במדבר יח, יב

ראשיתם. היא תרומה גדולה:

כָּל טוּב מְשַׁח וְכָל טוּב חֲמַר וְעִבּוּר רֵאשִׁיתְהוֹן דִי יִתְּנוּן קֳדָם יְיָ לָךְ יְהַבְתִּינוּן

כָּל טוּב מְשַׁח זֵיתָא וְכָל טוּב חֲמַר עִינְבָא וְעִיבּוּר שֵׁירוּיֵיהוֹן דְיִתְּנוּן קֳדָם יְיָ לָךְ יְהַבְתִּינוּן

כָּל טוּב חִיטַיָיא וְכָל טוּב חֲמַר וּמִשְׁחָא שִׁירוּיַיתְהוֹן:

חלב יצהר. הנכבד והמוטב שהוא הקצף כי יצהר מענין צהור ושרשו צהר והוא חלב שמן זית:

כל חלב יצהר - כדכתיב: בהרימכם את חלבו ממנו.

כל חלב יצהר וגו'. תרומה גדולה שהיא ראשית לכל המתנות:

ובכורי כל אשר בארצם. בכורים משבעת המינים:

כל חלב יצהר וגו׳ ודגן. לדעת רש״י ותוס׳ אינו אלא חמשת המינין. ויותר מאלו אין תרומה מה״ת כלל. ולשיטת הרמב״ם והיא שיטת גאוני קדמאי פי׳ תירוש הוא משקה גפנים ויצהר הוא שמן שאינו מידגן. ודגן משמעו כל דמידגן ונכלל בזה פרי אילן ומיני קטניות לאפוקי ירקות וע׳ מש״כ בהע״ש סי׳ קכ״א. וע׳ להלן מקרא י״ט:

ראשיתם אשר יתנו לה׳. שכך היה מנהג בישראל גם לבד המצוה כדי לברך את הכרי. וע׳ להלן כ״ד. וע״ע בספר דברים י״ח ד׳:

כל חלב יצהר עתה יתחיל לחשב קדשי הגבול וגם אלה התבארו במקומם והזכירם פה להגיד שגם עליהם כרת ברית מלח:

כל חלב יצהר וגו' ראשיתם אשר יתנו הנה לא חשב בין מתנות כהונה ראשית הגז וחלה ומתנות, ובהכרח שיהיו נרמזים בפ' זו, וחז"ל דייקו שמ"ש כל חלב יצהר ראשיתם הוא כפל לשון, שחלב היינו הראשית והמיטב ומציין תרומה ותרומת מעשר כמ"ש לקמן בהרימכם את חלבו ממנו, ולמה אמר שנית ראשיתם, וע"כ פי' שמ"ש ראשיתם כולל כל מה שנקרא בשם ראשית והוא כולל גם ראשית הגז וחלה שנקראו בשם ראשית, ועם זה נכלל הזרוע והלחיים והקבה כמ"ש וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם וכו' ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה ראשית דגנך תתן לו וראשית גז צאנך תתן, זה כוונת הספרי בכלל, שבמ"ש ראשיתם אשר יתנו לה' כולל כל הנאמר בפ' וזה יהי' משפט הכהנים, שכולם משום ראשית ונכלל גם החלה שנקראת ראשית רק שסמכו ראשית הגז על מלת ראשיתם, ובמ"ש אשר יתנו ר"ל כל מה שיתנו וכולל המתנות, ובמ"ש אשר יתנו לה' נרמז בפרטות החלה כמ"ש מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה: