הלכות לשון הרע: לעג על דרשן, לשון הרע על ציבור, סיפור לניזק וקטן שהזיק – וסגולה לפחד

ו. לעג על דרשן

כשדורש אחד בבית הכנסת אסור להלעיג עליו ולומר שאין בדרשותיו ממש, שגורם לו ע"י זה להפסד ממון ולביוש וצער, ואף על פי שהוא אמת אין לומר לשון הרע אפילו על אמת, ואם הדרשן תלמיד חכם – גדול עוון המספר בגנותו. וכן פעמים שעל ידי כך מרחיק אנשים מהוראותיו וגורם על ידי זה לביטול תורה (ח"ח ב יב).

ז. לשון הרע על ציבור

אסור לדבר לשון הרע על ציבור ואיסור זה חמור יותר מאשר לדבר על אדם יחיד כיוון שכשמדבר על ציבור האיסור מוכפל במספר הנפשות שעליהם דיבר, ועוד שקשה לו לעשות תשובה כיוון שאינו יכול להתנצל בפני כולם (רמב"ם תשובה ד ג). לכן אסור לאדם לומר: "אני לא אוהב להתפלל בבית כנסת פלוני כיוון שהם מדברים בזמן החזרה".

ח. הרואה גונבים או מזיקים

אם רואה אנשים גונבים או מזיקים חייב לספר לניזק משום "לא תעמוד על דם רעך", אך אם מאיימים עליו שיזיקו לו הרי זה פטור מלספר כי אבדתו קודמת לאבדת חברו (שו"ע רסד א).

ט. ילד קטן שהזיק

מי שראה ילד קטן שהזיק אסור לו לספר על כך לניזק הואיל ואין שום תועלת בסיפור הדברים, מאחר וקטן שהזיק פטור (יביע אומר ח ו / חוט השני עמ' שנד).

סגולה לפחד

מי שיש לו פחד אלה הדברים אשר יזהר ובע"ה ינצל מן הפחד

א. יזהר לקרוא קריאת שמע שחרית וערבית ושעל המיטה בדקדוק במתון ובכוונה.

ב. יזהר ויעשה נטילת ידיים שחרית ואחר בית הכסא שלוש פעמים בסורגין ובשופי דהיינו מים בשפע כדי שיגיע לכל כף היד, וגם נטילה שאחר הקזת דם או תספורת או קציצת הציפורניים יזהר ויטול את ידיו שלוש פעמים בסרוגין.