בכור שור על במדבר פרק יח

רבי יוסף בכור שור · 20 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

במדבר יח, אוַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית־אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת־עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת־עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם

אתה ובניך אתך תשאו. עשה להם הק' גדר שהזהיר על אהרן ועל בניו שלא יניחום ליקרב ואם יקרבו יהא העון תלוי עליהם:

במדבר יח, בוְגַם אֶת־אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת

וילוו אליך. ויתחברו כמו יתלוי בהדי ההוא טייעא:

במדבר יח, גוְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל־הָאֹהֶל אַךְ אֶל־כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְלֹא־יָמֻתוּ גַם־הֵם גַּם־אַתֶּם

ושמרו משמרתך. שלא יניחו שום זר ליקרב:

אך אל כלי הקדש…לא יקרבו. שאתם הכהנים תהיו "לפני אהל העדת" ושמרתם הלוים מליקרב אל כלי הקדש ואם יקרבו תענשו גם אתם כדכתי' לא ימתו גם הם גם אתם שאתם תענשו עליהם:

במדבר יח, דוְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת־מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל וְזָר לֹא־יִקְרַב אֲלֵיכֶם

וזר לא יקרב אליכם. שאתם והם לא תענשו על הזרים אם יקרבו והייתם שוכנין בין המשכן ובין ישראל ובכך לא יהא קצף עוד על בני ישראל כמו שהיה כתוב "יצא הקצף… החל הנגף" מעתה לא יהיה עוד:

במדבר יח, ווַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת־אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַיהוָה לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד

ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים. לשמור סביב המשכן שלא יקרבו הזרים:

במדבר יח, זוְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל־דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת־כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת

ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם. שלא יקרבו הלוים אל כלי הקדש:

עבדת מתנה אתן כהנתכם. כלו' אני נותן לכם הכהונה במתנה שלא יוכל אדם לערר עליהם מעתה:

והזר הקרב לכהונה יומת. שאעפ"י שאמרתי שעליכם עון כהונתכם, לא לפטור הזרים אמרתי אלא כדי שתהיו זהירים למנעם והם אם יקרבו ימותו ואתם תענישו עליהם, וגם אם יבא שום זר לערער על מתנתי כמו שעשה קרח ימות:

במדבר יח, חוַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת־מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל־קָדְשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק־עוֹלָם

ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי. כלומר גם משאר תרומותי: נתתי עליך לשמור הלוים שלא יקרבו לכלי המזבח, ועליך לשמור הזרים שלא יקרבו אל המשכן פן יבאו בטומאה וימותו וגם תשמור הקדשים והתרומות כגון חזה ושוק קדשים המורם מן הקדשים ותרומה גדולה ותרומת מעשר:

במדבר יח, טזֶה־יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן־הָאֵשׁ כָּל־קָרְבָּנָם לְכָל־מִנְחָתָם וּלְכָל־חַטָּאתָם וּלְכָל־אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ

זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש. כלומר בקדשי קדשים כל הנאצל מן האש שלך שהאמורים נקטרים וכל היותר שלך שלא יאכלו מהם הבעלים:

לכל קרבנם. כל קרבן שהוא שלהם לציבור כגון זבחי שלמי ציבור ומנחתם וחטאתם ואשמם שמנחה וחטאת ואשם קדשי קדשים וכולם כהנים "כל זכר" יאכלנו שנאכלים לזכרי כהונה אין נשים ועבדים אוכלים מהם:

ואשר ישיבו לי. דרשו רבותינו לרבות גזל הגר דכתי' "האשם המושב לה' לכהן":

במדבר יח, יאוְזֶה־לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל־תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק־עוֹלָם כָּל־טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ

וזה לך תרומת מתנה. שאין לך כל בשר הזבח אלא תרומה יתנו לך מהם:

לכל תנופת בני ישראל. שיניפו מהם חזה ושוק כגון תודה ואיל נזיר ושלמים, מה שיניפו יהא שלך, מהשלמים חזה ושוק כגון תודה ואיל נזיר ושלמים, מה שיניפו יהא שלך, מהשלמים חזה ושוק ומן התודה כמו כן וד' לחם מארבעים לחם שבה ומאיל נזיר כמו כן ואף הזרוע בשלה:

לך…ולבניך ולבנתיך. שהמורם נאכל לכהנים ולנשיהם:

כל טהור בביתך. לרבות גם עבדיהם:

במדבר יח, יבכֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל־חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר־יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים

כל חלב יצהר וגו'. תרומה גדולה שהיא ראשית לכל המתנות:

ובכורי כל אשר בארצם. בכורים משבעת המינים:

במדבר יח, ידכָּל־חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה

וכל חרם יחרימו:

במדבר יח, טוכָּל־פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר־יַקְרִיבוּ לַיהוָה בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה־לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר־הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה

ובכור הבהמה הטמאה פטר חמור תפדה בשה:

במדבר יח, טזוּפְדוּיָו מִבֶּן־חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא

מבן חדש תפדה ומשיבא לכלל חדש ראוי לפדות לא קודם שמא נפל הוא:

במדבר יח, כוַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

אני חלקך (כתרגו' מתנן דיהיבית) לך. ולכך תהיה פטר לשמור משמרת שלא תצטרך לשום סחורה ולא לחרוש ולא לזרוע):

במדבר יח, כאוְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל־מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר־הֵם עֹבְדִים אֶת־עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד

וגם ללוים נתתי שיהיו פנוים לשמור כל מעשר בישראל יותר מכדי חלקם שמן הדין לא היה להם אלא אחד מי"ב או מי"ג שבטים הן עם בני יוסף ואני נותן להם אחד מעשרה ועוד שלא יצטרכו לחרוש ולזרוע. וזה המותר חלף עבודתם כי הם עבדים זה טוב להם וטוב לישראל שלא יקרבו עוד…אל אהל מועד לשאת חטאת:

במדבר יח, כדכִּי אֶת־מַעְשַׂר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה

בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. והיה המעשר חלף עובדתם וחלף נחלתם:

במדבר יח, כווְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי־תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה מַעֲשֵׂר מִן־הַמַּעֲשֵׂר

מאתם בנחלתם. [במקום נחלתכם, ולפיכך צריכים לעשר כאילו בא מן הנחלה]:

מעשר מן המעשר. אמרתי לך ולא תרומה גדולה:

במדבר יח, כזוְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן־הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן־הַיָּקֶב

וכמלאה. [שמן ויין קורא מלאה לפי שאין הכלי מחזיק מהם אלא כדי מלואו] אין אדם יכול לגודשו:

במדבר יח, כחכֵּן תָּרִימוּ גַם־אַתֶּם תְּרוּמַת יְהוָה מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת־תְּרוּמַת יְהוָה לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן

מהם גם אתם כבני ישראל. ורבותי דרשו לרבות השליח:

במדבר יח, כטמִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל־תְּרוּמַת יְהוָה מִכָּל־חֶלְבּוֹ אֶת־מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ

מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת ה'. תרומה גדולה ולעיל מיעט תרומה גדולה דכתיב "מעשר מן המעשר" ואמרו רבותינו מעשר מן המעשר אמרתי ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר ואמרו רבותינו שאם הקדימו לוי לכהן ליקח שלו מישראל קודם שנטל הכהן תרומה גדולה שלו, בכרי שכבר אידגן ונתחייב הכרי תרומה, אז צריך הלוי ליתן לכהן תרומה גדולה, ואם יקדימו בשבולים לא יתן רק מעשר מן המעשר כדאמר ליה אביי לרב פפא:

חסלת קרח

מקורות הנוסח של הפירושים

בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.