"וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה'" (ל"ד, ה') - חכם לב יקח מצות

נוהגים אנשי 'חברא קדישא' לעשות יום טוב וסעודה ביום ז' אדר. זאת משום שביום זה נפטר משה רבנו, והקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו התעסק בקבורתו. לכן ביום זה 'שבתו' אנשי 'חברא קדישא' ממלאכתם, כיון שמישהו אחר התעסק בקבורת משה... (עין רש"י דברים ל"ד, ו'. ובסוטה י"ג ע"ב וי"ד ע"א).

וצריך להבין: הלא מלאכתם של אנשים אלו מלוה תדיר בצער וביגון באבלם של משפחות הנפטרים, ומה מצאו מקום לעשות שמחה ויום טוב?

אלא שונה פטירתו של משה רבינו, רבן של ישראל, מפטירתם של המתים שעסוקים בהם ה'חברא קדישא' בכל יום. על משה רבינו נאמר (משלי י', ח'): "חכם לב יקח מצות", ובאר רש"י: "'חכם לב יקח מצות' - משה רבינו, שכל ישראל היו עוסקין בבזת מצרים, והוא היה עוסק במצוות, שנאמר: 'ויקח משה את עצמות יוסף' ".

ואמנם, לקיחת השלל מבזת מצרים גם היא היתה מצוה, שהרי נצטוו לצאת ברכוש גדול; אבל משה רבנו לא התפעל מכך, וטען שרק למי שהיה משעבד ישנו חלק בבזת מצרים, ואלו לו עצמו אין זכות בבזה זו, כיון שהוא לא השתעבד.

על כן הלך משה והתעסק בנשיאת עצמות יוסף. בכך הרויח שתי מצוות: האחת, שבז להבלי העולם הזה; והשניה, שהתעסק בעצמות יוסף.

זהו המסר שמדגישים אנשי 'חברא קדישא' בסעודה שהם עורכים ב-ז' באדר, יום פטירת משה: מי שהוא חכם לב הרי הוא מעדיף מצוות על הבלי העולם הזה.