במדבר יח, ו

לכם מתנה נתנים. יכול לעבודתכם של הדיוט, תלמוד לומר לה', כמו שמפורש למעלה, לשמור משמרת גזברין ואמרכלין:

וַאֲנָא הָא קְרֵיבִית יָת אֲחֵיכוֹן לֵוָאֵי מִגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכוֹן מַתְּנָא יְהִיבִין קֳדָם יְיָ לְמִפְלַח יָת פּוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא

וַאֲנָא הָא קְרֵיבִית יַת אֲחוּכוֹן לֵיוָאֵי מִגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל לְכוֹן מַתָּנָא יְהִיבִין קֳדָם יְיָ לְמִפְלַח יַת פּוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא

לכם מתנה נתונים לה'. שיתחייבו לעבוד במצותכם בכל הצריך באהל מועד:

לכם מתנה נתנים לה' לשם הם מסורים ולא לכהנים.

ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים. לשמור סביב המשכן שלא יקרבו הזרים:

ואני הנה וגו׳. אחר שהזהיר הכתוב את הכהנים לקרב את הלוים. היה עולה עה״ד שהלוים אינם מחויבים בכך ורק אם ירצו יקרבו אותם. חזר ופירש הכתוב שכמו כן לקחתי אותם וחייבתים לעזור לכם:

מתוך בני ישראל. באשר המה נותנים מעשר חלף עבודתם ומחויבים עבור זה לציית להם ולשמור עבודתם. וכמש״כ בפרשת במדבר שם ט׳ וע׳ בבאורינו שם:

לכם מתנה נתונים יכול לעבודתכם של הדיוט ת"ל לה' כמו שמפורש למעלה לשמור משמרת גזברין ואמרכלין רש"י בפי' ועי' למעלה (סי' ו'):

ת ואם כן אותה משמרת של גזברים שלכם היא שאלמלא לוים עושים אותה חייבים אתם לעשות אותה: