האם מותר לאכול לחם שאפה גוי?

טעם הגזירה

המשנה (עבודה זרה לה ע״ב) מונה את הפת של גויים בין הדברים שאסרו חז״ל. טעם הגזירה לא היה חשש לאיסור במאכל עצמו – הלחם עשוי מקמח, מים ומלח – אלא שמירה על הקהילה מהתבוללות, ״משום חתנות״, כלשון השולחן ערוך.

פת פלטר – מאפייה

השולחן ערוך (יו״ד קיב, ב) כותב: ״יש מקומות שמקילין בדבר ולוקחים פת מנחתום העובד כוכבים, במקום שאין שם נחתום ישראל, מפני שהיא שעת הדחק״. הרמ״א מביא שיש אומרים שמותר אפילו במקום שיש פת ישראל. מכאן ההבדל בין המנהגים.

פת בעל הבית

לחם שגוי אפה בביתו לצורך עצמו – ״פת בעלי בתים״ – אסור לכל הדעות, כי בו עיקר הגזירה: הוא יוצר קרבה אישית. ויש בזה פרטים כשהיהודי השתתף באפייה, כמו הדלקת התנור – ״פת ישראל״ גם אם גוי אפה.

עשרת ימי תשובה

השולחן ערוך באורח חיים (תרג) כותב שגם מי שאינו נזהר מפת פלטר כל השנה – בעשרת ימי תשובה ייזהר. זו הנהגה של תוספת קדושה בימים אלה.

מה זה אומר היום

בארץ ישראל רוב המאפיות הכשרות מבטיחות ״פת ישראל״. בחוץ לארץ, מוצרי מאפה עם הכשר עשויים להיות ״פת פלטר״, וההכשרים מציינים זאת. מי שנוהג להחמיר – יבדוק את הסימון. וגם המקילים בפת פלטר צריכים הכשר על כשרות המרכיבים והכלים.

הקיצור (לח) והרמב״ם (מאכלות אסורות יז) מביאים את הדינים.