האם כל מה שקורה הוא לטובה?

רבי עקיבא

הגמרא (ברכות ס ע״ב) מספרת שרבי עקיבא הגיע לעיר ולא נתנו לו מקום ללון. הוא אמר ״כל דעביד רחמנא לטב עביד״, ולן בשדה. הרוח כיבתה את הנר, החתול אכל את התרנגול, האריה טרף את החמור. בלילה באו חיילים ושבו את העיר – ורבי עקיבא ניצל, כי לא היה אור ולא קול שיסגירו אותו.

נחום איש גם זו

הגמרא (תענית כא ע״א) מספרת על נחום, שעל כל דבר שקרה לו אמר ״גם זו לטובה״ – וכך נקרא ״איש גם זו״.

הלכה למעשה

הגמרא שם ממשיכה ש״לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד״. ולכן על בשורה רעה מברכים ״ברוך דיין האמת״, ואמרו חז״ל שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה – כלומר, לקבל גם אותה באמונה.

הזהירות

״הכל לטובה״ הוא אמונה שאדם אומר לעצמו – לא משפט שאומרים לאחר בשעת צערו. כשחבר סובל, החובה היא להיות איתו, לעזור לו ולהתפלל עליו. בספר איוב, דווקא חבריו – שהסבירו לו שהסבל מגיע לו – ננזפו בסוף. גם מי שמאמין שהכול לטובה – רשאי לבכות, לכאוב ולהתפלל שהצרה תעבור.

טובה שאיננו רואים

לפעמים הטובה מתגלה אחרי זמן, כמו אצל רבי עקיבא. לפעמים היא לא מתגלה בחיים האלה. האמונה היא שיש תמונה גדולה יותר. ראו צדיק ורע לו וביטחון.

ראו גם ברוך דיין האמת.