האם מותר לאכול אוכל שבישלה עובדת זרה בבית?

בישולי גויים

השולחן ערוך (יו״ד קיג, א) פוסק: ״דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי, וגם עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת או לפרפרת, שבישלו עובד כוכבים – אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל – אסור משום בישולי עובד כוכבים״. הגזירה נועדה למנוע קירבה יתרה ונישואי תערובת, ושלא יבוא להאכיל איסור.

על מה חלה

רק על מאכלים שאינם נאכלים חיים (בשר, עוף, דגים, ביצים, תפוחי אדמה, אורז, פסטה) וחשובים – ״עולים על שולחן מלכים״. מאכלים שנאכלים חיים (ירקות לסלט, פירות), או מאכלים פשוטים (פופקורן, יש מחלוקת בחלקם) – אינם בכלל הגזירה. הדברים מפורטים במדריך בישולי גויים.

השתתפות של יהודי

השולחן ערוך (קיג, ז) כותב שהדלקת האש אינה מועילה בשאר תבשילים, ״אלא ההנחה דוקא״ – כלומר, יהודי צריך להניח את הסיר על האש. הרמ״א שם חולק: ״ויש חולקין וסבירא להו דהדלקת האש או חיתוי בגחלים מהני לענין בישול״. לכן לפי מנהג אשכנז – מספיק שיהודי הדליק את הכיריים או התנור.

בפועל בבית

משפחה שמעסיקה מטפלת או עובדת בית שאינה יהודייה: לפי מנהג הספרדים – אחד מבני הבית מניח את הסיר על האש או מכניס את התבנית לתנור, והעובדת יכולה להמשיך מכאן. לפי מנהג אשכנז – אחד מבני הבית מדליק את האש, ויש שנוהגים להשאיר להבה קטנה דולקת. כשמדובר בבישול חוזר של מאכל שכבר התבשל בידי יהודי – יש מקילים.

הכלים

אם הגוי בישל בלי השתתפות יהודי – גם הכלים נאסרים ומצריכים הכשרה, לפי רוב הפוסקים. לכן חשוב להדריך את העובדת מראש.

ראו בישולי גויים ולחם שאפה גוי. הקיצור – סימן לח.