מדוע הפסוקים של הקללות מרבים מהברכות?

כתב רבנו ה'אבן עזרא' (כ"ו, י"ג) שריקי מוח אמרו שהקללות מרבות מהברכות, ולא אמרו אמת כי הברכות נאמרו בכלל, אך בקללות נאמרו פרטים רבים כדי לירא ולהפחיד השומעים, ומסים ה'אבן עזרא' כי 'המסתכל היטב יתברר לו דברי'.

וברבנו בחיי כתב: ודע כי פסוקי האלות רבים מפסוקי הברכות וזה כדי לאים על הבריות ולהפחידם על העברות ברבוי הקללות, ומביא מדרש: אל תאמר שכשבא לברך - מעט בברכות, וכשבא לקלל - ריבה בקללות, שלכך הברכות מתחילות באות א' ומסים באות ת' שהם רחוקות זו מזו, לרמז שהברכות יהיה להם עקר, אבל הקללות מתחיל באות ו' ומסים באות ה' לרמז שילכו להם אחור שאין להם עקר שהרי מהאות ו' לאות ה' - אין כלום.