במדבר יח, כח

כן תרימו גם אתם. כמו שישראל מרימים מגרנם ומיקביהם תרימו גם אתם ממעשר שלכם, כי הוא נחלתכם:

כֵּן תַּפְרְשׁוּן אַף אַתּוּן אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ מִכֹּל מַעַשְׂרָתֵיכוֹן דִי תִסְבוּן מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתִתְּנוּן מִנֵיהּ יָת אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לְאַהֲרֹן כַּהֲנָא

הֵיכְדֵין תִּפְרְשׁוּן לְחוֹד אַתּוּן אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ מִכָּל מַעַשְרֵיכוֹן דְתִסְבוּן מִן בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתִתְּנוּן מִנֵיהּ אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לְאַהֲרן כַּהֲנָא

כן תרימו כמו שישראל עושים כן תרימו גם אתם.

מכל מעשרתיכם מכל שאר מעשרות שאתם מחוייבים מכל שאר גדולי קרקע המחויבים במעשר.

מהם גם אתם כבני ישראל. ורבותי דרשו לרבות השליח:

כן תרימו וגו׳ מכל מעשרותיכם וגו׳. אם ניתן מעשר קודם שניתרם תר״ג שהישראל מחויב. הרי גם אתם מחויבים ליתן תרומת ה׳:

ונתתם ממנו את תרומת ה׳ לאהרן הכהן. ונתתם אותה לאהרן מיבעי. שהרי מיירי בתרומת ה׳. והנה בגמ׳ סנהדרין ד״צ אי׳ דממקרא זה יש ללמוד שתחה״מ מה״ת. מדכתיב לאהרן הכהן. והלא לא נכנס לא״י אלא מכאן שעתיד לעמוד ויתנו לו תרומה. ולכאורה ק׳ הא כמו כן יש ללמוד ממקרא הקודם כל חלב יצהר וגו׳ אשר יתנו לה׳ לך נתתים. והוא מדבר לאהרן הכהן. אלא צ״ל שאין מזה ראי׳ שא״צ לפרש לך ממש. אלא לכל זרעו. וא״כ היאך מוכח מזה המקרא הכי. ונראה שהי׳ קשה להגמ׳ לפרש האי קרא ליתן לכהנים זרע אהרן. דא״כ כולו מיותר. דכבר ידענו מריש הפרשה דחלב יצהר ותירוש ודגן והיינו תרומה הוא לכהנים. וגם לשון תרומת ה׳ ודאי מיותר כמש״כ. אלא ה״פ דמזה התרומה יתן תרומת ה׳ לאהרן שהוא כה״ג בעצמו. שהרי תרומה הבא ממעשר ראוי להיות במעלה מתר״ג. דמעשר טבל קדוש מטבל חולין דלא גרע מעשר מלקט שו״פ דאי׳ בתמורה דכ״ה לשון קדושתו בידי שמים וע״ע להלן מקרא ל׳. וא״כ התרומה שבא מן המעשר היא במעלה משאר תרומה. ומצוה ליתן ממנו לכה״ג עצמו. ואי כתיב ונתתם אותה ה״א דדוקא לכה״ג ולא להדיוט. מש״ה כתיב ונתתם ממנו ודאי כשר גם לכהן הדיוט אלא שראוי לנהוג בו קדושה יתירה וליתן ממנו לכה״ג עצמו. ומזה למד הגמ׳ דאהרן בעצמו יקבל. ולפי הפשט ה״ה כל כה״ג:

כן תרימו גם אתם תרומת ה' ופי' שקאי על הכהנים שיש לטעות שאחר שאין נותנים מעשר ללוים א"צ להפריש מעשר ותרומת מעשר, ור' ישמעאל ס"ל שע"ז א"צ קרא דיש ק"ו מחלה שהכהנים חייבים להפרישה דשם לא כתיב כי תקחו מאת בני ישראל, רק שמלמד על מעשר של לוים עצמם, ופי' כן תרימו גם אתם מכל מעשרותיכם היינו מעשר של לוים, וכן אשר תקחו מאת ב"י, ונראה דת"ק ס"ל כראב"ע ביבמות (דף פו) שאמר שפרשה ואל הלוים תדבר כולל גם כהנים שנקראו בכ"ד מקומות בשם לוים, ור' ישמעאל סבירא ליה כר"ע שם שמ"ש ואל הלוים תדבר הוא רק לוים ומעשר ראשון ללוי ולא לכהן, ועי' ברמב"ם (פ"א מה' מעשר הלכה ג'):

מכל מעשרותיכם ר"ל מכל מיני מעשרות כי מעשר נוהג בכל הפירות, ומאמר הספרי הנוכחי כבר נשנה בפ' נשא על פסוק וכל תרומה לכל קדשי ב"י ושם פרשתי שקאי על מעשר שני (עיי"ש סי' למ"ד):

ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן כבר בארתי באילת השחר (כלל רסה) שכ"מ שאומר אהרן הכהן והיא מצוה נהוגה לדורות ימין על הכהן הדיוט כי תואר הכהן מיותר ובא לומר שנוהג באהרן מצד שהוא כהן לא מצד שהוא כ"ג, אבל בכ"ז שם אהרן מיותר, שהיל"ל לכהן, ופי' חז"ל שמרמז שיהיה חבר כמו שהיה אהרן, וכמ"ש בסנהדרין (דף צ):