמָא" כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי חֶרֶס מְקַבֵּל טֻמְאָה וְשֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ טָהוֹר:

   כסף משנה (5)

   (ז-ח) פיל שבלע הוצין וכו'. מנחות פ' רבי ישמעאל (מנחות ס״ט.) בעיא דלא איפשיטא.

   ומ"ש אבל כפיפה שנטמאת וכו'. שם:

   פשוטי כלי חרס וכו'. פ"ב דכלים.

   ומ״ש ולא טומאת מדרס. בפרק ר״ע עלה פ״ד ופרק על אלו מומין (בכורות דף ל״ח).

   ומ"ש ולא מד"ס:

9. הלכה ט׳

   כְּלֵי מַתָּכוֹת אֶחָד פְּשׁוּטֵיהֶן כְּגוֹן הַסַּכִּינִים וְהַמִּסְפָּרַיִם אוֹ מְקַבְּלֵיהֶן כְּגוֹן הַיּוֹרוֹת וְהַקּוּמְקוּמוֹסִין הַכּל מְקַבְּלִין טֻמְאָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא כג) "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ" בֵּין מְקַבֵּל בֵּין פָּשׁוּט. אֲפִלּוּ תֵּבָה אוֹ מִגְדָּל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁהֵן מְקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח אוֹ יֶתֶר מְקַבְּלִין טֻמְאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ:

   כסף משנה (3)

   כלי מתכות אחד פשוטיהן וכו'. רפ"א דכלים ופ"ק דחולין (דף כ"ה) ופרק קמא דשבת (דף ט"ז).

   ומה שלמדה רבינו מדכתיב בכל דבר. בסיפרא.

   ומ"ש אפילו תיבה וכו' שהם מקבלים מ' סאה וכו'. תוספתא ריש פרק פי"א דכלים וטעמא משום דכלי מתכות לא איתקש לשק:

10. הלכה י׳

    כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי עוֹר וּכְלֵי עֶצֶם מְקַבְּלֵיהֶן כְּגוֹן הָעֲרֵבָה וְהַחֵמֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. אֲבָל פְּשׁוּטֵיהֶן כְּגוֹן הַלּוּחוֹת וְהַכִּסֵּא וְהָעוֹר שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לב) "מִכָּל כְּלִי עֵץ" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ מָה שַׂק שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית קִבּוּל אַף כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית קִבּוּל. וּכְלֵי עֶצֶם כִּכְלֵי עֵץ לְכָל דָּבָר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁטֻּמְאַת פְּשׁוּטֵיהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת חוּץ מִטֻּמְאַת מִדְרָס. אֲבָל בְּמִדְרַס הַזָּב וַחֲבֵרָיו מִתְטַמְּאִין מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו ד) "כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב" כָּל הֶעָשׂוּי לְמִשְׁכָּב אוֹ לְמֶרְכָּב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן כְּלִי זְכוּכִית הֶעָשׂוּי לְמִשְׁכָּב מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס מִדִּבְרֵיהֶן:

    כסף משנה (5)

    כלי עץ וכלי עור וכלי עצם וכו'. רפ"ב ורפט"ו דכלים כלי עץ וכלי עור וכלי עצם פשוטיהם טהורים ומקבליהם טמאים.

    ומ״ש שפשוטיהם מקבלים טומאה מד״ס. בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס״ו) שאני פשוטי כלי עץ דטומאה דמדרבנן וכדעת התוספות שסוברים דקושטא דמילתא הכי הוא ומכ״מ יש כלי עץ שאינן מקבלים טומאה אפילו מדרבנן כמבואר בפ״ד וכאן רמז וכתב כגון הלוחות והכסא.

    ומ״ש מפי השמועה למדו וכו' וכן מ״ש בד״א שטומאת פשוטיהם מד״ס וכו' אבל במדרס הזב וחביריו מתטמאין מן התורה וכו'. פרק על אלו מומין (בכורות דף ל״ח) והא דומיא דשק בעינן וכו' בהנך דחזו למדרסות ופרק רבי עקיבא (שבת דף פ״ד) אמרינן דכיון דכתיב וכל המשכב דרשינן כל שיש במינו טהרה במקוה מטמא מדרס.

    ומ"ש רבינו שכלי עור פשוטיהם מקבלים טומאה מדרבנן הוא מפני מה שהוזכרו בפי"ו דכלים פשוטי כלי עץ שמקבלים טומאה וכתב שם שהם בכלל מה שאמרו בגמרא פשוטי כלי עץ מדרבנן ירצה כלי עץ ושאר המנויים עמו שאינם מקבלים טומאה מדאורייתא.

    ומ"ש וכן כלי זכוכית וכו'. בתוספתא כל מדרס כלי זכוכית טהורים ור"ש גורס טמאים והיא גירסת רבינו:

11. הלכה י״א

    כָּל שֶׁהוּא אָרוּג בֵּין מִצֶּמֶר וּפִשְׁתִּים בֵּין מִקַּנְבּוֹס אוֹ מִמֶּשִׁי אוֹ מִשְּׁאָר דְּבָרִים הַגְּדֵלִים בַּיַּבָּשָׁה הוּא הַנִּקְרָא בֶּגֶד לְעִנְיַן טֻמְאָה. וְהַלְּבָדִים כִּבְגָדִים לְכָל דָּבָר:

    כסף משנה (2)

    כל שהוא ארוג וכו'. בפרק במה אשה (שבת דף ס״ד) אטו בגד לאו ארוג הוא וכו' ור״פ התכלת (מנחות דף ל״ט ע״ב) ובפ״ב דשבת (דף כ' ע״ב) מדברי תנא דבי רבי ישמעאל שירים וכלך וכו' מאו בגד.

    ומה שכתב והלבדים וכו'. בסיפרא פ"ח ובתוספתא דכלים פרק ה' דב"ב:

12. הלכה י״ב

    הַשַּׂק הוּא חוּטֵי שֵׂעָר הַגְּדֻלִין כְּשַׁלְשֶׁלֶת אוֹ הָאֲרוּגִין כִּבְגָדִים אֶחָד הֶעָשׂוּי מִן הָעִזִּים אוֹ מִצֶּמֶר גְּמַלִּים אוֹ מִזְּנַב הַסּוּס וְהַפָּרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְאֶחָד הָאָרִיג מֵהֶן כְּמוֹ הַמַּרְצוּפִין אוֹ הַגָּדֻל כְּמוֹ חֶבֶק שֶׁל חֲמוֹר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אֲבָל הַחֲבָלִים וְהַמְּשִׁיחוֹת הַשְּׁזוּרִין בֵּין מִן הַשֵּׂעָר בֵּין מִצֶּמֶר וּפִשְׁתִּים אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָן:

    כסף משנה

    השק הוא חוטי שיער וכו' אבל החבלים והמשיחות וכו'. בפרק במה אשה עלה ס"ד ובת"כ:

13. הלכה י״ג

    כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִין מִן הַגֹּמֶא וּמִן הָעֲרָבָה וּמִן הַקָּנִים וּמִכַּפּוֹת תְּמָרִים וּמִן הֶעָלִים וְהַשָּׂרִיגִין וּקְלִפֵּי אִילָנוֹת וּמִן הַחֶלֶף כְּגוֹן הַכְּפִיפוֹת וְהַטְּרַסְקְלִין וְהַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּפָּצוֹת הַכּל בִּכְלַל כְּלֵי הָעֵץ שֶׁהַכּל גָּדֵל מִן הָאָרֶץ כְּעֵץ. אֶחָד כְּלִי חֶרֶס וְאֶחָד כְּלִי נֶתֶר לְכָל דָּבָר. כָּל כְּלִי הֶעָשׂוּי מֵהֶעָפָר מִן הָעֲפָרוֹת וְאַחַר כָּךְ שׂוֹרְפִין אוֹתָן בְּכִבְשָׁן הֲרֵי זֶה כְּלִי חֶרֶס. וְהַתַּנּוּר וְהַכִּירַיִם וְהַכֻּפָּח וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר הַבִּנְיָנוֹת שֶׁאוֹפִין בָּהֶן אוֹ מְבַשְּׁלִין בָּהֶן הַכּל מְקַבְּלִין טֻמְאָה דִּין תּוֹרָה וְטֻמְאָתָן וְטֻמְאַת כְּלִי חֶרֶס שָׁוָה:

    כסף משנה (4)

    כל הכלים העשויים וכו'. בפרק קמא דכלים קרי למפץ כלי עץ ובפרק י"ו קרי כלי עץ לסלים של עץ ושל תמרה וכוורת הקש וכוורת הקנים וקנונית וקלתות והם עשויים מערבה דקה וסוגין והם קופות:

    אחד כלי חרס וכו'. בריש פרק ב' דכלים.

    ומה שכתב כל כלי העשוי מהעפר וכו' כן כתב רבינו שם.

    ומה שכתב והתנור והכיריים וכו'. פשוט הוא:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי