אלוקות – שאלות ותשובות
14 שאלות בנושא אלוקות, מתוך שאלות ותשובות באמונה.
- איך יודעים שיש אלוקים?
היהדות מציעה כמה דרכים: התבוננות בבריאה, שסדרה וחכמתה המופלאה מעידים על בורא; מסורת מעמד הר סיני, שעברה מדור לדור מפי עם שלם; וההיסטוריה של עם ישראל. הרמב״ם קובע שידיעת מציאות ה׳ היא ״יסוד היסודות״, ושהדרך לאהבתו עוברת דרך התבוננות במעשיו.
- למה אלוקים לא מראה את עצמו?
התורה עצמה מתארת ״הסתר פנים״ – תקופות שבהן ה׳ פועל בעולם בצורה נסתרת. אחד ההסברים המרכזיים: אילו ה׳ היה נגלה בכל רגע, לא הייתה בחירה חופשית, והאדם לא היה יכול לבחור בטוב מרצונו. ההשגחה ממשיכה גם בהסתר, כמו בסיפור מגילת אסתר, שבו שם ה׳ אינו מוזכר כלל.
- האם מותר לשאול שאלות על אמונה?
כן – לשאול ולברר כדי להבין זו דרכה של תורה. חכמי ישראל, מהגמרא ועד הרמב״ם והכוזרי, שאלו שאלות קשות וחיפשו תשובות. מה שאסור הוא לטפח מחשבות כפירה כדי לפרוק עול, או לעסוק בהן בלי כלים והכוונה. הדרך הנכונה: לשאול רב או תלמיד חכם, וללמוד את המקורות.
- מה עושים כשיש ספקות באמונה?
ספקות באמונה הם חוויה אנושית, וגם גדולי ישראל עברו תקופות כאלה. העצות של חכמים: לא להיבהל ולא להתבייש; לברר את השאלות עם תלמיד חכם; ללמוד מקורות; להמשיך במצוות גם בזמן הספק, כי המעשה מחזק את הלב; ולהתפלל – גם תפילה על האמונה עצמה.
- האם אלוקים שומע כל תפילה?
כן. ״קרוב ה׳ לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת״. היהדות מלמדת שכל תפילה נשמעת – גם של מי שאינו צדיק, גם בכל שפה, וגם כשאין מניין. אבל ״נשמעת״ אינו תמיד ״נענית כפי שביקשנו״: לפעמים התשובה היא ״לא״ או ״עוד לא״, ולפעמים התפילה פועלת בדרכים שאיננו רואים.
- למה כותבים ה׳ או השם ולא את השם המלא?
כי אסור למחוק או לאבד את שמות ה׳ הקדושים, ודף שכתוב עליו שם מלא – צריך גניזה. כדי שהשם לא יבוא לידי ביזיון, נהגו שלא לכתוב שמות קדושים מחוץ לספרי קודש, אלא בקיצור – ה׳, השם, אלוקים בקו״ף. זה מנהג של כבוד, שמובא ברמ״א.
- האם מותר לזרוק דף שכתוב עליו בס״ד?
כן. ״בס״ד״ (בסייעתא דשמיא) ו״ב״ה״ (בעזרת השם או ברוך השם) הם ראשי תיבות, ואין בהם שם קדוש שאסור למחוק. לכן מותר לזרוק דף כזה. יש שנוהגים להימנע מ״ב״ה״ ולכתוב ״בס״ד״, כי יש שהבינו שהה״א מסמלת את השם. דף שיש בו דברי תורה – דינו אחר.
- האם אלוקים יודע מה אני אעשה – ואיך יש בחירה?
זו אחת השאלות העמוקות באמונה. רבי עקיבא אמר ״הכל צפוי והרשות נתונה״ – ה׳ יודע הכול, ובכל זאת האדם בוחר באמת. הרמב״ם מסביר שהידיעה של ה׳ אינה כמו הידיעה שלנו, ולכן איננו יכולים להבין איך שניהם מתקיימים יחד – אבל שניהם אמת.
- האם כל מה שקורה הוא לטובה?
חז״ל לימדו ״כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד״, ונחום איש גם זו אמר על כל דבר ״גם זו לטובה״. האמונה היא שה׳ מנהיג את העולם בטוב, גם כשאיננו מבינים. אבל אין זה אומר שצריך להתעלם מכאב, או לומר לאדם שסובל ״זה לטובה״ – אלא לחזק אותו ולעזור לו.
- למה ה׳ ברא אותנו?
המסורת היהודית נותנת כמה תשובות משלימות: ה׳ ברא את העולם כדי להיטיב – ״טבע הטוב להיטיב״; האדם נברא כדי להתקרב לה׳ ולהתענג עליו, דרך קיום מצוות ובחירה בטוב. הרמח״ל כתב שהאדם נברא ״להתענג על ה׳ וליהנות מזיו שכינתו״, והעולם הזה הוא הפרוזדור לכך.
- אם אלוקים טוב – למה יש רע בעולם?
זו השאלה הקשה ביותר באמונה, וגדולי ישראל לא נתנו לה תשובה אחת. כמה כיוונים: הרע מאפשר בחירה חופשית; חלק מהסבל הוא תוצאה של מעשי בני אדם; לפעמים מה שנראה רע הוא חלק מתמונה גדולה שאיננו רואים; ויש סבל שאין לנו הסבר – ומשה רבנו עצמו ביקש להבין ולא קיבל תשובה מלאה.
- האם כולם נולדו מאדם וחוה?
לפי התורה כל בני האדם הם צאצאי אדם וחוה – ״כי היא היתה אם כל חי״. חז״ל למדו מכך לקח מוסרי: ״לפיכך נברא אדם יחידי... מפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו אבא גדול מאביך״. כל אדם נברא בצלם אלוקים, וכולם משפחה אחת.
- האם אסונות טבע הם עונש?
איננו יודעים חשבונות שמיים, ואסור לומר על אדם או על קהילה שנפגעו ״זה עונש על...״. מצד שני, הרמב״ם מלמד שצרה שבאה על הציבור צריכה לעורר תשובה, ולא לומר ״מקרה הוא״. התגובה הנכונה לאסון: עזרה לנפגעים, תפילה וחשבון נפש אישי – לא שיפוט של אחרים.
- מה זה אמונה פשוטה?
אמונה פשוטה היא אמונה ישרה וטבעית בה׳, שאינה תלויה בהוכחות ובוויכוחים – כמו ילד הסומך על אביו. היא אינה סותרת לימוד והבנה; היא הבסיס שעליו הם נבנים. חז״ל העמידו את כל התורה על ״וצדיק באמונתו יחיה״, ורבים מגדולי ישראל ראו בה את המדרגה הגבוהה.