משנה תורה · ספר טהרה · הלכות כלים

רמב״ם הלכות כלים פרק יב

18 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי עוֹר וּכְלֵי עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבְּרוּ טִהֲרוּ מִטֻּמְאָתָן. חָזַר וְעָשָׂה כְּלִי מִשִּׁבְרֵיהֶם אוֹ שֶׁקִּבֵּץ אֶת שִׁבְרֵיהֶן וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים אֲחֵרִים הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁאָר הַכֵּלִים הַטְּהוֹרִים שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ מִקֹּדֶם שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. וְכֵן כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ אַחַר שֶׁנִּטְמְאוּ טִהֲרוּ. הִתִּיכָן וְחָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים אֲחֵרִים חָזְרוּ לַטֻּמְאָה הַיְשָׁנָה. וְאֵין לִכְלֵי מַתָּכוֹת טָהֳרָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיַּטְבִּילֵם בְּמִקְוֶה כְּשֶׁהֵם שְׁלֵמִים אוֹ יִשָּׁאֲרוּ שְׁבוּרִים:

   כסף משנה (2)

   כלי עץ וכלי עור וכו'. ריש פרק ב' וריש פרק ט"ו דכלים:

   ומ"ש וכן כלי מתכות וכו' חזרו לטומאה הישנה. שם רפי"א:

2. הלכה ב׳

   וַחֲזָרַת כְּלֵי מַתָּכוֹת לְטֻמְאָתָן הַיְשָׁנָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּמִפְּנֵי מָה גָּזְרוּ עַל כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁיַּחְזְרוּ לְטֻמְאָתָן הַיְשָׁנָה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְטַמֵּא לוֹ כְּלִי וְיַתִּיכֶנּוּ וְיַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ כְּלִי אַחֵר בּוֹ בְּיוֹם אִם יֹאמַר שֶׁהוּא טָהוֹר כְּדִין תּוֹרָה יָבוֹא לוֹמַר הַשְּׁבִירָה מְטַהֶרֶת וְהַטְּבִילָה מְטַהֶרֶת כְּשֵׁם שֶׁאִם נִשְׁבַּר וְהִתִּיכוֹ וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ כְּלִי כְּשֶׁהָיָה הֲרֵי הוּא טָהוֹר בּוֹ בַּיּוֹם כָּךְ אִם הִטְבִּילוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּשֶׁהָיָה הֲרֵי הוּא טָהוֹר בּוֹ בַּיּוֹם וְיָבוֹאוּ לוֹמַר שֶׁאֵין הַכֵּלִים צְרִיכִין הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ מִפְּנֵי זֶה הַחֲשָׁשׁ גָּזְרוּ טֻמְאָה עֲלֵיהֶם:

   כסף משנה

   ומפני מה גזרו על כלי מתכות וכו'. פרק קמא דשבת עלה י"ו:

3. הלכה ג׳

   אֶחָד כְּלִי שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת אוֹ בִּשְׁאָר הַטֻּמְאוֹת אִם הִתִּיכוֹ חָזַר לְטֻמְאָתוֹ הַיְשָׁנָה עַד שֶׁיַּטְבִּיל. נִטְמָא בְּמֵת וְהִזָּה עָלָיו בַּשְּׁלִישִׁי וְאַחַר כָּךְ הִתִּיכוֹ וַעֲשָׂאָהוּ כְּלִי אַחֵר וְהִזָּה עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי וְהִטְבִּילוֹ הֲרֵי זֶה טָמֵא וְאֵין הַזָּיָה שֶׁקֹּדֶם הִתּוּךְ מִצְטָרֶפֶת לְהַזָּאָה שֶׁאַחַר הִתּוּךְ וְאֵין לוֹ טָהֳרָה עַד שֶׁיַּזֶּה עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְיַטְבִּיל כְּשֶׁהוּא כְּלִי קֹדֶם שְׁבִירָה אוֹ יַזֶּה עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְיַטְבִּיל אַחַר שֶׁיַּתִּיכֶנּוּ:

   השגת הראב״ד

   ויטביל כשהוא כלי. א"א אני לא הכרתי דבריו לא מן המשנה ולא מן התוספתא ומה שאמר רבי יהושע בתחלה במשנה אין מטהרין אלא שלמים זה הוא שאמר בסוף אין הזאה פחות משלישי ושביעי כלומר דהיינו כעין שלמין שאין שבירתן עולה להם במקום מים כמו שאמר רבי אליעזר ולעולם אם היזה עליהם בשלישי ונשברו והתיכן בו ביום מזה עליהן פעם שנייה בשביעי וטהורים שהרי מטהרין ג' וז' כשהם שלמים וכך נ"ל והמחמיר יותר מזה עליו הראיה:

   כסף משנה (3)

   אחד כלי שנטמא במת או בשאר הטומאות וכו'. רפי"א וכתנא קמא:

   נטמא במת והזה עליו בשלישי וכו'. סוף פרק י"ד וכרבי יהושע:

   וכתב הראב"ד ואין לו טהרה עד שיזה עליו שלישי ושביעי ויטביל כשהוא כלי קודם שבירה או יזה עליו שלישי ושביעי ויטביל אחר שיתיכנו א"א אני לא הכרתי דבריו וכו'. ואין הכרח בדבר:

4. הלכה ד׳

   בַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר אִם רֹב מִן הַטָּמֵא טָמֵא וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה טָמֵא. וְכֵן טִיט שֶׁבְּלָלוֹ בִּגְלָלִים וְשָׂרַף הַכּל בְּכִבְשָׁן וַעֲשָׂאָהוּ כְּלִי אִם רֹב מִן הַטִּיט הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי חֶרֶס וְאִם רֹב מִן הַגְּלָלִים אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:

   כסף משנה

   ברזל טמא וכו' וכן טיט שבללו בגללים וכו'. פי"א:

5. הלכה ה׳

   כְּלֵי מַתָּכוֹת הַטְּהוֹרִין שֶׁאֲנָכָן בַּאֲנָךְ טָמֵא טְמֵאִים. אֲבָל הָעוֹשֶׂה כֵּלִים מִן הָאֲנָךְ הַטָּמֵא הֲרֵי הֵן טְהוֹרִין:

   כסף משנה

   כלי מתכות וכו'. תוספתא פרק שמיני אלא שכתובה בחילוף וכך היא גירסת ר"ש:

6. הלכה ו׳

   קוֹרְדוֹם שֶׁעֲשָׂאָהוּ מִן הַבַּרְזֶל הַטָּהוֹר וְעָשָׂה עֻשְׁפּוֹ מִן הַטָּמֵא הֲרֵי זֶה טָמֵא. עָשָׂה עֻשְׁפּוֹ מִן הַטָּהוֹר וְהַקּוֹרְדוֹם מִן הַטָּמֵא הֲרֵי זֶה טָהוֹר. שֶׁהַכּל הוֹלֵךְ אַחַר עוֹשֵׂה הַמְּלָאכָה:

7. הלכה ז׳

   קוֹרְדוֹם טָהוֹר שֶׁחֲסָמוֹ בְּבַרְזֶל טָמֵא טָהוֹר:

8. הלכה ח׳

   קִיתוֹן שֶׁעֲשָׂאָהוּ מִן הַטָּמֵא וְשׁוּלָיו מִן הַטָּהוֹר טָהוֹר. עֲשָׂאָהוּ מִן הַטָּהוֹר וְשׁוּלָיו מִן הַטָּמֵא טָמֵא. שֶׁהַכּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמְקַבֵּל הָעוֹשֵׂה מְלָאכָה:

   כסף משנה

   (ו-ח) קרדום שעשאו וכו' עד אחר המקבל. שם:

9. הלכה ט׳

   כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאָה שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ וְנִשְׁבַּר וְהִתִּיכוֹ וְחָזַר וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ כְּלִי אַחֵר הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם חָזַר לְטֻמְאָתוֹ הַיְשָׁנָה אוֹ לֹא חָזַר:

   כסף משנה

   כלי מתכות שנטמא וכו':

10. הלכה י׳

    כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁנִּטְמְאוּ וְנִשְׁבְּרוּ טָהֲרוּ כְּכָל הַכֵּלִים וַאֲפִלּוּ הִתִּיכָן וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים אֲחֵרִים אֵינָם חוֹזְרִים לַטֻּמְאָה הַיְשָׁנָה לְפִי שֶׁעִקַּר טֻמְאָתָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן בְּטֻמְאָה יְשָׁנָה. וְכֵן כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁנִּשְׁבְּרוּ אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁבְרֵיהֶן כֵּלִים וּרְאוּיִין לְתַשְׁמִישׁ הוֹאִיל וְהֵם שִׁבְרֵי כֵּלִים אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לִכְלֵי חֶרֶס. כֵּיצַד. קְעָרָה שֶׁל זְכוּכִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה וְהִתְקִין שׁוּלַיִם לְתַשְׁמִישׁ אֵין הַשּׁוּלַיִם מְקַבְּלִין טֻמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בַּקְּעָרָה. וְאִם קִרְסֵם אֶת מְקוֹם הַשֶּׁבֶר וְשָׁפוֹ בְּשׁוּפִין הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

11. הלכה י״א

    צְלוֹחִית קְטַנָּה הַנִּטֶּלֶת בְּיָד אַחַת שֶׁנִּטַּל פִּיהָ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַכְנִיסִין הַיָּד לְתוֹכָהּ אֶלָּא יוֹצֵק מִמֶּנָּה. אֲבָל גְּדוֹלָה הַנִּטֶּלֶת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁנִּטַּל פִּיהָ טְהוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חוֹבֶלֶת בַּיָּד בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכָהּ. וְכֵן צְלוֹחִית שֶׁל פַּלְיָטוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְטַנָּה אִם נִטֶּלֶת פִּיהָ טְהוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁחוֹבֶלֶת בְּאֶצְבָּעוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹצִיא הַבּשֶֹׁם מִתּוֹכָהּ:

12. הלכה י״ב

    לָגִינִים הַגְּדוֹלִין שֶׁנִּטַּל פִּיהֶן עֲדַיִן הֵן כֵּלִים מִפְּנֵי שֶׁמַּתְקִינָם הוּא לְכִבְשָׁנִים:

13. הלכה י״ג

    כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ טָהוֹר. נִפְגַּם בּוֹ שְׁלִישׁ הֶקֵּפוֹ בְּרֹב גָּבְהוֹ טָהוֹר. נִקַּב וּסְתָמוֹ בֵּין בְּבַעַץ בֵּין בְּזֶפֶת טָהוֹר. וְהַכּוֹס וְהַצְּלוֹחִית שֶׁנִּקְּבוּ בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה טְהוֹרִין:

    השגת הראב״ד

    נפגם בו שליש. א"א דעת כריסו היא זאת לשון המשנה נפגם שלש ברובו טהור ויש שקורין כרובו וענין אחד הוא ותחלת המשנה כוס שנפגם רובו טהור נפגם בו שלש ברובו טהור ופירושו נפגם רובו שנטלה ממנו חתיכה אחת גדולה שהיא רוב הקיפו או אפילו שלש פגימות שהן מפוזרות ברובו טהור שהן נחשבות רוב שבו:

14. הלכה י״ד

    הַתַּמְחוּי וְהַקְּעָרָה שֶׁנִּקְּבוּ מִלְּמַעְלָה טְמֵאִין מִלְּמַטָּה טְהוֹרִין. נִסְדְּקוּ אִם יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הַחַמִּין כְּצוֹנְנִין טְמֵאִין וְאִם לָאו טְהוֹרִין:

15. הלכה ט״ו

    הַכּוֹסוֹת הַחֲתוּכִין אַף עַל פִּי שֶׁשִּׂפְתוֹתֵיהֶם סוֹרְכִין אֶת הַפֶּה מְקַבְּלִים טֻמְאָה:

    כסף משנה (5)

    (י-טו) כלי זכוכית שנטמאו וכו'. פרק קמא דשבת (דף י"ו):

    וכן כלי זכוכית שנשברו וכו' עד ברוב גובהו טהור. בסוף כלים:

    ומה שכתב דצלוחית קטנה היא הניטלת ביד אחת וגדולה היא הניטלת בשתי ידים. הכי משמע בתוספתא בסוף כלים. וכתב הראב"ד נפגם בו שליש א"א דעת כריסו היא וכו' ואני אומר שרבינו היה גורס שליש ברובו ופירושו בה נכון והראב"ד היה גורס שלש ולפיכך פירש מה שפירש:

    ומה שכתב ניקב וסתמו וכו'. שם וכת"ק:

    והכוס והצלוחית וכו' עד מקבלים טומאה. תוספתא בסוף כלים:

16. הלכה ט״ז

    הָאֲפַרְכֵּס שֶׁל זְכוּכִית טָהוֹר שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמוֹ מַחַץ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל:

17. הלכה י״ז

    זְכוּכִית שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ לְמַרְאָה טְהוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת לְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית לְקַבָּלָה. הַתַּרְוָד שֶׁל זְכוּכִית שֶׁהוּא מְקַבֵּל אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁמַּנִּיחוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן נֶהְפָּךְ עַל צִדּוֹ וְאֵינוֹ מְקַבֵּל הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה:

    כסף משנה (2)

    זכוכית שעושים אותה למראה טהור וכו'. משנה שם אספקלריא טהורה:

    התרווד של זכוכית וכו'. שם וכר"ע מחבירו:

18. הלכה י״ח

    תַּמְחוּי שֶׁל זְכוּכִית שֶׁעֲשָׂאוֹ מַרְאָה מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂאוּהוּ לְמַרְאָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרִים שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ נִרְאִין מֵאֲחוֹרָיו הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְכָל כְּלֵי זְכוּכִית אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן כְּכָל הַכֵּלִים:

    כסף משנה (2)

    תמחוי של זכוכית וכו'. שם תמחוי שעשאו אספקלריא טמא ואם מתחילה עשאו לשם אספקלריא טהור:

    וכל כלי זכוכית וכו'. תוספתא בסוף כלים:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי