שמות יח, כב

ושפטו. וידונון, לשון צווי:

והקל מעליך. דבר זה להקל מעליך והקל, כמו (שמות ח יא) והכבד את לבו, (מלכים ב ג כד) והכות את מואב, לשון הוה:

וִידוּנוּן יָת עַמָא בְּכָל עִדַן וִיהֵי כָּל פִּתְגַם רַב יַיְתוּן לְוָתָךְ וְכָל פִּתְגַם זְעֵיר יְדוּנוּן אִנוּן וְיִקְלוּן מִנָךְ וִיסוֹבְרוּן עִמָךְ:

וִידִינוּן יַת עַמָּא בְּכָל עִידַן וִיהֵי כָּל פִּתְגַּם רַב יֵיתוּן לְוָותָךְ וְכָל פִּתְגַּם קָלִיל יִדוֹנוּן הִינוּן וִיקִילוּן מִן מְטוֹל דְּעָלָךְ וִיסוֹבְרוּן עִמָךְ

וטעם ושפטו את העם בכל עת כי בהיות להם שופטים רבים ילך העשוק אל השופט בכל עת שירצה וימצאנו מזומן כי אליך לא יוכל להתקרב בכל עת מפני ההמון הגדול אשר לפניך והטרדה הגדולה אשר לך ורבים מהם יסבלו החמס הנעשה להם מפני שלא יזדמן להם להגידו לך ולא ירצו לעזוב מלאכתם ועסקיהם עד בא העת הפנאי שיוכלו לגשת אליך וזה טעם איש על מקומו יבא בשלום כי עתה מפני שלא יוכלו לגשת למשפט בכל עת לא ינוחו בשלום כי זה פתח לגוזלים לעשות חמס ולעושקים לעשות מריבה וטעם על מקומו אל כל המקום אשר יבאו שמה בהיותם במחנה במדבר ודקדקו רבותינו (סנהדרין לד) מלשון ושפטו את העם בכל עת שדיני ממונות גומרין אפילו בלילה כי לא אמר כל היום

ושפטו את. הדבר. ומה שלא ידעו הם לשפוט תשפטנו אתה. ואם אתה לא ידעתו והבאת אתה את הדברים אל האלהים:

כל הדבר - לדרוש אלהים.

והקל מעליך. דברי ריבות רבים שלא יצטרכו לבא לפניך:

ונשאו אתך. במה שתצטרך להיות אתה בעצמך הם יעזרוך, כענין ללמד דעת את העם אחר ששמעו מפיך, כמו שהזכירו בסדר משנה:

ושפטו את העם בכל עת. ענינו בכל עת שירצו כי אתה לבדך אי אפשר לך שתשפוט אותם בכל עת שירצו כי מי יוכל להתקרב אליך בהיות ההמון הגדול מקובצים עליך.

ושפטו את העם בכל עת על ידי שיהיו פנויים שאין להם לדבר עם השכינה כמוך ואין שאר צרכי צבור מוטלים עליהם כמו עליך.

והקל מעליך י״מ שהוא לשון צווי והקל המשא מעליך.

ושפטו את העם בכל עת. כל עת שיהיו צריכין למשפט יהיו מצויין להם:

ושפטו את העם. יהיו להם דיינין הרבה אבל אתה יחיד ולא תספיק לכולם הגה"ה:

והקל מעליך. לשון צווי כלו' והקל המשא שעליך:

ונשאו אלו הדיינין אתך:

בכל עת. רמז אפלו בזמן שהוא משה עסוק בקבלת חקי ה׳ ותורותיו וכדומה, אלו הם פנויים ישפטו בכל עת, מה שאין כן יכול עשות משה.

והקל מעליך ונשאו. פרוש, כי מה שאני אומר לך להקל מעליך, לא שלא תשפוט אלא הדבר הגדול, אלא ונשאו אתך, פרוש, אתה והם תהיו במלאכה זו.

בכל עת. לא כמו עתה שבע״כ נפסק המשפט ע״פ ענינים נחוצים בדור. ועתה המה ישבו למשפט תמיד:

כל הדבר הגדול. כמשמעו ענין גדול בכמות. דאחר שאין המשפט נעשה עפ״י התורה לא שייך לומר דין פרוטה כדין מאה ואפשר שכאשר יהיה עסק גדול בכמות יבקשו הבע״ד לבוא למשה ולסדר כל דבריהם לפניו:

והקל מעליך. היינו בדבר הקטן שיובא לפני השופטים. אם גם יש מהם שלא ירצו הדיינים לסמוך על דעתם. וישאלו ממך. מ״מ הרי יקלו ממך לשמוע טענות ומריבות. והדיינים יסדרו לפניך קוטב הדבר:

ונשאו אתך. כמה דברים יוציאו ויחתכו הדין בעצמם. הרי ישאו אתך במשא העם:

ושפטו. ובאשר יהיו שופטים רבים יוכלו לשפוט את העם כולו, וגם יוכלו ולשפוט בכל עת ולא יהיה ענוי הדין, ומה שתחשב שלא ידעו חקות משפט, הנה הדבר הגדול יביאו אליך, והם לא ישפטו רק הדבר הקטן, ובזה והקל מעליך ע"י שהם ישפטו דברים הקטנים שהה רוב המשפטים, וגם בדברים הגדולים שיביאו אליך, ונשאו אתך, כי יהייעו בשמיעת הטענות ועדות העדים ובאמירת הפסק דין:

ע פירוש ויהיו דנין בכל עת ונקרא עתיד כלומר שידונו בכל עת אבל ושפטו השני מתרגם ודיינין שהיו דנין בכל עת ונקרא בינוני עבר:

פ פירוש דאי אפשר לפרשו לשון צווי משום דבמינוי הדיינים הנזכרים כבר הגיע הקלות ואין צריך פעולה אחרת לעשות כדי להקל ופירושו בזה תוכל להקל מעליך ולא בסבה אחרת: