משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק כו

15 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   כְּלִי עֵץ הָרָאוּי לְמִדְרָס שֶׁקְּבָעוֹ בְּכֹתֶל בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן. קְבָעוֹ בַּכֹּתֶל וְלֹא בָּנָה עַל גַּבָּיו אוֹ בָּנָה עַל גַּבָּיו וְלֹא קְבָעוֹ עֲדַיִן מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס כְּשֶׁהָיָה. קְבָעוֹ בְּמַסְמְרִים וּבָנָה עָלָיו טָהוֹר. וְכֵן מַפָּץ שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה אוֹ שֶׁנָּתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְלֹא קְבָעוֹ מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס. קְבָעוֹ וְנָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה טָהוֹר:

   כסף משנה (2)

   כלי עץ וכו'. בפרק כ' כופת שקבעו בנדבך וכו' עד ונתן עליו את המעזיבה טהור אך מה

   שכתב קבעו במסמרים וכו' אינו במשנה אבל נלמד הוא מסברא דעדיף מקבעו בבנין:

2. הלכה ב׳

   סַפְסָל שֶׁנִּטַּל אֶחָד מֵרָאשָׁיו עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס. נִטַּל הַשֵּׁנִי טָהוֹר. וְאִם יֵשׁ בּוֹ גֹּבַהּ טֶפַח מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס:

   כסף משנה

   ספסל שניטל אחד מראשיו וכו'. בפכ"ב אלא שגירסת המשנה בניטל אחד מראשיו טהור וצ"ע וטעמא דאם יש בו גובה טפח טמא משום דאז ראוי לישב עליו ובפחות מטפח הוי כיושב על הקרקע:

3. הלכה ג׳

   כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו טָהוֹר וְאִם לֹא הָיוּ חִפּוּיָיו יוֹצְאִים וְנִטְּלוּ עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וְיוֹשֵׁב עָלָיו:

   כסף משנה (2)

   כסא של כלה וכו'. שם וכבית הלל ופר"ש חיפוייו לשון חפי פותחת כמין שינים יוצאים מכל צד כדי שיסמכו עליהם וב"ה מטהרים משום דלא חזי לכלה והוה כנשבר.

   ומ"ש ואם לא היו חיפוייו יוצאים וכו'. שם פירוש מחברים ד' נסרים יחד כמין תיבה בלי כיסוי ושולים ומניחים עליו שלשה נסרים זה בצד זה ונקראים חיפויים ויושבים עליהם וכשאינם בולטים מן הכסא מכל צד דרכו מתחלתו להיות מטהו על צדו ויושב עליו:

4. הלכה ד׳

   כִּסֵּא שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו וַעֲדַיִן הוּא רָאוּי לִישִׁיבָה מִתְטַמֵּא. נִטְּלוּ שְׁנַיִם מֵחִפּוּיָיו זֶה בְּצַד זֶה טָהוֹר:

   כסף משנה (2)

   כסא שניטלו חיפוייו וכו'. נראה שזהו פירוש מה ששנו שם כסא שנטל חפויו האמצעית והחיצונים קיימים טמא ניטלו החיצונים והאמצעי קיים טמא.

   ומה שכתב ניטלו שנים מחפוייו זה בצד זה טהור. שם וכחכמים:

5. הלכה ה׳

   שִׁדָּה שֶׁנִּטַּל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהּ טְמֵאָה מִפְּנֵי הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא רָאוּי לְמִדְרָס. נִטַּל הַתַּחְתּוֹן טְמֵאָה מִפְּנֵי הָעֶלְיוֹן. נִטְּלוּ שְׁתֵּיהֶן הֲרֵי הַדַּפִּין טְהוֹרִין:

   כסף משנה

   שידה שניטל העליון וכו' עד טהורים. שם וכחכמים:

6. הלכה ו׳

   תֵּבָה שֶׁנִּפְחֲתָה מִצִּדָּהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס וּבִשְׁאָר טֻמְאוֹת מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיָה אַף לִישִׁיבָה וְהַכּל יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ. נִפְחֲתָה מִלְּמַעְלָה טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִישִׁיבָה וּמִתְטַמְּאָה בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת שֶׁעֲדַיִן הִיא מְקַבֶּלֶת. נִפְחֲתָה מִלְּמַטָּה טְהוֹרָה מִכָּל טֻמְאוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לֵישֵׁב עָלֶיהָ בְּכִסֵּא מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר מַעֲשֶׂיהָ לְקַבָּלָה וּכְבָר בָּטַל הָעִקָּר. וְהַמְּגוּרוֹת שֶׁלָּהּ מִתְטַמְּאוֹת וְאֵינָן חִבּוּר לָהּ. וְכֵן מַשְׁפֶּלֶת שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּקַבֵּל רִמּוֹנִים אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיָה לְמִדְרָס הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה מִכְּלוּם מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר מַעֲשֶׂיהָ לְקַבָּלָה וְהוֹאִיל וּבָטַל הָעִקָּר בָּטְלָה הַטְּפֵלָה:

   כסף משנה

   תיבה שנפחתה מצדה וכו' עד בטלה הטפלה. ספי"ט:

7. הלכה ז׳

   עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ שֶׁמְּגַבְּלִין בָּהּ הַבִּנְיָן אוֹ אֶת הַגְּפָסִים אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֶּלֶת שְׁאָר טֻמְאוֹת אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס. וְשֶׁלָּשִׁין בָּהּ אֶת הַבָּצֵק שֶׁמְּחַזֶּקֶת מִשְּׁנֵי לוֹגִין וְעַד תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְחֹץ בָּהּ רַגְלוֹ אַחַת מִפְּנֵי הַסֶּדֶק הֲרֵי זוֹ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס שֶׁסְּתָמָהּ שֶׁכּוֹפְתָהּ וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ לְפִי גָּדְלָהּ וְסֶדֶק שֶׁלָּהּ. הִנִּיחָהּ בַּגְּשָׁמִים עַד שֶׁנִּתְפְּחָה וְנִסְתַּם הַסֶּדֶק אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס שֶׁהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לָלוּשׁ בָּהּ וּתְחִלַּת מַעֲשֶׂיהָ לָלוּשׁ בָּהּ וּמְקַבֶּלֶת שְׁאָר טֻמְאוֹת. חָזַר וְהִנִּיחָהּ בַּקַּדִים וְנִפְתַּח הַסֶּדֶק חָזְרָה לְקַבֵּל טֻמְאַת מִדְרָס וּטְהוֹרָה מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת:

   השגת הראב״ד

   וסדק שלה. א"א אין דרך התוספתא כן אלא שנסדקה ולא ניקבה במוציא זית עדיין טמאה טומאת מת ואם חישב עליה לישיבה טמאה אף מדרס כדעת רבי ואם ניקבה כמוציא רמון אף על פי שחישב עליה טהור מכלום עד שיעשה בה מעשה לישיבה דלא כרבי ודלא כר"ע ואם היתה מחזקת יותר מתשעה קבין צריך שיקצע בה לישיבה ודלא כר"ע והקיצוע הוא מעשה גדול להפנת ישיבה זו היא דרך התוספתא ושאר דבריו רוח:

   כסף משנה (5)

   עריבה של עץ וכו'. בפ"כ עריבת פיסונות בש"א מדרס ובה"א טמא מת כלומר ולא מדרס.

   ומ"ש ושלשין בה את הבצק שמחזקת משני לוגין וכו'. גם זה שם עריבה משני לוגין עד תשעה קבין שנסדקה טמאה מדרס.

   ומ"ש עד שאינו יכול לרחוץ בה רגלו אחת וכו'. תוספתא פרק י"ח דכלים אלא שנראה שכתובה בשיבוש:

   ומה שכתב הניחה בגשמים וכו' עד וטהורה משאר טומאות. משנה פרק כ' דכלים:

   כתב הראב"ד לפי גודלה וסדק שלה א"א אין דרך התוספתא כן וכו'. ורבינו לפי שראה דברי התוספתא כמעורבבין לא חש לכתבה:

8. הלכה ח׳

   עֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁהִיא יֶתֶר עַל תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּקַבֵּל רִמּוֹנִים וֶהֱכִינָהּ לִישִׁיבָה הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה אַף מִטֻּמְאַת מִדְרָס עַד שֶׁיַּקְצִיעַ שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בַּעֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְחֲתָה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה. עֲשָׂאָהּ אֵבוּס לִבְהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁקְּבָעָהּ בַּכֹּתֶל טְמֵאָה בְּכָל הַטֻּמְאוֹת:

   כסף משנה

   עריבה גדולה וכו' עד בכל הטומאות. שם וכחכמים:

9. הלכה ט׳

   מִטָּה שֶׁנִּטְּלוּ שְׁתֵּי אֲרֻכּוֹת שֶׁלָּהּ אַחַר שֶׁנִּטְמֵאת וְעָשָׂה לָהּ אֲרֻכּוֹת חֲדָשׁוֹת וְלֹא שִׁנָּה אֶת הַנְּקָבִים וְנִשְׁבְּרוּ הַחֲדָשׁוֹת עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ. נִשְׁתַּבְּרוּ הַיְשָׁנוֹת טְהוֹרָה שֶׁהַכּל הוֹלֵךְ אַחַר הַיְשָׁנוֹת:

   כסף משנה

   מטה שניטלו שתי ארוכות שלה וכו' עד שהכל הולך אחר הישנות. פי"ט:

10. הלכה י׳

    מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס וְנִטְּלָה קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ שֶׁעֲדַיִן צוּרַת הַמִּטָּה עוֹמֶדֶת. נִטְּלָה אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם טְהוֹרָה:

11. הלכה י״א

    קִצֵּץ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מִטָּה בַּאֲלַכְסוֹן אוֹ שֶׁקִּצֵּץ שְׁתֵּי כְּרָעַיִם טֶפַח עַל טֶפַח בַּאֲלַכְסוֹן אוֹ שֶׁמִּעֲטָן פָּחוֹת מִטֶּפַח הֲרֵי זוֹ נִשְׁבְּרָה וּטְהוֹרָה. נִשְׁבְּרָה אֲרֻכָּה וְתִקְּנָהּ עֲדַיִן הִיא אַב טֻמְאָה כְּשֶׁהָיְתָה. נִשְׁבְּרָה הָאֲרֻכָּה הַשְּׁנִיָּה וְתִקְּנָהּ טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס אֲבָל טְמֵאָה מַגַּע מִדְרָס. לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה הַשְּׁנִיָּה טְהוֹרָה:

12. הלכה י״ב

    מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס אוֹ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת וְנִגְנַב חֶצְיָהּ אוֹ אָבַד חֶצְיָהּ אוֹ שֶׁחִלְּקוּהָ אַחִין אוֹ שֻׁתָּפִין הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה שֶׁהֲרֵי זֶה כִּכְלִי שֶׁנִּשְׁבַּר. הֶחְזִירוּהָ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁעָשָׂה כְּלִי אֶחָד מִשִּׁבְרֵי כֵּלִים שֶׁנִּטְמָא שֶׁהוּא טָהוֹר וּמְקַבֵּל טֻמְאָה לְהַבָּא:

    כסף משנה

    (י-יב) מטה שהיתה טמאה מדרס וכו' עד להבא. פי"ח וכת"ק דרבי נחמיה:

13. הלכה י״ג

    מִטָּה שֶׁנִּפְרְקוּ אֵיבָרֶיהָ אִם נִשְׁבְּרָה אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם אוֹ קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם הֲרֵי אֵלּוּ מִתְטַמְּאִין מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיִין לְסָמְכָן בַּכֹּתֶל וְלִישֹׁן עֲלֵיהֶן:

    השגת הראב״ד

    מפני שראויין לסומכן. א"א זה לדעת רבי נחמיה ודלא כרבנן עיין במשנה פי"ח ועוד קשה דידיה אדידיה ולמעלה לא כתב כן:

    כסף משנה (2)

    מטה שנפרקו איבריה וכו'. בפי"ח דכלים מטה מיטמאה חבילה ומיטהרת חבילה דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מיטמאה איברים ומיטהרת איברים ובפ"ק דסוכה עלה י"ו מייתי לה וקאמר עלה מאי ניהו אמר רב חנן אמר רבי ארוכה ושתי כרעיים קצרה ושתי כרעיים למאי חזו למסמכינהו אגודא ולמיתב עלייהו ומישדא אשלי ופירש רש"י למסמכינהו אגודא לקרבן אצל הכותל הרחב כמלא רוחב מטה ונותן עצים מן הכרעיים ולכותל למראשותיה ולמרגלותיה ומישדא אשלי ונותן חבלים ומסרג וראוי למשכב ומטמא מדרס:

    וכתב הראב"ד מפני שראויין לסמכן א"א זה לדעת רבי נחמיה וכו'. כלומר משיג על רבינו שפסק כאן כרבי נחמיה שהוא יחידאה כלומר דהאי פלוגתא שייכא בדרבי נחמיה ות"ק שכתבתי בסמוך ואי מהא לא הוה קשיא דאיכא למימר כיון דחכמים דר"א סברי כרבי נחמיה נקטינן כוותייהו אבל מ"ש דקשיא דידיה אדידיה קשיא דלעיל בסמוך פסק כתנא קמא דרבי נחמיה והכא פסק כרבי נחמיה וי"ל שרבינו סובר דלא שייכא האי פלוגתא בהאי פלוגתא דפלוגתא דת"ק ורבי נחמיה כשהיתה המטה טמאה מדרס ובהא הלכה כת"ק דמטהר בניטלה ארוכה ושתי כרעיים דכיון שאין צורת המטה עומד אזלא לה טומאה ופלוגתא דרבי אליעזר וחכמים במטה טהורה וקאמרי חכמים שאע"פ שניטלה ארוכה ושתי כרעיים מקבלת טומאה מפני שראויים לסמכן ולישן ולישנא דרבינו דייק הכי בהדיא ולישנא דמתניתין נמי דייקא הכי דגבי פלוגתא דרבי נחמיה קתני מטה שהיתה טמאה מדרס וגבי פלוגתא דר"א קתני מטה מיטמאת איברים:

14. הלכה י״ד

    מִטָּה שֶׁנִּטְמֵאת כֻּלָּהּ אִם הִטְבִּילָהּ אֵיבָרִים אֵיבָרִים טְהוֹרָה:

    כסף משנה

    מטה שנטמאת כולה וכו'. משנה סוף פרק י"ח וכחכמים וסוכה (דף י"ו):

15. הלכה ט״ו

    הַמְפָרֵק אֶת הַמִּטָּה לְהַטְבִּילָהּ הַנּוֹגֵעַ בַּחֲבָלִים שֶׁלָּהּ טָהוֹר:

    כסף משנה

    המפרק את המטה וכו'. ריש פרק י"ט שם:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי