משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק כב

27 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   כַּמָּה שִׁעוּר הַבֶּגֶד לְהִתְטַמֵּא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לְמִדְרָס. וְשָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מְכֻוָּנוֹת עִם הַמֶּלֶל לְטֻמְאַת הַמֵּת אוֹ לִשְׁאָר טֻמְאוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּבִגְדֵי צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֲבָל בְּגָדִים שֶׁל שְׁאָר מִינִין אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּל הַטֻּמְאוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בָּהֶן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ יֶתֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לב) "אוֹ בֶגֶד" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְרַבּוֹת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כִּשְׁאָר בְּגָדִים לַטֻּמְאָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּקְרָעִים מִן הַבְּגָדִים. אֲבָל הָאוֹרֵג בֶּגֶד בִּפְנֵי עַצְמוֹ כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל שְׁאָר טֻמְאוֹת חוּץ מִטֻּמְאַת מִדְרָס שֶׁאֵין מְקַבֵּל אוֹתָהּ אֶלָּא הָרָאוּי לְמִדְרָס:

   כסף משנה (5)

   כמה שיעור הבגד וכו'. פרק כ"ז.

   ומה שכתב מכוונות עם המלל. כך היא הגירסא והיא בפרק כ"ח שלש על שלש שאמרו חוץ מן המלל דברי רבי שמעון וחכמים אומרים שלש על שלש מכוונות ופירוש מלל דרך תופרי בגדים למלול מהבגד לכופלן מעט סביב התפירה ואח"כ תופר:

   במה דברים אמורים בבגדי צמר ופשתים וכו'. שבת פרק שני (דף כ"ו כ"ז):

   אבל האורג בגד וכו'. נראה שכתב כן מדתניא בפרק במה אשה עלה ס"ג ע"ב אריג כל שהוא טמא.

   ומה שכתב חוץ מטומאת מדרס וכו'. פשוט הוא:

2. הלכה ב׳

   הַבְּגָדִים הֶעָבִים בְּיוֹתֵר כְּגוֹן הַלְּבָדִין וְהַנִּמְטִין הַקָּשִׁין. אוֹ הַבְּגָדִים הָרַכִּין בְּיוֹתֵר כְּגוֹן בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהַבָּשָׂר נִרְאֶה מִתַּחְתָּן. אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּקֶּרַע שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בֵּין לְמִדְרָס בֵּין לִשְׁאָר טֻמְאוֹת:

   כסף משנה

   הבגדים העבים וכו'. בפרק כ"ח העבים והרכים אין בהם משום שלשה על שלשה:

3. הלכה ג׳

   כָּל הַקְּלִיעוֹת מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה בִּבְגָדִים. אֶחָד הַקּוֹלֵעַ חוּטִים וַעֲשָׂאָן פִּיף אוֹ הָאוֹרְגָן וַעֲשָׂאָן אַבְנֵט וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. חוּץ מִקְּלִיעָה שֶׁעוֹשִׂין הַצַּמָּרִים לִקְשֹׁר בָּהּ הַצֶּמֶר שֶׁהִיא טְהוֹרָה. הַקֶּלַע שֶׁבֵּית קִבּוּל אֶבֶן שֶׁבָּהּ אָרוּג אוֹ עוֹר מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. נִפְסַק בֵּית אֶצְבַּע שֶׁלָּהּ טְהוֹרָה. נִפְסַק [בֵּית] הַפָּקִיעַ שֶׁלָּהּ בִּלְבַד עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ. הַמִּכְמוֹרוֹת וְהָרְשָׁתוֹת מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהַחֵרֶם מְקַבֵּל טֻמְאָה מִפְּנֵי זוּטוֹ. מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵי אוֹתָהּ הַשְּׂבָכָה דַּקִּין בְּיוֹתֵר וַהֲרֵי הִיא כְּבֶגֶד. הָעוֹשֶׂה בֶּגֶד מִן הַחֵרֶם טָהוֹר. מִן זוּטוֹ מִתְטַמֵּא:

   כסף משנה (4)

   כל הקליעות וכו'. פ"ג דעדיות וכחכמים:

   הקלע שבית קיבול אבן שבה ארוג וכו'. ג"ז שם וכחכמים:

   המכמורות והרשתות וכו'. בספ"ג.

   ומה שכתב העושה בגד מן החרם טהור מן זוטו מתטמא. בפכ"ח:

4. הלכה ד׳

   עָשָׂה חָלוּק מִן הַמְּשַׁמֶּרֶת אִם יֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה מְקַבֵּל טֻמְאָה:

   כסף משנה

   עשה חלוק וכו'. תוספתא:

5. הלכה ה׳

   מְשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַיִן שֶׁבָּלְתָה אִם מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין מְלָאכָה רִאשׁוֹנָה טְמֵאָה. וְאִם לָאו טְהוֹרָה:

   כסף משנה

   משמרת של יין וכו'. גם זה שם:

6. הלכה ו׳

   מִטְפְּחוֹת סְפָרִים הַמְצֻיָּרוֹת אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן מְשַׁמְּשִׁין אָדָם שֶׁהֲרֵי צִיּוּרָן מֵעִיד עֲלֵיהֶן שֶׁבִּשְׁבִיל סֵפֶר נַעֲשׂוּ. וְשֶׁאֵינָן מְצֻיָּרוֹת מִתְטַמְּאוֹת בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת חוּץ מִטֻּמְאַת מִדְרָס מִפְּנֵי שֶׁאוֹמְרִין לוֹ עֲמֹד וְנַעֲשָׂה מְלַאכְתֵּנוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב:

   כסף משנה

   מטפחות ספרים. פרק כ"ח וכב"ה:

7. הלכה ז׳

   כֶּסֶת הַסַּבָּלִים שֶׁמַּנִּיחִין עַל כִּתְפֵיהֶן מִפְּנֵי הַמּוֹט מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס וּמְשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַיִן אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס:

   כסף משנה

   כסת הסבלים וכו' ומשמרת של יין אינה מתטמאה במדרס. פכ"ח:

8. הלכה ח׳

   בֶּגֶד שֶׁחִשֵּׁב עָלָיו לְצוּרוֹת אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. בִּטֵּל מַחְשַׁבְתּוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁעָשָׂה מִטְפָּחוֹת לְחַפּוֹת בָּהֶן כְּתָלִים אוֹ עַמּוּדִים אֵינָם מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה:

   כסף משנה (2)

   בגד שחישב עליו לצורות וכו'. פרק דם חטאת עלה צ"ד:

   בעה"ב שעשה מטפחות וכו'. תוספתא דכלים פרק י"ב:

9. הלכה ט׳

   חָלוּק הֶעָשׂוּי כִּסְבָכָה כְּדֵי לְשַׂחֵק בּוֹ שׁוֹתֵי שֵׁכָר אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:

   כסף משנה

   חלוק העשוי כסבכה וכו'. בפ' כ"ח חלוק של יוצאת החוץ העשוי כסבכה טמא ופירש רבינו של יוצאת החוץ אשר יצאו לשחוק הנה הן ילבשו זה המלבוש:

10. הלכה י׳

    כֻּפָּח שֶׁנְּתָנוֹ עַל הַסֵּפֶר טָהוֹר מִלְּקַבֵּל טֻמְאַת מִדְרָס. אֲבָל מִתְטַמֵּא בְּמֵת וּבִשְׁאָר טֻמְאוֹת:

    כסף משנה

    כפה שנתנו על הספר וכו'. בפכ"ח:

11. הלכה י״א

    הָעוֹשֶׂה אִסְפְּלָנִית בֵּין עַל הָעוֹר בֵּין עַל הַבֶּגֶד אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שִׁעוּר טְהוֹרִין. עָשָׂה עֲלֵיהֶן מְלוּגְמָא עַל הַבֶּגֶד אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה שֶׁהֲרֵי נִתְלַכְלֵךְ וְאֵינוֹ רָאוּי. וְעַל הָעוֹר מְקַבֵּל טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְקַנֵּחַ וְרָאוּי לְמִשְׁכָּב:

    כסף משנה

    העושה אספלנית כו' עד וראוי למשכב. שם וכתנא קמא:

12. הלכה י״ב

    מֵאֵימָתַי יְקַבֵּל הַבֶּגֶד טֻמְאָה מִשֶּׁיֶּאֱרֹג בּוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. וְכָל הַכֵּלִים הַנֶּאֱרָגִין בְּמַחַט כְּגוֹן הַכִּיס וְאַנְפְּלִיָא אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן:

    כסף משנה

    מאימתי יקבל הבגד טומאה וכו':

13. הלכה י״ג

    כָּל הַכֵּלִים הַנַּעֲשִׂין עַל גַּבֵּי מַחַט כְּגוֹן מְצוּדָה כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מְלַאכְתָּן מְקַבְּלִין טֻמְאָה:

14. הלכה י״ד

    סְבָכָה שֶׁמַּנִּיחוֹת הַבָּנוֹת בְּרָאשֵׁיהֶן אִם הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ מִפִּיהָ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה עַד שֶׁיִּגָּמֵר קַרְקָעִיתָהּ. וְאִם הִתְחִילָה מִקַּרְקָעִיתָהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת פִּיהָ. וּשְׁבִיסָה מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְחוּטֶיהָ חִבּוּר לָהּ לְטַמֵּא וּלְהִתְטַמֵּא:

15. הלכה ט״ו

    סְבָכָה שֶׁנִּקְרְעָה אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת רֹב שְׂעַר הָרֹאשׁ טְהוֹרָה:

    כסף משנה

    (יד-טו) סבכה שמניחות הבנות בראשיהן וכו' טהורה. בספכ"ח:

16. הלכה ט״ז

    חָלוּק שֶׁל בֶּגֶד אוֹ שֶׁל לֶבֶד אוֹ שֶׁל נְיָר מֵאֵימָתַי הוּא גְּמַר מְלַאכְתּוֹ מִשֶּׁיִּפְתַּח אֶת פִּיו. הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוֹ וְהַקָּטֹן לְפִי קָטְנוֹ. וְאִם נִטְמָא הֶחָלוּק מֵאֵימָתַי הוּא טָהֳרָתוֹ מִשֶּׁיִּבְלֶה וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ רִאשׁוֹנָה. נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ רֻבּוֹ מִלְּמַעְלָה עֲדַיִן הוּא בְּטֻמְאָתוֹ רֻבּוֹ מִלְּמַטָּה טָהוֹר. וְאִם נִקְרָע מִבֵּית פִּיו טָהוֹר:

17. הלכה י״ז

    הָעוֹשֶׂה חֲגוֹר מִצַּוָּאר שֶׁל בֶּגֶד וּמִצִּדּוֹ שֶׁל סָדִין אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּמְלל שִׂפְתוֹתָיו. עֲשָׂאָהוּ מֵאֶמְצַע הַבֶּגֶד וּמֵאֶמְצַע הַסָּדִין אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּמְלל מִצַּד הַשֵּׁנִי:

18. הלכה י״ח

    חֲגוֹר שֶׁבָּלוּ צְדָדָיו וְאֶמְצָעִיתוֹ קַיֶּמֶת טָמֵא:

19. הלכה י״ט

    שָׂפָה שֶׁפֵּרְשָׁה מִן הַבֶּגֶד וְהִתְקִינָהּ לַחֲגֹר בָּהּ אֶת מָתְנָיו מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּאַבְנֵט:

    כסף משנה

    (טז-יט) חלוק של בגד וכו' עד מפני שהיא כאבנט. תוספתא פכ"ג דכלים:

20. הלכה כ׳

    טַלִּית שֶׁל עָנִי שֶׁבָּלְתָה אִם הָיוּ רֹב שִׂפְתוֹתֶיהָ קַיָּמוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ בָּרִיא הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. אֵין שִׂפְתוֹתֶיהָ קַיָּמוֹת אִם יֵשׁ בָּהּ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ חָזָק וּבָרִיא מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְכֵן שְׁאָר בִּגְדֵי עֲנִיִּים:

    כסף משנה

    טלית של עני וכו'. תוספתא פרק כ"ד דכלים:

21. הלכה כ״א

    מַטְלִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה. וְאִם חִשֵּׁב עֲלֵיהֶן וְהֵכִינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה עַד שֶׁיִּהְיוּ פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ. שֶׁכָּל פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּלָל וְאַף עַל פִּי שֶׁהֱכִינוֹ:

    כסף משנה (2)

    מטליות שאין בהם שלשה על שלשה וכו' ואם חישב עליהם וכו'. בפ' דם חטאת עלה צ"ד.

    ומ"ש שכל פחות משלש על שלש וכו'. משנה בכלים פכ"ז:

22. הלכה כ״ב

    פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁהִתְקִינוֹ לִפְקֹק בּוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ וּלְנַעֵר בּוֹ אֶת הַקְּדֵרָה וּלְקַנֵּחַ בּוֹ אֶת הָרֵיחַיִם וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. אִם הִשְׁלִיכוֹ בָּאַשְׁפָּה אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. תְּלָאוֹ בְּמָגוֹד אוֹ הִנִּיחוֹ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהִנִּיחוֹ בְּתוֹךְ בְּגָדָיו וַעֲדַיִן הוּא חָשׁוּב אֶצְלוֹ וּמְקַבֵּל שְׁאָר טֻמְאוֹת חוּץ מִטֻּמְאַת מִדְרָס. שֶׁהֲרֵי הוּא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים:

    כסף משנה

    פחות משלשה על שלשה וכו'. ריש פרק כ״ח דכלים פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקוק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הריחים בין מן המוכן בין שאינו מוכן טמא דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור רבי עקיבא אומר מן המוכן טמא משאינו מוכן טהור ובפרק במה מדליקין (שבת דף כ״ט) מפרש דבהניחו בקופסא כ״ע לא פליגי דטמא ובזרקו לאשפה כ״ע לא פליגי דטהור כ״פ בתלאו במגוד דהיינו יתד או הניחו אחורי הדלת ומסיק התם דהדר ביה רבי עקיבא לגבי רבי יהושע הלכך הלכה כרבי יהושע ואם כן יש לתמוה על רבינו למה פסק בתלאו במגוד או הניחו אחורי הדלת שהוא טמא וצריך עיון:

23. הלכה כ״ג

    שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ בָּאַשְׁפָּה אִם הָיָה בָּרִיא כְּדֵי לִצְרוֹר בּוֹ רֹבַע הַקַּב מֶלַח גַּס וְלֹא יִקָּרַע הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס וְאִם לָאו אֵינוֹ מִתְטַמֵּא. אֲבָל אִם הָיָה בַּבַּיִת אִם הָיָה בָּרִיא אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִצְרֹר בּוֹ מֶלַח אוֹ שֶׁהָיָה צוֹרֵר בּוֹ מֶלַח וְלֹא הָיָה בָּרִיא הֲרֵי זֶה טָמֵא מִדְרָס:

    כסף משנה (2)

    שלשה על שלשה שהיה מושלך באשפה וכו'. פרק כ"ז דכלים.

    ומ"ש מלח גס. ג"ז שם וכחכמים:

24. הלכה כ״ד

    שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁנִּקְרַע וְלֹא הֻבְדְּלוּ הַקְּרָעִים אִם נוֹתְנוֹ עַל הַכִּסֵּא וּכְשֶׁיֵּשֵׁב עָלָיו יִגַּע בְּשָׂרוֹ בַּכִּסֵּא הֲרֵי זֶה טָהוֹר וְאִם לָאו הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס:

    השגת הראב״ד

    שלשה על שלשה. א"א לשון התוספתא שבכה שנקרעה ונתנה על הכסא וכו' ובשרו נוגע בכסא טהורה וכן העור והמפץ שנקרעו ונתנה על הכסא ומכאן הוציא שלשה על שלשה:

25. הלכה כ״ה

    שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁנִּמְחָה מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ קֶשֶׁר אוֹ שְׁנֵי חוּטִין מַתְאִימִין הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה:

26. הלכה כ״ו

    שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁהִשְׁלִיכָהּ בָּאַשְׁפָּה טְהוֹרָה. הֶחֱזִירָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. לְעוֹלָם הַשְׁלָכָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ וְהַחְזָרָתָהּ מְטַמֵּאתָהּ חוּץ מִשֶּׁל אַרְגָּמָן וְשֶׁל זְהוֹרִית טוֹבָה שֶׁאֲפִילוּ הָיְתָה עַל הָאַשְׁפָּה מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה:

    כסף משנה (2)

    (כד-כו) שלשה על שלשה שנקרע וכו' עד מפני שהיא חשובה. שם:

    כתב הראב"ד שלשה על שלשה א"א לשון התוספתא שבכה שנקרעה וכו'. וצריך עיון:

27. הלכה כ״ז

    שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁנְּתָנָהּ בְּכַדּוּר אוֹ שֶׁעֲשָׂאָהּ כַּדּוּר בִּפְנֵי עַצְמָהּ טְהוֹרָה. אֲבָל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁנְּתָנוֹ בְּכַדּוּר הֲרֵי הוּא כְּמוֹת שֶׁהָיָה וּמִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס. עָשָׂהוּ כַּדּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס שֶׁהֲרֵי הַתֶּפֶר מְמַעֲטוֹ מִשְּׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה:

    השגת הראב״ד

    ומתטמא במדרס. א"א אני אין לי אלא שאר טומאות אבל טומאת מדרס אין לו שהרי בטלו מתורת מדרס ואם עשאו כדור בפני עצמו אף משאר טומאות טהור מפני שהתפירה ממעטו והו"ל כפחות משלשה שהתקינו לפקוק בו את המרחץ שבטלו מתורת בגד וטהור:

    כסף משנה (2)

    שלש על שלש שנתנה בכדור וכו' עד סוף הפרק. ריש פרק כ"ח.

    ועל מה שכתב ומתטמא במדרס כתב הראב"ד אני אין לי אלא שאר טומאות וכו'. ורבינו מפרשה לענין טומאת מדרס שלשה על שלשה טפחים מיטמא בו ואין בזה הכרע:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי