אנשים רעילים: איך מזהים, ואיך מתרחקים בלי לשנוא

איך מזהים קשר שמזיק

המונח ״אדם רעיל״ נפוץ היום, ולפעמים משתמשים בו מהר מדי – על כל מי שאיננו מסכים איתנו. אבל יש קשרים שבאמת מזיקים. סימנים שכדאי לשים אליהם לב: אחרי כל מפגש אתם מרגישים קטנים, אשמים או מרוקנים. הוא מבקר, מלגלג או משפיל – בפרטיות או מול אחרים. הקשר חד-צדדי: אתם נותנים והוא לוקח. הוא מספר עליכם דברים לאחרים, או מסית אתכם נגד אנשים קרובים. וכשאתם מעירים – הוא הופך את האשמה אליכם.

כדאי לבחון את הקשר לאורך זמן ולא לפי רגע אחד. כל אדם יכול לפגוע ביום רע. הסימן הוא דפוס חוזר, ולא מעידה. ״הוי דן את כל האדם לכף זכות״ – מתחילים בהנחה טובה, אבל כשהדפוס חוזר, מותר ואף חובה לראות אותו.

״הרחק משכן רע״

נתאי הארבלי אומר במשנה: ״הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע״. והרמב״ם בהלכות דעות מסביר למה: ״דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחביריו״. אנחנו מושפעים מהאנשים שסביבנו – מהשפה, מהערכים, ממצב הרוח שלהם. ובמשלי: ״הולך את חכמים יחכם ורעה כסילים ירוע״, וגם ״אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא״ – לא להתחבר לאדם כעסן.

כלומר, ההתרחקות מאדם פוגע איננה ״חוסר אהבת ישראל״. היא שמירה על הנפש. גם אברהם, כשהמריבה עם לוט לא נפסקה, אמר לו: ״אל נא תהי מריבה ביני ובינך… כי אנשים אחים אנחנו. הלא כל הארץ לפניך, הפרד נא מעלי״. דווקא כי הם אחים – עדיף להיפרד בשלום מאשר לריב בלי סוף.

גבולות במקום מלחמה

התרחקות לא חייבת להיות דרמטית. אפשר לצמצם את הקשר בהדרגה: פחות מפגשים, שיחות קצרות יותר, נושאים בטוחים. אפשר להציב גבול ברור: ״כשאתה מדבר אליי כך, אני מסיים את השיחה״ – ולעמוד בו. ואפשר, כשאין ברירה, להפסיק את הקשר לגמרי. כשמדובר בקרובי משפחה, עמית לעבודה או שכן – לרוב אי אפשר לנתק לגמרי, ולכן הגבולות חשובים במיוחד. ראו איך אומרים ״לא״.

מה שהתורה אוסרת הוא לשנוא בלב ולנקום: ״לא תשנא את אחיך בלבבך… לא תקם ולא תטר״. אפשר לשמור מרחק בלי לשנוא, ואפשר לסרב בלי לנקום. הרמב״ם כותב שאם מישהו פגע בך – אל תשתוק ותשנא, אלא ״מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך״. לפעמים שיחה ישירה ומכבדת היא הצעד הראשון – ואם היא לא עוזרת, הגבול הוא הצעד השני.

כשזה כבר פגיעה

יש קשרים שבהם ההשפלה, השליטה או האיומים הם יומיומיים – בזוגיות, במשפחה, בעבודה. במצבים כאלה הקושי איננו ״אדם לא נעים״ אלא פגיעה, ואין צורך להתמודד איתה לבד. פנו לעובדת סוציאלית, לפסיכולוג, למרכז לטיפול באלימות במשפחה או לקו 118 של משרד הרווחה. בסכנה מיידית – משטרה 100.

ומי שמרגיש שהוא עצמו ״רעיל״ לפעמים – כועס, מבקר, פוגע – זה כבר צעד גדול. ראו איך להפסיק לכעוס ולשון הרע בוואטסאפ.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. שימו לב איך אתם מרגישים אחרי מפגש – זה מדד טוב.
2. בחרו גבול אחד ברור ואמרו אותו בשקט: ״כך אני לא מוכן לדבר״.
3. צמצמו בהדרגה מפגשים עם מי שפוגע בכם שוב ושוב.
4. השקיעו באנשים שמחזקים אתכם – ״הולך את חכמים יחכם״.
5. בפגיעה מתמשכת – פנו לגורם מקצועי או לקו 118.

המקורות

• משנה אבות א, ז – ״הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע״
• רמב״ם, הלכות דעות ו, א – ״דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחביריו״
• משלי יג, כ – ״הולך את חכמים יחכם ורעה כסילים ירוע״
• משלי כב, כד – ״אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא״
• בראשית יג, ח–ט – ״אל נא תהי מריבה ביני ובינך״
• ויקרא יט, יז–יח – ״לא תשנא את אחיך בלבבך״
• רמב״ם, הלכות דעות ו, ו – ״אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך״