פרשת מטות · במדבר פרק לב פסוק מא
במדבר לב, מא
וְיָאִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת־חַוֺּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֺּת יָאִיר׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,077 · 11 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק לב9 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · חזקוני · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם
רש"י על במדבר לב, מא
חותיהם. כפרניהון:
ויקרא אתהן חות יאיר. לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון:
תרגום אונקלוס לבמדבר לב, מא
וְיָאִיר בַּר מְנַשֶׁה אֲזַל וּכְבַשׁ יָת כַּפְרָנֵיהוֹן וּקְרָא יַתְהֶן כַּפְרָנֵי יָאִיר
תרגום יונתן לבמדבר לב, מא
וְיָאִיר בַּר מְנַשֶׁה אָזַל וּכְבַשׁ יַת כַּפְרָנֵיהוֹן וּקְרָא יַתְהוֹן כּוּפְרָנֵי יָאִיר
רמב"ן על במדבר לב, מא
וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָאִישׁ הַזֶּה יִתְיַחֵס אֶל מִשְׁפַּחַת אִמּוֹ בַּעֲבוּר שֶׁלָּקַח אֲחֻזָּתוֹ עִמָּהֶם, כִּי בְדִבְרֵי הַיָּמִים (א ב כא כב) מְפֹרָשׁ שֶׁהוּא בֶּן חֶצְרוֹן בֶּן פֶּרֶץ בֶּן יְהוּדָה, וְאִמּוֹ בַּת מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה. דִּכְתִיב: ״וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב, וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד״. וּכְתִיב: ״וַיִּקַּח גְּשׁוּר וַאֲרָם אֶת חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם אֶת קְנָת וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ שִׁשִּׁים עִיר, כָּל אֵלֶּה בְּנֵי מָכִיר אֲבִי גִלְעָד״ (שם פסוק כג). וּמִזֶּה נִרְאֶה שֶׁהָיָה נֹבַח הַלּוֹכֵד קְנָת וּבְנוֹתֶיהָ בֶּן יָאִיר, וְלָכֵן יִקָּרְאוּ גַּם הֵן חַוּוֹת יָאִיר. וְטַעַם ״וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה״ (במדבר ל״ב:מ׳) - לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי בָּנָיו לְכָדוּהָ. וְכֵן ״וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד״ (דברים ג טו) - וְלַמָּכִירִי, כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ נִכְבָּד וְרֹאשׁ לְכָל זַרְעוֹ יִקָּרְאוּ בָּנָיו בִּשְׁמוֹ, כִּי כֵן יֹאמְרוּ הַכְּתוּבִים בְּרָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים בְּנַחֲלָתָם: ״נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה״ (יהושע יז י), וְכֵן ״לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ״ וְגוֹ' (שם פסוק ח). וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יז א): ״וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף, לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן״ - גַּם כֵּן עַל בָּנָיו שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי מִלְחָמָה, כִּי הֵם הָלְכוּ גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדוּהָ, וּלְכָךְ נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה חֵלֶק גָּדוֹל מֵהֶם. וְאוּלַי הָיָה עֲדַיִן מָכִיר קַיָּם וְלֹא נִגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרַת הַמִּדְבָּר, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה מִפְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהָיָה לוֹ יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה וְהֶאֱרִיךְ שָׁנִים כַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים:
אבן עזרא על במדבר לב, מא
ויאיר בן מנשה. הוא ממשפחת יהודה כי כן כתוב כי חצרון לקח בת מכיר בן מנשה והוליד ממנה שגוב ושגוב הוליד את יאיר שהיו לו הערים בערי הגלעד ונקרא על שם משפחת אמו גם יש כהנים שנקראו על שם בני ברזילי הגלעדי כי כן כתוב ואין פה מקום לשאול איך לקח יאיר נחלה עם שבט אחר כי ארץ כנען היא הנחלקת ולא ארץ האמורי שהיא מעבר לירדן מזרחה כי יש אמורי בארץ כנען והוא היה התקיף מכל שבעה גוים:
חותיהם. פירושו לפי מקומו כמו קריות:
חזקוני על במדבר לב, מא
ויאיר בן מנשה נקרא על שם אמו אעפ״י שהוא ממשפחת יהודה כי כן כתיב כי חצרון לקח בת מכיר והוליד ממנו שגוב ושגוב הוליד את יאיר שהיו לו ערים בערי הגלעד דוגמא זו מצינו בעזרא כהנים נקראים על שם ברזלי הגלעדי. אין פתחון פה לבעל הדין לחלוק איך לקח יאיר נחלה עם שבט אחר שהרי ארץ כנען היא הנחלקת לשבטים ולא ארץ האמורי היא ארץ סיחון ועוג שהיא מעבר לירדן מזרחה.
ויקרא אתהן חות יאיר לפי שנהרג במלחמת עי נכתב כאן שעשה כך לפני כבוש הארץ וקראן על שמו להזכיר עליהם שם בגבורתו.
בכור שור על במדבר לב, מא
ויקרא אתהם חות יאיר וכן ויקרא לה נבח בשמו. [להזכיר עליהם שם גבורתם]:
חסלת מטות
העמק דבר על במדבר לב, מא
ויקרא אתהן. בכלל נקראו חות יאיר. אבל בפרט היה לכל אחד שם בפ״ע כמבואר בס׳ שופטים דבכלל חות יאיר היתה עיר א׳ ושמה קמון:
מלבי"ם על במדבר לב, מא
ויאיר בן מנשה הוא מצד אביו משבט יהודה בן בנו של חצרון ומצד אמו היה בן בנו של מכיר כמ"ש בדה"א ובאשר הי' בעבר הירדן לא הקפידו שתערב נחלת בן יהודה בנחלת מנשה, ועי' בדה"י שם:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וְיָאִיר | יָאִיר שם פרטי | 227 | |
| בֶּן | בֵּן שם עצם | 52 | |
| מְנַשֶּׁה | מְנַשֶּׁה שם פרטי | 395 | |
| הָלַךְ | הָלַךְ פועל | ה-ל-ך | 55 |
| וַיִּלְכֹּד | לָכַד פועל | ל-כ-ד | 70 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| חַוֺּתֵיהֶם | חַוָּה שם עצם | ח-ו-ה | 469 |
| וַיִּקְרָא | קָרָא פועל | ק-ר-א | 317 |
| אֶתְהֶן | אֵת מילית | 456 | |
| חַוֺּת | חַוּוֹת יָעִיר שם פרטי | 414 | |
| יָאִיר | חַוּוֹת יָעִיר שם פרטי | 221 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.