בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 778 · פרשת בהר בחקתי
"את השחפת ואת הקדחת..." (בחקתי כ"ו, ט"ז)
ספר רבי יעקב גלינסקי זצ"ל: הייתי פעם במסבה אחת עם הרב ד"ר משה רוטשילד זצ"ל (מיסד 'בית החולים מעיני הישועה').
נשאתי דברים, והזכרתי בדברי את מאמר האמורא שמואל (מסכת ברכות נ"ח:): 'נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא' [נהירים (ברורים) לי שבילי הרקיע כשבילי [העיר] נהרדעא] עירו. ותמהתי: גם אני יכול לומר שנהירים לי שבילי הרקיע כשבילי בני ברק, כי עשרות שנים אני מתגורר בה, ואיני מכיר את רחובותיה! מהיכן הכיר שמואל את סמטאות עירו? לא היה עליו להכיר אלא את הדרך מביתו לבית המדרש! ושתי תשובות בדבר. הראשונה: שהיה ראש ישיבה. וממילא הצרך לדפק על פתחי נדיבים, והכיר את כל הכתובות.
והשניה, שהיה דין ממחה לדיני ממונות. וממילא הכיר כל הבניות החריגות בעיר: זה הזיק את שכניו ברחוב פלוני בהזק ראיה, ולזה לא נתנו לבנות על הגג...
אמר ד"ר רוטשילד: הסבה, מפני ששמואל היה רופא (בבא מציעא פ"ה) ורופא חיב לדעת את כל רחובות וסמטאותיה, שלא יתמהמה כשיקראוהו באפן בהול! ["והגדת" הגדה של פסח עמ' 427]