האם אסונות טבע הם עונש?

להתעורר

הרמב״ם (תעניות א, א–ג) כותב שעל כל צרה שבאה על הציבור – ״כגון בצורת ודבר וארבה״ – מצווה לזעוק ולהתפלל, ״וזה הוא מדרכי התשובה״. ״אבל אם לא יזעקו... אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו... הרי זו דרך אכזריות״. כלומר, אסון הוא קריאה לחשבון נפש.

לא לשפוט

חשבון הנפש הוא של כל אדם על עצמו, לא על אחרים. ״אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו״. הגמרא מלמדת שגם צדיקים נפגעים – ״משנתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע״. מי שאומר על נפגעים ״זה מגיע להם״ – חוטא באונאת דברים ובגאווה. ראו צדיק ורע לו.

למה יש סבל

השאלה ״למה יש רע בעולם״ ליוותה את גדולי ישראל מאיוב ועד היום, ואין לה תשובה מלאה בידינו. אנו מאמינים שה׳ מנהיג את העולם בצדק ובחסד, גם כשאיננו מבינים. ראו למה יש רע בעולם והשגחה פרטית.

מה עושים

עוזרים – בכסף, בגוף, בתרומת דם, באירוח. מתפללים על הנפגעים ועל העולם. ומתוך ענווה – כל אחד בודק מה הוא עצמו יכול לתקן.