האם מותר לשתות יין שגוי נגע בו?

סתם יינם

חז״ל אסרו יין שנגע בו גוי, בגלל הקשר של יין לעבודה זרה (״יין נסך״) ובגלל החשש מקירבה יתרה. הרמב״ם (מאכלות אסורות יא, א) כותב שיין שנתנסך לעבודה זרה אסור בהנאה, וחכמים גזרו על ״סתם יינם״ – יין של גוי או שגוי נגע בו – שאסור בשתייה. השולחן ערוך מאריך בדינים אלה ביו״ד קכג וקכד.

מה נקרא נגיעה

נגיעה ישירה ביין, הכנסת יד או חפץ לתוכו, או מזיגה והזזה של כלי פתוח מתוך כוונה – כל אלה אוסרים את היין, לפי פרטים רבים. נגיעה בבקבוק סגור – אינה אוסרת. מגע בלי כוונה ובלי ידיעה – יש בו פרטים וקולות.

יין מבושל

השולחן ערוך (קכג, ג) פוסק: ״יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים – מותר, ומאימתי נקרא מבושל – משהרתיח על גבי האש״. יין מבושל אינו ראוי לניסוך, ולכן לא נגזרה עליו הגזירה. בימינו ״מבושל״ פירושו בדרך כלל פסטור בחום גבוה, והפוסקים נחלקו באיזו טמפרטורה; ההשגחות מציינות ״מבושל״ על הבקבוק.

מיץ ענבים

מיץ ענבים דינו כיין לעניין זה. לכן גם מיץ ענבים צריך להיות מבושל אם עלול לבוא במגע גוי. רוב מיצי הענבים בחנויות מפוסטרים וכתוב עליהם ״מבושל״.

באירועים ובבית

באולמות שבהם המלצרים אינם יהודים – מגישים יין ומיץ ענבים מבושלים. בבית, כשיש עובדת או אורח שאינו יהודי – משאירים את היין בבקבוק סגור, או משתמשים ביין מבושל.

ראו מה זה יין מבושל ויין שנגע בו מי שאינו שומר שבת. הקיצור – סימן מז.