אבן עזרא על במדבר פרק לב

לבני ראובן. כי הוא בן הגבירה:

מקום מקנה. כי שם מרעה טוב:

ויבאו בני גד. הם היו בעלי העצה בתחלה על כן הקדימם הכתוב:

ויאמרו יותן. אמר ויאמרו פעם אחרת בעבור שארכו הדברים י"א כי את הוא פעול יותן ולא אדע למה זה כי הנה כתוב נעתם ארץ. יחלק הארץ ולא נשא אותם הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו:

תניאון. כמו תשברון:

ויעלו עד נחל אשכול. כי העולים מצפון הלכו לנגב:

לא מלאו. קל הלמ"ד והוא מהבנין הכבד מלא קרנך שמן לא השלימו מה שהתחילו:

כלב בן יפנה. בתחלה כאשר דבר השם ומלת מלאו כמו בקשו נפשי שלחו באש מקדשך:

וינעם. מגזרת נע ונד בעבור שלא נחו:

תרבות. מגזרת אשר טפחתי ורביתי והוא קרוב מגזרת על כל רב ביתו והטעם גדול השנים:

לספות. כמו להוסיף רק הוא משרש אחר וכמוהו ספו על זבחיכם כי לא מצאנו בבעלי היו"ד מזה השרש בבנין הקל חסר יו"ד:

וערים. בתחלה לטפנו:

חשים. על משקל מולים היו כמו מהירים מגזרת מהרה חושה אל תעמוד:

והלאה. נמצא על מקום ועל זמן והטעם ולמעלה:

עד הורישו. השם:

לפני ה'. כי שם הארון. לפני ה' כאשר פירשתי כי לעולם הוא לשבח:

אל"ף לצאנכם. נוסף כמו והאזניחו נהרות:

כל חלוץ צבא. כמו הארון הברית והטעם כל חלוץ חלוץ צבא:

ונתתם. תתנו להם והוי"ו כפ"א רפה בל' ישמעאל כי כן משפט הלשון:

ונאחזו בתככם. חלק להם כבוד כי הטעם אם לא יעברו חלוצים תוליכום עמהם בעל כרחם ונאחזו או אם יתנחמו ונאחזו בתוככם ובאת זו המלה כמשפט בעלי היו"ד כי אותיות אהו"י מתחלפים:

ויענו בני גד. שנית חזוק:

נחנו. הוא העיקר ואל"ף אנחנו נוסף ולא הזכיר עד עתה חצי שבט מנשה בעבור היותו חצי השבט:

ואת נבו. יתכן שהוא הר נבו ששם נקבר משה כאשר אפרש:

מוסבות. אלה הערים הוסבו שמותם וכן שבמה:

ויורש. יש אומרים כי מכיר חי היה ולפי דעתי שמלת ויורש שבה אל הגבור שהיה במשפחה:

וטעם למכיר בן מנשה. לבני מכיר כמו ויאמר יהודה לשמעון אחיו:

ויאיר בן מנשה. הוא ממשפחת יהודה כי כן כתוב כי חצרון לקח בת מכיר בן מנשה והוליד ממנה שגוב ושגוב הוליד את יאיר שהיו לו הערים בערי הגלעד ונקרא על שם משפחת אמו גם יש כהנים שנקראו על שם בני ברזילי הגלעדי כי כן כתוב ואין פה מקום לשאול איך לקח יאיר נחלה עם שבט אחר כי ארץ כנען היא הנחלקת ולא ארץ האמורי שהיא מעבר לירדן מזרחה כי יש אמורי בארץ כנען והוא היה התקיף מכל שבעה גוים:

חותיהם. פירושו לפי מקומו כמו קריות: