לשון הרע בעבודה ובווטסאפ: איך לא נגררים לרכילות

הלשון החדשה של לשון הרע

פעם רכילות עברה ליד מכונת הקפה. היום היא עוברת בקבוצת ווטסאפ של המשרד, בצילום מסך של הודעה ״מביכה״, בהעברה של סרטון של מישהו שמעד, או באימוג׳י שמגלגל עיניים. העיקרון לא השתנה: ״לא תלך רכיל בעמיך״. מה שהשתנה הוא המהירות והטווח – הודעה אחת יכולה להגיע למאות אנשים בתוך דקות, ולהישאר שם לתמיד.

הרמב״ם מגדיר לשון הרע כמי ש״מספר בגנות חברו, אף על פי שאומר אמת״. אמת אינה היתר. ובספר ״חפץ חיים״, שהוא הספר היסודי בהלכות שמירת הלשון, מבואר שהאיסור חל גם בכתב ולא רק בדיבור. בימינו זה כולל הודעות, פוסטים, תגובות ושיתופים. על ההגדרות ההלכתיות המלאות ראו מה זה לשון הרע ומה זה רכילות.

״לשון תליתאי״ – שלושה נפגעים

הגמרא בערכין אומרת: ״לשון תליתאי קטיל תליתאי״ – הלשון השלישית (הרכילות) הורגת שלושה: את המספר, את המקבל ואת מי שמדברים עליו. והרמב״ם מוסיף שהמקבל חמור עוד יותר מהמספר. בעבודה זה מוחשי מאוד: מי שמפיץ שמועות מאבד אמון; מי שמקשיב ומאמין מתחיל לראות את הקולגה דרך משקפיים עקומים; ומי שמדברים עליו נפגע בשמו, במעמדו ולפעמים בפרנסתו.

ולכן גם ״רק להקשיב״ אינו ניטרלי. מי שקורא את ההודעה ומגיב בצחוק – משתתף. החפץ חיים הקדיש חלק שלם להלכות קבלת לשון הרע: לא להאמין, ולפחות לא לפעול על פי מה ששמענו, עד שבודקים.

איך יוצאים מזה בפועל

בקבוצת ווטסאפ: לא חייבים להגיב לכל הודעה. אפשר לא לשתף, לא להעביר, לא לשים אימוג׳י – ולפעמים לכתוב בעדינות ״אולי עדיף לא לדבר על זה כאן״. אם הקבוצה הפכה לזירה קבועה של ירידות על אנשים – אפשר להשתיק אותה או לצאת ממנה. וכלל פשוט לפני כל שליחה: האם הייתי שולח את זה אם האדם עצמו היה בקבוצה?

במשרד: כשהשיחה מתחילה לגלוש, אפשר להסיט אותה בטבעיות – ״אגב, ראיתם מה קרה עם הפרויקט?״ – או לומר משהו טוב על האדם שמדברים עליו. מי שידוע כמי שלא משתתף ברכילות זוכה בדרך כלל ליותר אמון, לא לפחות. ״מי האיש החפץ חיים… נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה״.

ויש מצבים שבהם חייבים לדבר: כשצריך להזהיר מפני נזק, להתלונן על התנהגות פוגענית, או לדווח על עוולה. ההלכה מכירה ב״לשון הרע לתועלת״, בתנאים מוגדרים – ובעיקר כשהמטרה היא למנוע נזק ולא להשמיץ. ראו מתי מותר לספר לשון הרע. הטרדה, התעמרות או פגיעה בעבודה – יש לדווח עליהן לגורם המתאים.

לבנות תרבות אחרת

שמירת הלשון אינה רק ״לא לומר״. היא גם להחליף: לשבח בקול, לדון לכף זכות, לפרגן על הצלחות של אחרים בקבוצה. כשאדם אחד מתחיל לפרגן, אחרים מצטרפים. הגמרא אומרת שאהרן הכהן היה ״אוהב שלום ורודף שלום״ – והוא עשה זאת בעיקר במילים טובות. ראו לדון לכף זכות.

מי שרוצה להתחזק בזה יכול ללמוד בכל יום כמה דקות בספר ״חפץ חיים״ או ב״שמירת הלשון״ – לימוד קבוע משנה את המודעות בהדרגה. ראו גם את סיפורו של החפץ חיים.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. לפני ששולחים: האם הייתי שולח את זה אם האדם היה בקבוצה?
2. לא מעבירים צילומי מסך של שיחות פרטיות.
3. לא חייבים להגיב. שתיקה ואי־שיתוף הם כבר עמדה.
4. הסיטו שיחת רכילות לנושא אחר, או אמרו משהו טוב על האדם.
5. השתיקו או עזבו קבוצה שהפכה לזירת ירידות.
6. פגיעה, הטרדה או עוולה – מדווחים לגורם המוסמך, לא מפיצים בקבוצה.

המקורות

• ויקרא יט, טז – ״לא תלך רכיל בעמיך״
• בבלי ערכין טו ע״ב – ״לשון תליתאי קטיל תליתאי״
• רמב״ם, הלכות דעות ז, ב–ג – ״והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת״
• תהלים לד, יג–יד – ״נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה״
• חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל א (בכתב) וכלל ו (קבלת לשון הרע)