"שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" – הלל ושבנא: מתי כבר מאוחר מדי לתמוך בתורה

שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך (לג יח)

כתב מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: יש לעשירי חוץ לארץ להחלץ חושים לעזור לישיבות שלנו, כדי לגדל דור של תלמידי חכמים מובהקים, ולעשות זאת במהרה כי יפה שעה אחת קודם, לבל יאחרו את המועד.

ומסופר בגמרא (סוטה כא.) על הלל הזקן שהיה לו אח עשיר גדול ושמו שבנא, הלל היה עוסק בתורה מתוך עוני, ושבנא היה עוסק במסחר עד שהתעשר, ולמרות שידע את מצבו של אחיו, לא מצא לנכון לעזור לו, ולסייעו ולחלצו מן המיצר.

כשעלה הלל לארץ, ומרוב חכמתו נתמנה לנשיא הסנהדרין, בא אליו שבנא, ואמר להלל: בוא ונחלוק חצי ממוני בשבילך, ואתה תתן לי חצי מעולם הבא שלך בתמורה, מיד יצאה בת קול והכריזה: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו.