האם אלוקים יודע מה אני אעשה – ואיך יש בחירה?

שני העקרונות

הרמב״ם (הלכות תשובה ה, א) קובע: ״רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק – הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע – הרשות בידו״. מצד שני, ה׳ יודע את כל מה שיהיה. המשנה (אבות ג, טו) מסכמת: ״הכל צפוי, והרשות נתונה״.

השאלה

הרמב״ם (תשובה ה, ה) מנסח את הקושיה: ״שמא תאמר: והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה... אם ידע שהוא יהיה צדיק – אי אפשר שלא יהיה צדיק״. ועונה: ״דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים״.

התשובה של הרמב״ם

הרמב״ם מסביר שה׳ אינו ״יודע״ כמו שאדם יודע – בדעה שנפרדת ממנו. ״הוא ודעתו אחד״, ואין ביכולת האדם להשיג את דעתו, כמו שאינו יכול להשיג את מהותו. לכן איננו יכולים להבין איך הידיעה והבחירה מתיישבות – אבל אנחנו יודעים בוודאות ״שמעשה האדם ביד האדם״.

משל

יש שהציעו משל: אדם שצופה בהקלטה של משחק שכבר הסתיים יודע מה יקרה, ובכל זאת השחקנים בחרו בחופשיות. ה׳ נמצא מעל הזמן, וידיעתו אינה ״לפני״ המעשה במובן שלנו. המשל מוגבל, אבל מקרב את הרעיון.

המשמעות המעשית

הבחירה אינה רק עיקרון פילוסופי – היא האחריות של כל אדם על מעשיו. הרמב״ם כותב שבגלל הבחירה יש טעם למצוות, לשכר ולעונש, ולתשובה. אף אחד אינו ״נגזר״ להיות רשע.

ראו בחירה חופשית ושכר ועונש.