במדבר לב, ט

וּסְלִיקוּ עַד נַחֲלָא דְאַתְכָּלָא וַחֲזוֹ יָת אַרְעָא וְאוֹנִיאוּ יָת לִבָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִיל דְלָא לְמֵיעַל לְאַרְעָא דִיהַּב לְהוֹן יְיָ

וּסְלִיקוּ עַד נַחֲלָא דְאִתְכְּלָא וַחֲמוּן יַת אַרְעָא וּבְטִילוּ רְעוּת לִבָּא דְיִשְרָאֵל בְּגִין דְלָא לְמֵיעַל לְאַרְעָא דִיהַב לְהוֹן יְיָ

וּסְלִיקוּ עַד סְגוֹלָה וַחֲמוֹן יַת אַרְעָא:

ויעלו עד נחל אשכול. כי העולים מצפון הלכו לנגב:

ויעלו עד נחל אשכול. בפ׳ שלח כתיב להיפך ויעלו ויתורו את הארץ ואח״כ ויעלו בנגב וגו׳ וכבר נתבאר שם. שהביאה הי׳ תחלה לנחל אשכול שהי׳ בדרום א״י סמוך לעלייתם. אלא שם הקדים הכתוב העלאת כל המרגלים שנפוצו זה בכה וזה בכה. ואח״כ סיפר הליכת כלב וחבירו בפרטות. וכאן סיפר משה כפי שהי׳ האמת. וע״ע בס׳ דברים א׳ כ״ד: