המילה "מֶגֶד" בתורה

המילה "מגד" בתורה פירושה דבר משובח ויקר, מן הטוב שבטבע, והיא מופיעה לראשונה בברכה ליוסף (דברים לג, יג) ובסך הכול 5 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

המגד הוא מיטב. בתורה המילה באה רק בברכה אחת, ובכל פסוק בה חוזר הביטוי "ממגד".

ממגד שמים

בפעם הראשונה נאמר: «וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה׳ אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת» (דברים לג, יג). הברכה מתחילה בשמים, בטל ובתהום "רבצת תחת". כבר בפתיחה נאמר "מברכת ה׳ ארצו".

תבואת שמש וגרש ירחים

בהמשך נאמר: «וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים» (דברים לג, יד). ואחריו "ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם".

ממגד ארץ ומלאה

והברכה מסתיימת: «וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו» (דברים לג, טז). הברכה עוברת מן השמים אל הארץ, ובסופה היא מגיעה "לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו".

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות ממגד וממגד (עם וי״ו). במשפחת המילה נמנית גם "מגדנה".

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהברכה ליוסף כוללת את כל הבריאה: שמים, תהום, שמש, ירחים, הרים, גבעות וארץ. ובסופה נזכר "רצון שכני סנה".

מאת מערכת האתר.