מה זה יין מבושל, ולמה זה חשוב?

סתם יינם

בזמן חז״ל היו הגויים מנסכים יין לעבודה זרה, ולכן התורה אסרה יין נסך. חז״ל הרחיבו את האיסור לכל יין של גוי, וגם ליין של יהודי שגוי נגע בו – ״סתם יינם״ – כדי להרחיק מן התבוללות (עבודה זרה כט ע״ב). השולחן ערוך מאריך בדינים ביו״ד קכג וקכד.

היין המבושל

השולחן ערוך (קכג, ג) פוסק: ״יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים – מותר, ומאימתי נקרא מבושל? משהרתיח על גבי האש״. הטעם: יין מבושל לא שימש לניסוך ולא היה חשוב כמו יין רגיל, ולכן חז״ל לא גזרו עליו.

בימינו: פסטור

היום יין מבושל מיוצר בתהליך של חימום מהיר לטמפרטורה גבוהה (פסטור), שאינו פוגע הרבה בטעם. הפוסקים נחלקו באיזו טמפרטורה היין נחשב מבושל, ולכן ההכשרים קובעים טמפרטורה מסוימת. על הבקבוק נכתב ״מבושל״ או ״פסטור״.

מי שאינו שומר שבת

רבים מן הפוסקים כתבו שגם יהודי שמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לעניין מגע ביין, ויש שהקלו ביהודים שאינם שומרי מצוות בזמננו, ״תינוקות שנשבו״. במשפחה ובאירוח, כשיש ספק – נוח להשתמש ביין מבושל, כך שאין צורך לחשוש.

מיץ ענבים

מיץ ענבים דינו כיין לעניין זה, וגם הוא צריך להיות מבושל אם ייגע בו מי שאינו שומר מצוות. ברוב המקרים מיץ ענבים כשר עובר פסטור ממילא.

הקיצור (מז) מביא את הדינים, והרמב״ם בהלכות מאכלות אסורות פרק יא.