משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק ו

15 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   כָּל כְּלִי שֶׁנִּטְמָא וְנִשְׁבַּר אַחַר שֶׁנִּטְמָא וְנִפְסְדָה צוּרָתוֹ וְתַשְׁמִישׁוֹ טָהוֹר בִּשְׁבִירָתוֹ. וְכֵן כֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ כְּשֶׁהֵן טְהוֹרִין שִׁבְרֵיהֶן אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה:

   כסף משנה

   כל כלי שנטמא ונשבר. רפ"ב דכלים וריש פט"ו:

2. הלכה ב׳

   כַּמָּה שִׁעוּר הַשֶּׁבֶר שֶׁיִּשָּׁבֵר בִּכְלִי עֵץ אוֹ כְּלִי עֶצֶם וְיִהְיֶה טָהוֹר. כָּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים שִׁעוּרָן בְּרִמּוֹנִים. כֵּיצַד. מִשֶּׁיִּנָּקֵב הַכְּלִי בְּמוֹצִיא רִמּוֹן טָהוֹר. וְהָרִמּוֹן שֶׁאָמְרוּ בֵּינוֹנִי לֹא גָּדוֹל וְלֹא קָטָן, לְפִי דַּעַת הָרוֹאֶה. וְיִהְיוּ בַּכְּלִי שְׁלֹשָׁה רִמּוֹנִים אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה. נִקַּב הַכְּלִי בְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ וְחָזַר וְנִקַּב בְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ [עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְמוֹצִיא] רִמּוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָתוּם טָהוֹר שֶׁהֲרֵי נַעֲשׂוּ לוֹ פָּנִים חֲדָשׁוֹת:

   השגת הראב״ד

   ויהיו בכלי ג' רמונים. א"א אין מדבריו אור לחשכים ולשון המשנה הרמונים שאמרו ג' אחוזין זה בזה ונראין לי פי' שיעור מוציא רמון ליטהר אפילו בכלי שמחזיק ברחבו ג' רמונים זה בצד זה אע"פ שרובו קיים שלא נפחת אלא שיעור הא' טהור וכ"ש אם לא היה מחזיק אלא שנים שהרי נקיבתו מחצה פי' אחר הרמונים שמשערים בהם לא במין הגדולים והגסים שיוצאין אחד אחד ביחור שלהם אלא באותו מין שיוצאין ג' בעוקץ אחד והם ממין הבינוני ובאותן הג' עצמן אין משערין לא בגדול שבהם ולא בקטן שבהם אלא בבינוני ומסעד לזה הפירוש מה שאמרו באותו הפרק ר"י בן נורי אומר לא הוזכרו רמוני בדן אלא לשער בהן את הכלים למדנו שיש להם ענין באי זה משערין וזה עיקר עוד יש לפרש כשהן ג' אחוזין זה בזה והכי יוצאין מצדן אין בנקב אלא שיעור מוציא רמון אחד והא דבעינן שלשה אחוזין זה בזה כדי שהכובד מוציא ואילו היה אחד לא היה יוצא אע"פ כן טהור הכלי וכ"ש אם היה יחיד ויוצא וקצת ראיה לזה הפירוש דברי רשב"ג שהם בסמוך והם בזה הענין ואולי זהו פירוש זה המחבר:

   כסף משנה (6)

   כמה שיעור השבר וכו'. רפי"ז דכלים.

   ומ"ש והרמון שאמרו. שם.

   ומ"ש לפי דעתו של רואה. שם גבי שיעור כביצה וכר' יוסי.

   ומ"ש ויהיו בכלי ג' רמונים וכו'. שם:

   כתב הראב"ד ויהיו בכלי שלשה רמונים א"א אין מדבריו אור לחשכים וכו'. ורבינו שמשון כתב לכאורה משמע דמוציא רמון דכל דוכתא לאו רמון א' דוקא וכו' ומה שטען הראב"ד על רבינו שסתם ולא פירש אינה טענה שכבר נודע שרבינו בזה הספר מחבר לא מפרש. ומ"ש וקצת ראיה לזה הפי' דברי רשב"ג וכו' כלומר דתנן התם הרמונים שאמרו ג' אחוזים זה בזה רשב"ג אומר בנפה ובכברה כדי שיטול ויהלוך ובקופה כדי שיפשיל לאחוריו ופי' ר"ש שיטול ויהלך מתוך נענוע של נטילה והילוך נפיל טפי. ומ"ש פי' אחר הרמונים שמשערין בהם לא ממין הגדולים וכו'. רבינו שמשון כתב על פי' זה לא יתכן כלל לפרש כן דהא קתני באידך בבא לא גדול ולא קטן אלא בינוני אבל הראב"ד כתב זה הפי' בענין שיתכן. ומ"ש ואולי זה הוא פי' זה המחבר. לא ידעתי מנין לומר כן שהרי דבריו סתומים כדברי המשנה:

   ניקב הכלי במוציא זית וכו'. ריש פרק אלו קשרים (שבת דף קי״ב ע״ב) בעיא דאיפשיטא ופירש רש״י פנים חדשות משירדה לו טומאה נתחדשו פנים הללו ואין זה הראשון שכבר נתקלקל בו כדי ביטולו:

3. הלכה ג׳

   כֵּלִים שֶׁעֲשָׂאָן מִתְּחִלָּה נְקוּבִין בְּמוֹצִיא רִמּוֹן כְּגוֹן הַסַּל וְהַפֻּחְלָץ שֶׁל גְמַלִּים וְהָאַפִּיפְיָרוֹת מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיִּקָּרַע רֻבָּן:

   השגת הראב״ד

   והפחלץ של גמלים. א"א זאת לא מצאתי וקשיא לי הא דתנן פכ"ד הפחלץ של גמלים טהורים מכלום ועוד תניא פרק כלי עור הסל והפחלץ של גמלים שעשאן מתחילה מקבל רמונים טמאים הא למדת דאם אינם מקבלים טהורים:

   כסף משנה

   כלים שעשאם מתחלה נקובים וכו': כתב הראב"ד זאת לא מצאתי וכו'. ולי נראה שרבינו מפרש הא דתניא פרק כלי עור והוא בתוספתא פרק י"ג דכלים הסל והפחלץ של גמלים וכו' שעשאן מתחלתן מקבלי רמונים טמאים היינו לומר שעשאן מתחלתן שאינם מקבלים רמונים דומיא דמאי דתנן שולי קורפיות ושולי קוסים הצידונים אע"פ שאינם יכולים לישב שלא מסומכים טמאים שלכך נעשו מתחלתן ומה שהקשה ממה ששנינו הפחלץ של גמלים טהור מכלום צ"ל שהוא מפרש פחלץ עשוי כתבנית אחת וצ"ע:

4. הלכה ד׳

   אֲפִּיפְיָרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶן קָנִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה לְחַזֵּק טְהוֹרוֹת. עָשָׂה לָהֶן גַּפַּיִם כָּל שֶׁהֵן אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּהּ נְקוּבָה כְּמוֹצִיא רִמּוֹן מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

   כסף משנה (2)

   אפיפירות שעשה להם קנים וכו'. בפי"ז דכלים ופירש רבינו אפיפירות כלי ארוג מקנים ימתחו זמורות הכרמים.

   ומ"ש אע"פ שכולה נקובה כמוציא רמון. בתוספתא שם:

5. הלכה ה׳

   כָּל הַכֵּלִים שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל רִמּוֹנִים כְּגוֹן הָרֹבַע וַחֲצִי רֹבַע וְהַקְּנוֹנִים הַקְּטַנִּים שִׁעוּרָן בְּמוֹצִיא זַיִת. נִגְמְמוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן אִם נִשְׁאַר בָּהֶן כְּדֵי לְקַבֵּל כָּל שֶׁהוּא טְמֵאִין:

   כסף משנה (2)

   כל הכלים שאינם יכולים לקבל וכו'. שם כר״ש לגבי ר״מ. וכתב הר״י קורקוס ז״ל קשה דהא איבעיא לן בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ״ו ע״ב) ר״מ ור״ש הלכתא כמאן וסלקא בתיקו ודרך רבינו לפסוק כדברי המחמיר שבהם ואיך פסק כר״ש לקולא דודאי משמע דכזית הוי נקב מועט מרובו וי״ל שרבינו סמך על מ״ש בסוף המצניע (שבת דף צ״ה צ״ו) דלא אמרינן ברובו אלא לענין צמיד פתיל אבל לענין טומאה בזיתים עכ״ל.

   ומ"ש נגממו שעורן במה שהן. ופירש רבינו אם נשאר שיקבל כל שהוא יטמא:

6. הלכה ו׳

   הַסַּלִּין שֶׁל פַּת שִׁעוּרָן כְּכִכָּרוֹת שֶׁל פַּת:

   כסף משנה

   הסלים של פת וכו'. שם:

7. הלכה ז׳

   קֻפַּת הַגַּנָּנִים מִשֶּׁתּוֹצִיא אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק טְהוֹרָה. וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים בְּמוֹצִיא תֶּבֶן. שֶׁל בַּלָּנִין בִּגְבָבָא:

   כסף משנה

   ומ"ש קופת הגננים וכו'. שם ומפרש רבינו שהם דברי ת"ק:

8. הלכה ח׳

   בֵּית קְעָרוֹת שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל קְעָרוֹת הוֹאִיל וּמְקַבֵּל הַתַּמְחוּיִין הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן בֵּית הָרְעִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מַשְׁקִין הוֹאִיל וּמְקַבֵּל אֶת הָרְעִי הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה:

   כסף משנה (2)

   ומ"ש בית קערות. ג"ז שם.

   ומ"ש וכן בית הרעי וכו' הואיל ומקבל את הרעי הרי זה מקבל טומאה. שם וכת"ק:

9. הלכה ט׳

   כָּל כְּלִי עֵץ שֶׁנֶּחְלַק לִשְׁנַיִם טָהוֹר וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבְּלִין עַל דָּפְנוֹתֵיהֶן בְּאִלְפָּסִין. חוּץ מִכֵּלִים שֶׁל עֵץ שֶׁחֶצְיָן אוֹ מִקְצָתָן כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִתְּחִלַּת עֲשִׂיָּתָן כְּגוֹן הַשֻּׁלְחָן הַכָּפוּל שֶׁמִּתְחִלָּה נַעֲשָׂה שְׁנֵי חֲלָקִים וַהֲרֵי הוּא נִכְפָּל וְנִפְשָׁט. וּכְגוֹן הַתַּמְחוּי הַמִּזְנוֹן שֶׁהוּא קְעָרוֹת קְעָרוֹת וַהֲרֵי בְּכָל חֵלֶק מֵחֲלָקָיו קְעָרוֹת שְׁלֵמוֹת. וּכְגוֹן הַכִּסֵּא הַכָּפוּל וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. וְכֵן בֵּית לָגִינִין וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁל עֵץ שֶׁנִּפְחַת אֶחָד מֵהֶן זֶה שֶׁנִּפְחַת טָהוֹר וְאֵינוֹ חִבּוּר לִשְׁאָר הַבָּתִּים. נִפְחַת הַשֵּׁנִי טָהוֹר וְאֵינוֹ חִבּוּר לוֹ. נִפְחֲתוּ שְׁלָשְׁתָּן כֻּלָּן טְהוֹרִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּכֵלִים כָּאֵלּוּ:

   כסף משנה (3)

   כל כלי עץ שנחלק וכו'. בפי"ו דכלים.

   ומ"ש וכגון תמחוי המזנון. ע"ש שמשימין בכל קערה מין אחד של תבשיל תרגום למינו לזנוהי.

   ומ"ש וכן בית לגינין וכו'. תוספתא פי"ג דכלים שם:

10. הלכה י׳

    מַשְׁפֶּלֶת שֶׁאֶמְצָעִיתָהּ גְּבוֹהָה וְזָוִיּוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת וְנִפְחֲתָה מִצַּד אֶחָד טְמֵאָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִצַּד הַשֵּׁנִי. נִפְחֲתָה מִצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרָה. הַשֻּׁלְחָן וְהַדֻּלְפְּקִי שֶׁנִּפְחֲתוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיֵּחָלְקוּ וְיִבָּדֵל כָּל חֵלֶק מֵחֲבֵרוֹ. נִטְּלָה אַחַת מֵרַגְלֵיהֶן טְהוֹרָה. וְכֵן אִם נִטְּלָה הַשְּׁנִיָּה. נִטְּלָה הַשְּׁלִישִׁית אִם חִשֵּׁב עֲלֵיהֶם שֶׁיֹּאכַל עַל שֻׁלְחָן זֶה אוֹ עַל דֻּלְפְּקִי זוֹ כְּמוֹ אוֹכֵל בְּטַבְלָא מְקַבְּלִין טֻמְאָה וְאִם לָאו טְהוֹרִין:

    כסף משנה (2)

    משפלת שאמצעיתה גבוהה וכו'. גם זה שם:

    השלחן והדולפקי וכו'. משנה פרק כ"ב דכלים:

11. הלכה י״א

    כְּלֵי נְסָרִים שֶׁנָּפְלוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן טְהוֹרִין. וְאִם נִשְׁאַר מַחְסוֹם שִׂפְתוֹתֵיהֶן כָּל שֶׁהוּא מְקַבְּלִין טֻמְאָה:

    כסף משנה

    כלי נסרים וכו'. שם פ"כ נתחסמו אע"פ שנשרו שפתותיהן כל שהן טמא:

12. הלכה י״ב

    טַבְלָא שֶׁמִּלְּאָהּ עֵצִים וּתְקָעָהּ טְהוֹרָה. חִפָּהּ בִּנְסָרִים מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

    כסף משנה

    טבלא שמילאה עצים וכו'. תוספתא פרק י"ט:

13. הלכה י״ג

    סַפְסָל שֶׁנִּתְפָּרֵק טָהוֹר. סִרְגְּלוֹ בִּמְשִׁיחוֹת אוֹ בַּחֲבָלִים מְקַבֵּל טֻמְאָה:

    כסף משנה

    ומה שכתב ספסל שנתפרק וכו'. שם:

14. הלכה י״ד

    הַסַּלִּים שֶׁל גְּמַלִּים הִתִּירָן טְהוֹרִין חָזַר וּקְשָׁרָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. נִמְצְאוּ מִתְטַמְּאִין וּמִתְטַהֲרִין אֲפִלּוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּיוֹם:

    כסף משנה

    הסלים של גמלים וכו'. תוספתא ספי"ב:

15. הלכה ט״ו

    הַשֻּׁלְחָן אוֹ הַדֻּלְפְּקִי שֶׁחִפָּן בְּשַׁיִשׁ וְשִׁיֵּר בָּהֶם מְקוֹם הַנָּחַת הַכּוֹסוֹת מְקַבְּלִין טֻמְאָה וְאִם חִפָּה הַכּל טָהוֹר. בֵּין בְּצִפּוּי עוֹמֵד בֵּין בְּצִפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בֵּין שֶׁחִפָּה אֶת לְבַזְבְּזָיו בֵּין שֶׁלֹּא חִפָּן בֵּין שֶׁהָיוּ שֶׁל עֵצִים חֲשׁוּבִים כְּגוֹן אֶשְׁכְּרוֹעַ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בֵּין שֶׁהָיוּ שֶׁל שְׁאָר עֵצִים הוֹאִיל וְחִפָּן כֻּלָּן טְהוֹרִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

    כסף משנה (2)

    השלחן או הדולפקי וכו'. משנה פרק כ"ב וכת"ק.

    ומ"ש ואם חיפה הכל טהור בין בציפוי עומד וכו' עד סוף הפרק. ועיין במה שכתבתי ספ"ד:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי