משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק כ

17 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל יַד הַכֵּלִים שֶׁהַכְּלִי צָרִיךְ לָהּ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁוֹ הֲרֵי הִיא חֲשׁוּבָה כְּגוּף הַכְּלִי לְהִתְטַמֵּא וּלְטַמֵּא. לְפִיכָךְ הַטּוֹפֵל כְּלִי חֶרֶס הַבָּרִיא אִם נִטְמָא הַכְּלִי הֲרֵי אוֹכְלִין וּמַשְׁקִין הַנּוֹגְעִין בַּטְּפֵלָה טְהוֹרִין שֶׁאֵין הַכְּלִי צָרִיךְ לִטְפֵלָה זוֹ. אֲבָל הַטּוֹפֵל אֶת כְּלִי חֶרֶס הָרָעוּעַ הֲרֵי הַטְּפֵלָה חֲשׁוּבָה כְּגוּף הַכְּלִי. וְכֵן הַמְהַדֵּק אֶת הַקֵּרוּיָה שֶׁל חֶרֶס הַדּוֹלִין בָּהּ הַמַּיִם אִם חִפָּה אוֹתָהּ בְּעוֹר אוֹ בִּקְלָף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אִם הָיְתָה רְעוּעָה הֲרֵי הֵן כְּגוּפָהּ:

   כסף משנה (2)

   כבר ביארנו וכו'. רפי"ז.

   ומ"ש לפיכך הטופל כלי חרס וכו' עד את הקרויה. פ"ג:

2. הלכה ב׳

   הַטּוֹפֵל כְּלִי חֶרֶס לִהְיוֹת מְבַשֵּׁל בּוֹ אֵינוֹ חִבּוּר. טָפַל כֵּלִים לִהְיוֹת זוֹפֵת בָּהֶן חִבּוּר:

   כסף משנה (2)

   הטופל כלי חרס וכו'. תוספתא רפ"ג.

   ומה שכתב טפל כלים וכו':

3. הלכה ג׳

   חָבִית שֶׁנִּקְּבָה וַעֲשָׂאָהּ בְּזֶפֶת בְּבַעַץ וְגָפְרִית בְּסִיד וּבִגְפָסִים אֵינָן חִבּוּר וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים חִבּוּר:

   השגת הראב״ד

   ובגפסים אינן חיבור. א"א מצאתי בשתי נוסחאות בהיפך מזה באלו חיבור ובשאר הדברים אינן חיבור:

   כסף משנה

   חבית שניקבה וכו'. תוספתא שם אלא שהגירסא מהופכת בנוסחאותנו. וזהו שכתב הראב"ד ובגפסים אינו חיבור א"א מצאתי בשתי נוסחאות בהיפך מזה באלו חיבור ובשאר דברים אינם חיבור. ונוסחא נכונה היא לענין זפת וסיד וגפסים שהם סותמים סתימה יפה אבל בבעץ וזפת אינה נכונה שאינן סותמים סתימה יפה:

4. הלכה ד׳

   דְּבָרִים הַלַּחִין הַמְּשׁוּכִין שֶׁטּוֹפְלִין בָּהֶן הַפִּטָסִין שֶׁל מַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדְלֹף הַכְּלִי הֲרֵי הֵן כְּגוּפוֹ שֶׁל כְּלִי שֶׁאֲפִלּוּ נִטְמָא הַכְּלִי מֵאֲוִירוֹ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין הַנּוֹגְעִין בַּטְּפֵלָה טְמֵאִין. וְכֵן טְפֵלוֹ שֶׁל תַּנּוּר הֲרֵי הוּא כְּחֶרֶס הַתַּנּוּר וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בָּעֳבִי הַטְּפֵלָה עַד טֶפַח שֶׁהוּא צָרְכּוֹ שֶׁל תַּנּוּר אֲבָל יֶתֶר עַל טֶפַח אֵינוֹ מִצֹּרֶךְ הַתַּנּוּר וְהַנּוֹגְעִין בְּיֶתֶר עַל טֶפַח מֵעָבְיוֹ טְהוֹרִים. טְפֵלַת הַכִּירָה עָבְיוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת:

   כסף משנה (4)

   דברים הלחים וכו'. משנה פרק ג' יבלית שטופלים בה הפטסים הנוגע בה טמא.

   ומה שכתב שאפילו נטמא הכלי מאוירו, צ"ע. ומפרש רבינו דהאי הנוגע בו היינו אוכלים ומשקים דוקא שאין כלי חרס מטמא אדם וכלים.

   ומ"ש טפילו של תנור וכו'. שם הנוגע בטיפולו של תנור טמא.

   ומ"ש והוא שיהא בעובי הטפילה טפח וכו' עד שלש אצבעות. תוספתא ריש פרק רביעי:

5. הלכה ה׳

   חָבִית שֶׁנִּקְּבָה וּסְתָמָהּ בְּזֶפֶת יוֹתֵר מִצָּרְכָּהּ הַנּוֹגֵעַ בְּצָרְכָּהּ טָמֵא וּבְיֶתֶר מִצָּרְכָּהּ טָהוֹר. זֶפֶת שֶׁנָּטְפָה עַל חָבִית הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָהוֹר:

6. הלכה ו׳

   מֵחַם שֶׁטְּפָלוֹ בְּחֵמָר וּבְחַרְסִית וְנִטְמָא הַנּוֹגֵעַ בַּחֵמָר טָמֵא וְהַנּוֹגֵעַ בַּחַרְסִית טָהוֹר שֶׁאֵין הַחַרְסִית מִתְחַבֵּר לַכְּלִי:

7. הלכה ז׳

   מְגוּפַת הֶחָבִית שֶׁטָּפַל בְּטִיט עָלֶיהָ וְעַל הֶחָבִית אֵינָהּ חִבּוּר לָהּ וְאִם נָגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִין בָּחָבִית לֹא נִטְמֵאת הַמְּגוּפָה וְאִם נָגְעוּ בַּמְּגוּפָה לֹא נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵי הֶחָבִית:

   השגת הראב״ד

   מגופת חבית שטפל בטיט. א"א טעה בהצעת המשנה וכך היא הצעתה יבלית שטופלין בה את הפטסין הנוגע בה טמא מגופת החבית אינה חיבור והנוגע בטפלת התנור חיבור הוא סבר מגופת החבית על הטפלה הוא חוזר ולא כן ידמה ולבבי לא כן יחשוב שהיה לו לומר שעל מגופת החבית אינו חיבור ולא היה צריך יותר ועוד פתח בפטסים וסיים בתנור ועוד מי ראה מעולם טפלה על גבי מגופה ומגופה עומדת ליטול וטפלה עשויה לקיימה אלא ודאי מילי מילי קתני אע"פ שהיבלית חיבור לפיטס המגופה אינה חיבור לחבית ואע"פ שזו אינה חיבור טפילת התנור אע"פ שדומה לזו חיבור:

8. הלכה ח׳

   כְּלֵי נְחשֶׁת שֶׁזְּפָתָן אֵין הַזֶּפֶת חִבּוּר וְאִם לְיַיִן הֲרֵי זֶה כְּגוּף הַכְּלִי:

   כסף משנה (2)

   (ה-ח) חבית שניקבה וכו' עד הרי זה כגוף הכלי. משנה פ"ג:

   כתב הראב"ד מגופת חבית שטפל בטיט וכו'. א"א טעה בהצעת וכו'. לא היה כאן מקום לכל החרדה הזאת שג"כ רבינו סובר דמתניתין מילי מילי קתני כמו שמבואר בדבריו בפירוש המשנה וגם פה לא יוכל להזהר עוד ממה שעשה פה שהפסיק בין דין יבלית שטופלין בהם פטסים ונוגע בטפילת התנור לדין מגופת החבית בדברים אחרים ומה שהזכיר במגופת החבית שטפל בטיט עליה ועל החבית טעמו משום דמגופה פירושו סתימה כמו יגיפו הדלתות ומשמעה ששם אותה ע"פ החבית בלא שום חיבור והא פשיטא דאינה חיבור ולא איצטריך לאשמועינן ולפיכך פירש דמיירי שטפל בטיט עליה ועל החבית והשתא קמשמע לן שאע"פ שהיא מחוברת לחבית על ידי אותה טפילה אינה חיבור מפני שהיא עומדת לינטל. ומ"ש מי ראה מעולם טפילה על גבי מגופה וכו' י"ל דמעט טיט שמניחים על גבי מגופה כדי לחברה לחבית הלא גם הוא טופל יקרא ואין בדברי רבינו טעות:

9. הלכה ט׳

   בָּצֵק שֶׁבְּסִדְקֵי הָעֲרֵבָה שֶׁנָּגַע בּוֹ שֶׁרֶץ אִם בְּפֶסַח הוֹאִיל וְאִסּוּרוֹ חָשׁוּב חוֹצֵץ וְלֹא נִטְמֵאת הָעֲרֵבָה. וְאִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אִם הָיָה מַקְפִּיד עָלָיו הָעֲרֵבָה טְהוֹרָה וְאִם רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ הֲרֵי הוּא כַּעֲרֵבָה וְנִטְמֵאת הָעֲרֵבָה:

   כסף משנה

   בצק שבסדקי עריבה וכו'. משנה פרק אלו עוברין (פסחים דף מ״ו) וכאוקימתא דאסיק רב פפא:

10. הלכה י׳

    הַמְּשִׁיחוֹת וְהָרְצוּעוֹת שֶׁבְּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים וְשֶׁבְּמִטְפְּחוֹת הַתִּינוֹקוֹת תְּפוּרוֹת חִבּוּר וּקְשׁוּרוֹת אֵינָן חִבּוּר. וְכֵן רְצוּעוֹת שֶׁבַּמַּעְדֵּר וְשֶׁבַּשַּׂק וְשֶׁבַּקֻפָּה אֲבָל שֶׁבְּאָזְנֵי כְּלֵי חֶרֶס אֲפִלּוּ תְּפוּרוֹת אֵינָן חִבּוּר שֶׁאֵין חִבּוּרִין לִכְלֵי חֶרֶס:

    כסף משנה

    המשיחות והרצועות וכו'. תוספתא פרק י"ו דכלים אלא שיש בה קצת חסרון:

11. הלכה י״א

    יַד קוֹרְדוֹם הַיּוֹצֵא מֵאַחֲרָיו שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת חִבּוּר וְהַיֶּתֶר עַל שָׁלֹשׁ הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר. יַד קוֹרְדוֹם מִלְּפָנָיו טֶפַח הַסָּמוּךְ לַבַּרְזֶל חִבּוּר יֶתֶר עַל כֵּן הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָהוֹר:

12. הלכה י״ב

    שְׁיָרֵי הַפַּרְגָּל טֶפַח. וְיַד מַקֶּבֶת שֶׁל מְפַתְּחֵי אֲבָנִים טֶפַח. יַד קֻרְנָס שֶׁל זֶהָבִים טְפָחַיִם וְשֶׁל חָרָשִׁים שְׁלֹשָׁה. שְׁיָרֵי מַלְמַד הַבָּקָר אַרְבָּעָה טְפָחִים סָמוּךְ לַדָּרְבָן. יַד קוֹרְדוֹם שֶׁחוֹפְרִין בּוֹ בְּדִידִין שֶׁל מַיִם אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְיַד קוֹרְדוֹם שֶׁל נִכּוּשׁ חֲמִשָּׁה. וְיַד בֶּן פַּטִּישׁ חֲמִשָּׁה. וְשֶׁל פַּטִּישׁ שִׁשָּׁה. וְכֵן יַד קוֹרְדוֹם שֶׁל בִּקּוּעַ וְשֶׁל עָדִיר שִׁשָּׁה. יַד מַקֶּבֶת שֶׁל סַתָּתִין שִׁשָּׁה. שְׁיָרֵי הַמַּרְדֵּעַ הַסָּמוּךְ לְחַרְחוּר שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבְּרֹאשׁ הַמַּרְדֵּעַ שִׁבְעָה טְפָחִים. יַד הַמַּגְרֵפָה שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים שְׁמוֹנָה טְפָחִים. וְשֶׁל סַיָּדִין עֲשָׂרָה. וְכָל הַיֶּתֶר עַל זֶה אִם רָצָה לְקַיְּמוֹ טָמֵא. יַד כָּל מְשַׁמְּשֵׁי הָאוּר כְּגוֹן הַשִּׁפּוּדִין וְהָאַסְכְּלָאוֹת אֲפִלּוּ אֲרֻכִּין כָּל שֶׁהֵן טְמֵאִין:

    כסף משנה

    (יא-יב) יד קורדום וכו' עד אפילו ארוכים כל שהן טמאים. משנה פרק כ"ט דכלים:

13. הלכה י״ג

    מַקֵּל שֶׁעֲשָׂאָהוּ יָד לְקוֹרְדוֹם הֲרֵי הוּא חִבּוּר לַטֻּמְאָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְאִם נָגְעָה טֻמְאָה בַּמַּקֵּל כְּשֶׁהוּא חוֹרֵשׁ אוֹ מְבַקֵּעַ בּוֹ נִטְמָא הַקּוֹרְדוֹם וְאִם נָגְעָה בַּקּוֹרְדוֹם נִטְמָא הַמַּקֵּל. וְכֵן הַדְּיוּסְטָר שֶׁהֵן כִּשְׁנֵי כֵּלִים וְהַמַּסְמֵר מְחַבְּרָן לִהְיוֹת מֵסֵךְ עֲלֵיהֶן הֲרֵי הֵן חִבּוּר בִּשְׁעַת מְלָאכָה. קְבָעוֹ בְּקוֹרָה הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה וְאֵין הַקּוֹרָה חִבּוּר לוֹ. עָשָׂה קְצָת הַקּוֹרָה דְּיוּסְטָר כָּל שֶׁהוּא מִן הַקּוֹרָה לְצֹרֶךְ הַדְּיוּסְטָר חִבּוּר לַדְּיוּסְטָר. וְהַנּוֹגֵעַ בִּשְׁאָר הַקּוֹרָה טָהוֹר שֶׁאֵין כָּל הַקּוֹרָה חִבּוּר:

    כסף משנה

    מקל שעשאו יד לקורדום וכו' עד שאין כל הקורה חיבור. פרק כ':

14. הלכה י״ד

    עֲגָלָה שֶׁנִּטְמֵאת הַנּוֹגֵעַ בָּעל וּבַקַּטְרָב וּבָעֵץ וּבֶעָבוֹת אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מְלָאכָה טָהוֹר. וְהַנּוֹגֵעַ בַּחֶרֶב וּבַבֹּרֶךְ וּבַיְּצוּל וּבַעַיִן שֶׁל מַתֶּכֶת וּבַלְּחָיַיִם וּבַעִירָאִין טָמֵא. וְכֵן מְגֵרָה שֶׁנִּטְמֵאת הַנּוֹגֵעַ בְּיָדָהּ מִכָּאן וּמִכָּאן טָמֵא. וְהַנּוֹגֵעַ בַּחוּט וּבַמְּשִׁיחָה וּבָאַמָּה וּבַסְּנִיפִין שֶׁלָּהּ טָהוֹר שֶׁאֵין אֵלּוּ חִבּוּר לָהּ. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בַּמַּלְבֵּן שֶׁל מַסָּר הַגָּדוֹל טָמֵא:

15. הלכה ט״ו

    מַכְבֵּשׁ שֶׁל חָרָשׁ שֶׁנִּטְמָא הָרֹמַח שֶׁבּוֹ הַנּוֹגֵעַ בַּמַּכְבֵּשׁ טָהוֹר. מְגֵרָה שֶׁנִּטְמָא הַנּוֹגֵעַ בַּקַּשְׁטָנִית שֶׁהִיא לְפוּפָה עָלָיו טָהוֹר שֶׁאֵינָהּ חִבּוּר. קֶשֶׁת שֶׁהָיְתָה מְתוּחָה וְהַחֵץ מָשׁוּךְ עִמָּהּ וְנִטְמָא הַחֵץ הַנּוֹגֵעַ בַּיֶּתֶר וּבַקֶּשֶׁת טָהוֹר וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא מְתוּחָה. וְכֵן מְצוּדַת הָאִישׁוּת שֶׁנִּטְמָא הַחֵץ שֶׁלָּהּ לֹא נִטְמֵאת הַמְּצוּדָה אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא מְתוּחָה. וְכֵן מַסֶּכֶת נְסוּכָה שֶׁנִּטְמֵאת בִּשְׁעַת הָאָרִיג הַנּוֹגֵעַ בַּכֹּבֶד הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן וּבַנִּירִים וּבַקֵּירוֹס וּבַחוּט שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי אַרְגָּמָן וּבָעִירָה שֶׁאֵינָהּ עָתִיד לְהַחְזִירָהּ טָהוֹר שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵינָן חִבּוּר לְבֶגֶד. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּנֶפֶשׁ הַמַּסֶּכֶת וּבַשְּׁתִי הָעוֹמֵד וּבַכֶּפֶל שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי אַרְגָּמָן וּבָעִירָה שֶׁהוּא לְהַחְזִירָהּ טָמֵא שֶׁכָּל אֵלּוּ חִבּוּרִין לְבֶגֶד:

16. הלכה ט״ז

    הַנּוֹגֵעַ בַּצֶּמֶר שֶׁעַל הָאִימָה וּבָאַשְׁוָיָה טָהוֹר. הַנּוֹגֵעַ בַּפִּיקָה עַד שֶׁלֹּא פְּרָעָהּ טָמֵא מִשֶּׁפְּרָעָהּ טָהוֹר:

    כסף משנה (2)

    (יד-טז) עגלה שנטמאה וכו' עד לא נטמאת המצודה אפילו כשהיא מתוחה. בפרק כ"א:

    וכן מסכת נסוכה וכו' עד משפרעה טהור. שם:

17. הלכה י״ז

    הַחוּט שֶׁהִשִּׁילוֹ לְמַחַט אֲפִלּוּ קָשׁוּר מִשְּׁנֵי צְדָדִין אֵינוֹ חִבּוּר. הִכְנִיסוֹ לְבֶגֶד הַחוּט חִבּוּר לַבֶּגֶד וְאֵין הַמַּחַט חִבּוּר לַבֶּגֶד. וְאֵין הַחוּט כֻּלּוֹ חִבּוּר לַבֶּגֶד אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַתְּפִירָה חִבּוּר שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הַתְּפִירָה אֵינוֹ חִבּוּר. הַחוּט שֶׁפֵּרֵשׁ מִן הַבֶּגֶד אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה כֻּלּוֹ חִבּוּר. חֶבֶל שֶׁקָּשׁוּר בְּחֶרֶס אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה כֻּלּוֹ חִבּוּר. קָשַׁר בּוֹ חֶבֶל אֶחָד מִן הַקֶּשֶׁר וּלְפָנִים חִבּוּר מִן הַקֶּשֶׁר וְלַחוּץ אֵינוֹ חִבּוּר. הַחֶבֶל שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּקֻפָּה אֵינוֹ חִבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן תָּפַר:

    כסף משנה (2)

    החוט שהשילו למחט וכו' עד מן הקשר ולחוץ אינו חיבור. תוספתא פרק י"ו אלא שיש בה חסרון:

    החבל שהוא קשור בקופה וכו'. משנה בסוף מקואות:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי