דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק כא

12 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

  1. הלכה א׳

    הַחוּטִין הַיּוֹצְאִין מִן הָאָרִיג וְשֶׁבִּתְחִלַּת הַיְרִיעָה וְשֶׁבְּסוֹפָהּ וְהֵן הַנִּקְרָאִין נִימִין כַּמָּה שִׁעוּרָן. שֶׁל סָדִין וְשֶׁל סוּדָרִין וְשֶׁל צָעִיף וְשֶׁל פִּלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת. וְשֶׁל חָלוּק שֶׁהוּא קָרוּעַ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ וְאַחַר שֶׁלּוֹבְשִׁין אוֹתוֹ מְקַבְּצִין אוֹתוֹ בְּלוּלָאוֹת שִׁעוּר חוּטָיו עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת. הַסָּגִיס וְהָרְדִיד וְהַטַּלִּית שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. וְכָל הַיֶּתֶר עַל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר אַף עַל פִּי שֶׁהַבֶּגֶד טָמֵא בְּמִדְרָס אוֹ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם נָגְעָה טֻמְאָה בַּיֶּתֶר שֶׁהַבֶּגֶד טָהוֹר:

    השגת הראב״ד

    ושל חלוק שהוא קרוע. א"א זה עשה תחת אפרקסותו ולא ידעתי לשונו והשמלה שנותן על ברכיו בשעה שמגלח וזו מעפורת שבמשנה:

  2. הלכה ב׳

    נִימֵי הַכִּפָּה שֶׁל רֹאשׁ. וְהַמַּסְוֶה שֶׁמַּנִּיחִין הָעַרְבִיִּים עַל פְּנֵיהֶם. וְהַקִּלְקָלִין הַשְּׁזוּרִין מִן הַשֵּׂעָר. וְהַפֻּנְדָּא שֶׁלּוֹבֵשׁ הָאָדָם עַל בְּשָׂרוֹ. וְהַשִּׂמְלָה וְהַפַּרְגּוֹד שֶׁמַּנִּיחִין עַל הַפְּתָחִים כְּמוֹ פָּרֹכֶת. נִימֵיהֶן כָּל שֶׁהֵן:

  3. הלכה ג׳

    מִשְׁקלֶת שֶׁנִּטְמֵאת הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח מִן הַחוּט שֶׁלָּהּ חִבּוּר לָהּ. וְכָל הַנּוֹגֵעַ בְּחוּץ לִשְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח טָהוֹר. וּמִשְׁקלֶת שֶׁל חָרָשִׁים שְׁמוֹנָה עָשָׂר טֶפַח. וְשֶׁל בַּנָּאִין חֲמִשִּׁים אַמָּה. וְהַיֶּתֶר עַל מִדּוֹת אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ טָהוֹר:

  4. הלכה ד׳

    מִשְׁקוֹלוֹת שֶׁל סַיָּדִין וְשֶׁל צַיָּרִין אֲפִלּוּ אֲרֻכִּין כָּל שֶׁהֵן טְמֵאִין:

  5. הלכה ה׳

    חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל זֶהָבִים. שֶׁל פֶּלֶס. וְשֶׁל שׁוֹקְלֵי אַרְגָּמָן טוֹב שֶׁאוֹחֵז הַשּׁוֹקֵל בּוֹ וְתוֹלֶה הַמֹּאזְנַיִם מִיָּדוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. קָנֶה שֶׁלָּהּ וְחוּטֶיהָ כָּל שֶׁהֵן. חוּטֵי מֹאזְנַיִם שֶׁל מוֹכְרֵי עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. קָנֶה שֶׁלָּהּ וְחוּטֶיהָ שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל חֶנְוָנִים וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים טֶפַח. קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם וְחוּטֶיהָ שִׁשָּׁה טְפָחִים. חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל צַמָּרִים וְשֶׁל שׁוֹקְלֵי זְכוּכִית טְפָחַיִם. קְנֵה מֹאזְנַיִם וְחוּטֶיהָ תִּשְׁעָה טְפָחִים. וְהַיֶּתֶר עַל הַשִּׁעוּרִין אֵלּוּ אֵינָן חִבּוּר:

    כסף משנה (3)

    (א-ה) החוטים היוצאים וכו' עד אינם חיבור. בפרק כ"ט:

    כתב הראב"ד ושל חלוק שהוא קרוע וכו'. א"א זה עשה תחת אפרקסותו ולא ידעתי וכו'. ורבינו שמשון בשם הגאון והערוך פירשו קרוב לדברי רבינו.

    ומ״ש בשיעור הקנה והחוטים. בפרק הספינה (בבא בתרא דף פ״ט):

  6. הלכה ו׳

    הַחֶבֶל שֶׁמְּסָרְגִין הַמִּטּוֹת מֵאֵימָתַי הוּא חִבּוּר לַטֻּמְאָה מִשֶּׁיְּסָרֵג בּוֹ שְׁלֹשָׁה בָּתִּים. וְהַנּוֹגֵעַ בַּחֶבֶל מִן הַקֶּשֶׁר וּלְפָנִים טָמֵא מִן הַקֶּשֶׁר וְלַחוּץ עַד שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת טָמֵא מִפְּנֵי שֶׁהֵן צְרָכָיו שֶׁל קֶשֶׁר הֲרֵי הֵן מִכְּלַל הַמִּטָּה. וְחוּץ לְשָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת טָהוֹר שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הַכְּלִי שֶׁאֲפִלּוּ פְּסָקוֹ אֵין הַקֶּשֶׁר נִתָּר:

  7. הלכה ז׳

    חֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַמִּטָּה שֶׁהִיא טְמֵאָה עַד סוֹף אַרְבָּעָה טְפָחִים הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר שֶׁאֵינוֹ מִצָּרְכֵי הַמִּטָּה לְפִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִכְלוּם. מִתְּחִלַּת חֲמִשָּׁה וְעַד סוֹף עֲשָׂרָה טָמֵא מִפְּנֵי שֶׁתּוֹלִין בּוֹ אֶת הַמִּטּוֹת. מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁהוּא יֶתֶר עַל צֹרֶךְ הַמִּטָּה:

    כסף משנה

    (ו-ז) החבל שמסרגין וכו' עד על צורך המטה. פרק י"ט החבל היוצא מן המטה עד חמשה טפחים טהור מחמשה ועד עשרה טמא מעשרה ולחוץ טהור ובפרק אלו טריפות (חולין דף נ"ד ע"ב) מסיק חמשה כלמעלה עשרה כלמטה:

  8. הלכה ח׳

    אַבְנֵט שֶׁל אָרִיג שֶׁמַּקִּיפִין אוֹתוֹ עַל הַמִּטָּה כְּדֵי לְקַבֵּץ אֵיבָרֶיהָ וְהוּא הַנִּקְרָא מִזְרָן שֶׁמִּקְצָתוֹ יוֹצְאָה מִן הַמִּטָּה עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים הֲרֵי הוּא מִצָּרְכֵי הַמִּטָּה. יֶתֶר עַל כֵּן אֵינוֹ מִצָּרְכֵי הַמִּטָּה. וּמִזְרָן שֶׁבָּלָה אִם נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה טְפָחִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חֶבֶק לַחֲמוֹר הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה:

    כסף משנה

    אבנט של אריג וכו' עד הרי זה מקבל טומאה. פי"ט:

  9. הלכה ט׳

    מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס וּמִזְרָן יוֹצֵא מִמֶּנָּה עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים הֲרֵי הוּא אַב טֻמְאָה כַּמִּטָּה עַצְמָהּ וְהַכּל מִדְרָס. מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ הֲרֵי הוּא כְּמַגַּע מִדְרָס. דָּרַס הַזָּב עַל הַמִּזְרָן הַיּוֹצֵא מֵעֲשָׂרָה וּלְפָנִים הֲרֵי הַמִּטָּה כֻּלָּהּ מִדְרָס. מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ טְהוֹרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לְמִדְרָס. אֲבָל לִשְׁאָר טֻמְאוֹת אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה כֻּלּוֹ חִבּוּר. כֵּיצַד. מִזְרָן שֶׁהוּא כָּרוּךְ עַל הַמִּטָּה וְהִכְנִיס קְצָתוֹ לְאֹהֶל הַמֵּת אוֹ שֶׁנָּגַע שֶׁרֶץ בִּקְצָתוֹ אוֹ שֶׁנָּפְלוּ מַשְׁקִין טְמֵאִין עַל מִקְצָתוֹ נִטְמֵאת הַמִּטָּה וַאֲפִלּוּ הָיָה הַקָּצֶה שֶׁנִּטְמָא יוֹצֵא מִן הַמִּטָּה מֵאָה אַמָּה:

    כסף משנה (2)

    מטה שהיתה טמאה מדרס וכו' עד מעשרה ולחוץ טהור. שם כרבי יוסי:

    במה דברים אמורים למדרס אבל לשאר טומאות וכו':

  10. הלכה י׳

    מִטָּה הַטְּמֵאָה מִדְרָס וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן הַכּל טָמֵא מִדְרָס. הִפְרִישׁוֹ הַמִּטָּה מִדְרָס כְּשֶׁהָיְתָה וְהַמִּזְרָן מַגַּע מִדְרָס. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. הִפְרִישׁוֹ הִיא טְמֵאָה כְּשֶׁהָיְתָה וְהַמִּזְרָן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן הַכּל טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. הִפְרִישׁוֹ הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב וְהַמִּזְרָן טָהוֹר:

  11. הלכה י״א

    מִטָּה שֶׁכָּרַךְ עָלֶיהָ מִזְרָן וְנָגַע בָּהֶן הַמֵּת הַכּל טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשׁוּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. נָגַע בָּהּ שֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן טְמֵאִין טֻמְאַת עֶרֶב. פֵּרְשׁוּ טְמֵאִין טֻמְאַת עֶרֶב:

    כסף משנה

    (י-יא) מטה הטמאה וכו' עד פירשו טמאים טומאת ערב. בפרק י"ט:

  12. הלכה י״ב

    כֶּרַע שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס וְחִבְּרָהּ לְמִטָּה הַמִּטָּה כֻּלָּהּ מִדְרָס. פֵּרְשָׁה הַכֶּרַע טְמֵאָה מִדְרָס כְּשֶׁהָיְתָה וְהַמִּטָּה מַגַּע מִדְרָס. וְכֵן אִם הָיְתָה הַכֶּרַע טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה וְחִבְּרָהּ לְמִטָּה הַמִּטָּה כֻּלָּהּ טְמֵאָה שִׁבְעָה כְּאִלּוּ נָגַע הַמֵּת בְּכֶרַע שֶׁלָּהּ. וְאִם הִזָּה עַל הַמִּטָּה טִהֲרָה וְהַכֶּרַע בִּכְלָלָהּ. וְאִם פֵּרְשָׁה קֹדֶם הַזָּיָה הַכֶּרַע טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה כְּשֶׁהָיְתָה וְהַמִּטָּה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב. הָיָה הַכֶּרַע טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה הַכּל טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. פֵּרְשָׁה הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב וְהַמִּטָּה טְהוֹרָה שֶׁאֵין הַטָּמֵא טֻמְאַת עֶרֶב מִן הַמֵּת מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כֵּלִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא וָלָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן הַדִּין בְּשֵׁן שֶׁל מַעְדֵּר שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת וְאַחַר כָּךְ חִבְּרוֹ לַמַּעְדֵּר:

    כסף משנה (2)

    כרע שהיתה טמאה וכו' עד סוף הפרק. פרק שמנה עשר:

    ומ"ש ואם הזה על המטה טהרה וכו':

שאלות נפוצות

מה כתוב ברמב״ם הלכות כלים פרק כ״א?

פרק כ״א בהלכות כלים לרמב״ם (ספר טהרה) כולל 12 הלכות, והוא פותח במילים ״החוטין היוצאין מן האריג ושבתחלת היריעה ושבסופה והן הנקראין נימין״. על 1 מהן יש השגות של הראב״ד.

מה הפרק הבא אחרי הלכות כלים פרק כ״א?

אחרי פרק זה לומדים את הלכות כלים פרק כב. בלימוד הרמב״ם היומי לומדים את הפרקים לפי הסדר, שלושה פרקים או פרק אחד בכל יום.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך הרמב״ם?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. רבים מפסקי הרמב״ם נתקבלו להלכה, אבל בהרבה עניינים נפסקה ההלכה אחרת בשולחן ערוך ובספרי האחרונים.

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי

מקור הנוסח