ספר דברים
פרשת וזאת הברכה
פרשת וזאת הברכה: תקציר הפרשה, 41 פסוקים בדברים לג, א – לד, יב, העליות וההפטרה, ו-14 מאמרים ודברי תורה מתוך 2 עלונים.
תקציר הפרשה
הפרשה מספרת על הברכה אשר בירך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו. היא פותחת ב"ה' מסיני בא" וב"תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב". אחר כך משה מברך כל שבט בנפרד: "יחי ראובן ואל ימות", יהודה, לוי שיורו משפטיך ליעקב, בנימין ידיד ה', יוסף בברכת ארצו ממגד שמים, זבולון בצאתך ויששכר באוהליך, גד, דן גור אריה, נפתלי שבע רצון, ואשר ברוך מבנים. הברכה נחתמת ב"אשריך ישראל, מי כמוך, עם נושע בה'". משה עולה מערבות מואב אל הר נבו, וה' מראה לו את כל הארץ ואומר "הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור". משה עבד ה' מת שם, בארץ מואב, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה; הוא היה בן מאה ועשרים שנה, לא כהתה עינו ולא נס ליחה. בני ישראל בוכים אותו שלושים יום, ויהושע מלא רוח חכמה. התורה מסתיימת: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים".
התקציר נכתב בידי מערכת האתר על פי פשט הכתובים בלבד.
נתוני הפרשה
- פסוקים
- 41
- מילים
- 512
- אותיות
- 1,993
הפרשה ה-54 בתורה, בספר דברים, מדברים לג, א עד לד, יב.
הפסוק הראשון: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ
הנתונים חושבו מנוסח כתב יד לנינגרד: מילים מחוברות במקף נספרות כמילים נפרדות, והאותיות נספרות לפי הכתיב. במניין המסורתי שבסוף כל פרשה ייתכנו הבדלים קטנים. חלוקת העליות וההפטרות לפי מנהג הקריאה המקובל (Hebcal).
העליות בפרשת וזאת הברכה
| עלייה | פסוקים |
|---|---|
| ראשון | דברים לג, א–ז |
| שני | דברים לג, ח–יב |
| שלישי | דברים לג, יג–יז |
| רביעי | דברים לג, יח–כא |
| חמישי | דברים לג, כב–כו |
| שישי | דברים לג, כז–כט |
| שביעי | דברים לד, א–יב |
חלוקת העליות של קריאת השבת.
ההפטרה
- אשכנזים: יהושע א, א–יח
- ספרדים: יהושע א, א–ט
קרא את ההפטרה – הטקסט המלא בניקוד עם פירוש ←
ההפטרה הרגילה של הפרשה. בשבתות מיוחדות (ראש חודש, שבתות הנחמה והפורענות, שבת שובה וכדומה) מפטירים לעיתים בהפטרה אחרת.
מילים מרכזיות בפרשה
המילים החוזרות ביותר בפרשה (בלי מילות יחס ומילים הנפוצות בכל התורה), ומספר הופעותיהן בה.
לקריאת פרשת וזאת הברכה בתורה ←
מאמרים ודברי תורה על פרשת וזאת הברכה
מתוך העלוןתורה וחסד – בית זכריה
פרשת השבוע
"שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" – הלל ושבנא: מתי כבר מאוחר מדי לתמוך בתורה
רבנו עובדיה יוסף קורא לעשירי חוץ לארץ לתמוך בישיבות ולגדל תלמידי חכמים – ולעשות זאת מהר, כי יפה שעה אחת קודם. הגמרא מספרת ששבנא, אחיו העשיר של הלל, לא עזר לו בעניו, וכשהלל נעשה נשיא ביקש שבנא לקנות חצי מעולמו הבא – ובת קול הכריזה "בוז יבוזו לו".
סיפורים
זוג הנעליים שלא ניתן – רבי יצחק אלחנן וסוחר הנעליים
רבי יצחק אלחנן, שלמד בילדותו בעוני, ביקש בחורף זוג נעליים מסוחר נעליים עשיר ונדחה בנזיפה. שנים אחר כך, כשהיה לגאון ורב בקובנא, בא אותו סוחר לתרום להדפסת ספריו; הרב הזכיר לו את הנעליים ואמר שאז היה קונה את עולמו, אך כעת איחר את המועד.
פרשת השבוע
"מבורכת ה' ארצו" – מדוע התברך יוסף ברוב טובת הארץ? אור החיים לפרשת וזאת הברכה
אור החיים מציע שני טעמים לברכת ארצו של יוסף: בני יוסף עתידים לומר ליהושע שצר להם המקום, ולכן התברכה ארצם להתרחב; ועוד, יוסף זן ופרנס את כל ישראל ונקראו על שמו, ולכן בורך ברוב טובת הארץ מידה כנגד מידה.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת וזאת הברכה: "ראשון למצוה", שמונה ילדים באוטובוס, ושאלה וחידה
פנינים קצרים לפרשת וזאת הברכה ושמחת תורה: תשובתו של רבי לייביש מפרושקוב לחותנו, חכמת חיים על חיזוק הילדים, בדיחה על אם עם שמונה ילדים באוטובוס, ושאלה וחידה לפרשה.
פרשת השבוע
"וישכן ישראל בטח בדד" – אימתי ישכון ישראל לבטח? אור החיים
אור החיים דורש: ישראל ישכון לבטח כשיהיה "בדד" – כשלא יתחשב בגויים וישמור על מסורת אבותיו. וזה מתקשר לפסוק הסמוך המצווה להשמיד את שבעת העממים עובדי העבודה הזרה, כדי שלא ילמדו ממעשיהם.
מתוך העלוןבְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
מתוך העלון
דבר העורך
הנה אנחנו בשלהי חג הסכות, השתדלנו לקים את מצוות החג ולהיות בשמחה, אך לפני שמסימים את החג הקדוש ברוך הוא נותן לכל אחד הזדמנות נוספת לקבלת חתימה טובה, והוא יום…
מתוך העלון
המשך דבר העורך
שויון מחלט - כלם רוקדים עם התורה: תלמידי חכמים, ילדים, אנשים פשוטים. השמחה אינה על הידע, אלא על עצם הקשר לתורה הקדושה.
מתוך העלון
וזאת הברכה - תוכן ענייני הפרשה
א. ברכת משה לבני ישראל:
מתוך העלון
לעיני כל ישראל" (ל"ד, י"ב) - לב אחד
מיד עם סיום קריאת 'וזאת הברכה' אנו מתחילים את קריאת 'בראשית ברא', לנעץ את סוף התורה בתחלתה, ולחבר את האות האחרונה התורה ל', עם האות ב' של תחלתה, לעשות 'לב'…
מתוך העלון
מעניני הושענא רבה
ליל שמורים - שבולי הלקט' (שע"א) כתב: יש שנוהגים בליל יום הערבה להיות נעורן כל הלילה, ויושבים ועוסקים בתורה, ומתחילים מ'בראשית' ועד 'וזאת הברכה', לפי שביום…
מתוך העלון
שמחת תורה
ה'כף החיים' (סימן תרס"ט סקכ"ג) מביא: 'מה שמרבים בשמחה לכבוד התורה היא מצוה גדולה, ויכון האדם לשם שמים.
מתוך העלון
"וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה'" (ל"ד, ה') - חכם לב יקח מצות
נוהגים אנשי 'חברא קדישא' לעשות יום טוב וסעודה ביום ז' אדר. זאת משום שביום זה נפטר משה רבנו, והקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו התעסק בקבורתו. לכן ביום זה 'שבתו'…
מתוך העלון
"ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו..." (וזאת הברכה ל"ד, ט) - ספור
את הספור הבא ספר רבי חיים אברהם ויזל שליט"א, משגיח של ישיבת 'חכמי לובלין, על בעל 'שבט הלוי' זצ"ל: 'היה זה בתקופה האחרונה לחייו, כחצי שנה לפני הסתלקותו של הרבי…
מתוך העלון
"ישכן לבטח עליו" (וזאת הברכה ל"ג, י"ב) - ספור
את הספור הבא ספר הסבא מנובהרדוק: בורשא בירת פולין היתה כנפיה של זיפני כספים, ידוע היה בעיר שמדבר בקבוצת נוכלים, עברינים מכרים, העושים ממלאכת הזיוף הון רב.