המילה "קָלַל" בתורה
17 מופעים · 16 פסוקים · שורש ק-ל-ל · גימטריה 160
הפועל קלל בתורה פירושו להיות קל – להצטמצם, לפחות בערך או בכמות – ובצורות אחרות לקלל, כלומר לבקש רעה למישהו או לזלזל בו; הוא מופיע לראשונה בתורה (בראשית ח, ח), כשנח בודק אם קלו המים, ובסך הכול 17 פעמים.
המשמעות הפשוטה: קל
המשמעות הבסיסית של השורש היא קלות. בפעם הראשונה המילה מתארת את מי המבול שהולכים ופוחתים: «וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה» (בראשית ח, ח). גם בסיפור הגר המילה מתארת ירידה בערך – לא של מים אלא של כבוד: «וַיָּבֹא אֶל־הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ» (בראשית טז, ד).
לקלל
בצורה אחרת של הפועל, קלל פירושו לקלל. בברכה לאברם נאמר: «וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה» (בראשית יב, ג). הברכה והקללה מופיעות כאן זו לצד זו, והקב"ה מבטיח לעמוד לצד אברם.
איסורים בתורה
התורה אוסרת לקלל במקרים שונים. אחד הבולטים הוא האיסור לקלל את מי שאינו יכול לשמוע: «לֹא־תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה׳» (ויקרא יט, יד). הפסוק מסתיים ביראת אלוקים. התורה מזהירה גם מפני קללת אב ואם, וכן מפני קללת נשיא בעמך.
בלעם
בספר דברים המילה מזכירה את בלעם, שנשכר כדי לקלל את ישראל: «עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת־בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ» (דברים כג, ה). הפסוק מזכיר את מעשה בלעם בין הדברים שהתורה זוכרת לדורות.
צורות ומילים מאותה משפחה
בתורה מופיעות צורות כמו קלו, ותקל, תקלל, יקלל, המקלל, לקלל ומקללך. מאותה משפחה באות המילים קללה וקלקל.
מבט מן הפסוקים
מן הפסוקים עולה קשר בין שתי המשמעויות: הקללה היא דרך "להקל" באדם, לזלזל בכבודו. התורה מזהירה מכך, ומלמדת שה׳ עומד לצד מי שהוא מברך.
מאת מערכת האתר.
משמעויות וצורות
- קָלַל פועל · 17 פעמיםתְקַלֵּל · יְקַלֵּל · הַמְקַלֵּל · הֲקַלּוּ · קַלּוּ · לְקַלֵּל · וּמְקַלֶּלְךָ · וַתֵּקַל · וָאֵקַל · וְהָקֵל · וּמְקַלֵּל · קִלֵּל
היכן היא מופיעה
בראשית: 6שמות: 3ויקרא: 6דברים: 1
הפרשות שבהן היא מרובה: אמור (4) · נח (3) · לך לך (3) · משפטים (2) · קדושים (2) · יתרו (1)
- בראשית ח, ח
וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
- בראשית ח, יא
וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי־קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ
- בראשית ח, כא
וַיָּרַח יְהוָה אֶת־רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־לִבּוֹ לֹא־אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת־הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא־אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת־כָּל־חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי
- בראשית יב, ג
וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה
- בראשית טז, ד
וַיָּבֹא אֶל־הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ
- בראשית טז, ה
וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ
- שמות יח, כב
וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ
- שמות כא, יז
וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת
- שמות כב, כז
אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר
- ויקרא יט, יד
לֹא־תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה
- ויקרא כ, ט
כִּי־אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ מוֹת יוּמָת אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ
- ויקרא כד, יא
וַיִּקֹּב בֶּן־הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת־הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל־מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת־דִּבְרִי לְמַטֵּה־דָן
- ויקרא כד, יד
הוֹצֵא אֶת־הַמְקַלֵּל אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל־הָעֵדָה
- ויקרא כד, טו
וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי־יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ
- ויקרא כד, כג
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹצִיאוּ אֶת־הַמְקַלֵּל אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה
- דברים כג, ה
עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת־בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ
מאמרים באתר על פסוקים עם המילה
- מטמונים מהפרשה · וקראת לשבת עונג · על בראשית ח, כא
- "ואברכה מברכיך ומקללך..." (י"ב, ג) - ברכת כהנים 'באהבה' · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על בראשית יב, ג
- מטמונים מהפרשה · וקראת לשבת עונג · על שמות כב, כז
- אמר - תוכן ענייני הפרשה · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על ויקרא כד, כג
- "שאהו בחיקך..." (י"א, י"ב) - תקוה שזו תהיה אבן קטנה - ספור · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על דברים כג, ה
מילים מאותה משפחה
ראו גם: קללה · ברכה · בלעם · כבד
שאלות נפוצות
כמה פעמים מופיעה המילה "קלל" בתורה?
בחמשה חומשי תורה המילה מופיעה 17 פעמים (כולל צורות עם אותיות שימוש), ב-16 פסוקים.
היכן מופיעה המילה "קלל" לראשונה בתורה?
לראשונה בבראשית ח, ח: "וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
מה הגימטריה של "קלל"?
160 (במספר הרגיל).
הספירה לפי חלוקת המילים של Open Scriptures; ייתכנו הבדלים קטנים ממניין אחר. נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.