לעיני כל ישראל" (ל"ד, י"ב) - לב אחד

מיד עם סיום קריאת 'וזאת הברכה' אנו מתחילים את קריאת 'בראשית ברא', לנעץ את סוף התורה בתחלתה, ולחבר את האות האחרונה התורה ל', עם האות ב' של תחלתה, לעשות 'לב' אחד. מדוע נבחר דוקא הלב מכל האברים לחבר את התורה? המיחד בלב הוא, שזהו האבר היחיד שאינו נח לעולם. כל איבריו של האדם מפסיקים ממלאכתם כשהאדם ישן, אבל הלב פועם יומם וליל, באין הפוגה ומנוחה.

אנו מצוים להגות בתורה יומם ולילה, כי היא חיינו וארך ימינו. כך אומר הקדוש ברוך הוא (ירמיה ל"ג, כ"ה): "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" - קיומו של העולם וחיותו הם מהתורה הקדושה. וכפי שהלב פועל יומם ולילה, כך צריך להגות ולשמח בתורה הקדושה יומם ולילה, כדי לקים באפן תמידי את העולם.