האם מותר לזרוק דף שכתוב עליו בס״ד?

המנהג

נוהגים לכתוב בראש מכתב, מסמך או מחברת ״בס״ד״ – בסייעתא דשמיא, או ״ב״ה״ – בעזרת השם, כדי להזכיר שכל דבר נעשה בעזרת ה׳. זה מנהג של אמונה, שמבטא את ההכרה שהכול בידיו.

אין כאן שם

השולחן ערוך (יו״ד רעו, ט) מונה את השמות שאינם נמחקים: שם הוי״ה, אדנות, א־ל, אלוה, אלוקים, שדי, צבאות. ״ה׳״ או ״ד׳״ כראשי תיבות – אינם שם. ובוודאי ״בס״ד״, שאין בו אפילו אות שמסמלת את השם.

ב״ה

יש פוסקים שכתבו להימנע מ״ב״ה״, כי ה״א שמסמלת את שם ה׳ מקבלת חשיבות, ויש שנוהגים לכתוב ״בס״ד״ במקומה. אבל מעיקר הדין – אין בה קדושה, ואפשר לזרוק.

עדיף לכבד

גם אם מותר מעיקר הדין, יש שנוהגים לקרוע או לחתוך את הפינה שבה כתוב ״בס״ד״ לפני הזריקה, או שלא לזרוק עם אשפה מלוכלכת. זה הידור ולא חובה.

דף עם דברי תורה

אם בדף יש פסוקים, דברי תורה, הלכות או שם מלא – הדין שונה, וצריך גניזה או לפחות עטיפה, כמו בעלוני שבת. ראו זריקת עלון שבת ולמה כותבים ה׳.

ראו ספרי קודש ישנים. הרמב״ם מביא את דיני כתבי הקודש בהלכות יסודי התורה פרק ו.

הכוונה שבכתיבה

הכתיבה של ״בס״ד״ אינה סגולה, אלא תזכורת: גם בעבודה, בלימוד ובמסחר – ההצלחה תלויה בעזרת ה׳. מי שכותב בכוונה זו – מוסיף אמונה בחיי היום יום, וזה עיקר המנהג.